משנה שבת יג א

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר מועד · מסכת שבת · פרק יג · משנה א | >>

משנה זו במהדורה המבוארת

[עריכה]

רבי אליעזר אומר, האורג א שלשה חוטין בתחילה ואחד על האריג, חייב.

וחכמים אומרים, בין בתחילה בין בסוף שיעורו שני חוטין.

משנה מנוקדת

[עריכה]

רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר:

הָאוֹרֵג שְׁלשָׁה חוּטִין בִּתְחִלָּה, וְאֶחָד עַל הָאָרִיג, חַיָּב. :וַחֲכָמִים אוֹמְרִים:
בֵּין בִּתְחִלָּה בֵּין בַּסּוֹף שִׁעוּרוֹ שְׁנֵי חוּטִין:

נוסח הרמב"ם

רבי אליעזר אומר האורג שלשה חוטין בתחילה ואחד על האריג חייב וחכמים אומרים בין בתחילה בין בסוף שעורו שני חוטין.

פירוש הרמב"ם

רבי אליעזר אומר האורג שלשה חוטין כו': אחד על האריג הוא שארג אפילו חוט אחד על אותה מסכת הוא חייב לדברי רבי אליעזר והלכה כחכמים:


פירוש רבי עובדיה מברטנורא

רבי אליעזר אומר האורג שלשה חוטין בתחלה - אם זו תחלת אריגתו של בגד אינו חייב עד שיארוג ג' חוטין, ואם מוסיף הוא על האריג שיעורו באחד דמצטרף עם השאר. ואין הלכה כר"א:

פירוש תוספות יום טוב

האורג. אע"ג דהצד צבי ומלאכותיו נשנית בסמוך למלאכת הכותב אפ"ה הקדים לפרש דיני אורג ודכוותיה משום דדמיין בשיעורא דכותב בשתי אותיות חייב וכן אורג בשתים ואף ר"א ס"ל בשתים אלא דמחלק בין אלימי לקטיני כדאיתא בגמ'. [* עוד עי' בכריתות פ"ד מ"ב] ומשום דבאורג איכא פלוגתא הקדים לשנותה קודם העושה שתי בתי נירין כדי לסומכו לאינך דלית בהו פלוגתא ושיעורן נמי בשנים:

ואחת על האריג. ומתני' ה' דפי"ב כתב אות א' סמוך לכתב דלא כר"א כדאיתא התם בגמ' [* ועיין במשנה ב' בפ"ד דכריתות]:

פירוש עיקר תוספות יום טוב

(א) (על המשנה) האורג. אע"ג דהצד צבי ומלאכותיו נשנית סמוך למלאכת הכותב. הקדים דיני אורג ודכוותיה משום דדמיין בשיעורא דכותב ב' אותיות חייב וכן אורג בשתים ואף ר"א ס"ל בב' אלא דמחלק בין אלימי לקטיני כדאיתא בגמרא ואיחר ב' בתי נירין לסמכו לאינך דלית בהו פלוגתא ושיעורן נמי ב'. תוי"ט:

מלאכת שלמה (שלמה עדני)

ר' אליעזר:    ביו"ד. ונלע"ד משום דבפ' הבונה תנן כתב אות אחת סמוך לכתב דסתמא דלא כר' אליעזר מש"ה סמך פ' האורג לדיני כתיבה ועוד מטעם שנכתוב בסמוך בשם תוס' ז"ל דכמו שהכותב בסוף ספר אחד מכ"ד ספרים אפי' אות אחת חייב כיון שהוא סוף הספר ה"נ האורג חוט אחד בסוף היריעה חייב כיון שעל ידו נשלמה אריגת הבגד. וכתבו רש"י והר"ן ז"ל ר' אליעזר אתי לפרושי שיעור אורג שמנו חכמים באבות מלאכות. ובגמי גרסי' כי אתא רב יצחק תני שתים והא אנן תנן שלש לא קשיא הא באלימי הא בקטיני. ובגמ' כריתות דף י"ט אמר רב יוסף ר' יוסי אליבא דר' אליעזר הכי מתני ר' אליעזר אומר האורג שלשה חוטין בתחלה ושנים על האריג חייב ופי' שם רש"י ז"ל ושנים על האריג כל השיעור הוא זה ובתחלה היינו טעמא דבעי שלשה משום דסתרו דשנים אינם מתקיימין ע"כ וכתבתי שם בסי' ב':

וחכמים אומרים בין בתחלה בין בסוף:    אור"י דה"ג ול"ג בין באמצע בין בסוף דא"כ הוה משמע בסוף הבגד ממש והתם אפי' רבנן מודו דחייב אפי' באחד כדאמרי' בגמ' בס"פ הבונה אבל אי ל"ג באמצע אתי שפיר דבסוף לא בסוף ממש קאמר. תוס' ז"ל:

תפארת ישראל

יכין

רבי אליעזר אומר:    אע"ג דלעיל בפ"ז סמוך למלאכת כתב. נזכר צד צבי ומלאכתו. אפ"ה הכא סמך התנא לפרש דיני אורג אצל דיני כותב. מדדמו בשיעורייהו. דכותב בב' אותיות חייב. ואורג בב' חוטין:

האורג שלשה חוטין בתחלה:    בתחלת אריגת הבגד:

ואחת על האריג:    על הארוג כבר:

וחכמים אומרים בין בתחלה בין בסוף:    לאו בסוף האריג ממש. דבזה אפילו בחוט א' חייב לכ"ע. מדהשלים על ידו הבגד (כשבת ק"ד ב'). רק ר"ל על האריג:

בועז


להלכתא גבירתא של תפארת ישראל לחץ כאן

פירושים נוספים