רמב"ם על שבת יג

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

<< · רמב"ם · על שבת · יג · >>

דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום בו בוצעה ההגהה האחרונה.

משנה א[עריכה]

רבי אליעזר אומר האורג שלשה חוטין כו': אחד על האריג הוא שארג אפילו חוט אחד על אותה מסכת הוא חייב לדברי רבי אליעזר והלכה כחכמים:

משנה ב[עריכה]

העושה שתי בתי נירין בנירין כו': נירין הניר וכבר פירשנו אותו בפרק השביעי: וקירוס יריעה ארוגה מן הסיב: נפה ידועה: וגם כך כברה. וזכר בכאן אלו הדברים על דרך נתינת השיעורים וזכרם בפרק כלל גדול על דרך מנין אבות מלאכות:

משנה ג[עריכה]

הקורע בהמתו ועל מתו וכל המקלקלין פטורין כו': מקלקל על מנת לתקן רוצה לומר כמי שהורס וכוונתו לבנות: ואמרו הקורע בחמתו או על מתו פטור כשאינו חייב לקרוע על אותו המת: ואמרו בחמתו פטור סברא דחויה היא והלכה הקורע בחמתו או על מת שחייב עליו קריעה חייב והטעם שיהיה הקורע בחמתו ועל מתו חייב מפני שדעתו מתישבת וחמומו מתפשר לאותו הקרע והוא דומה למתקן:

משנה ד[עריכה]

שיעור המלבן והמנפץ והצובע והטוה כו': רוחב הסיט שתות הזרת והוא השיעור הקרוב לדעתי שראיתי בפירוש הסיט והוא הנכון אצלי כאשר בארתי בפרק ג' ממסכת ערלה ויהיה רוחב הסיט כפול שליש הזרת וראיתי לגאון שהוא בין הגודל והאצבע כשיפתח ידו כל מה שיוכל האדם וכשילבן אדם מן הצמר וינפץ ממנו או יצבע ממנו שיעור שיטוה ממנו חוט ויהיה ארכו רחב הסיט כפול שהוא חייב והמובן לי מפירוש אלו המלות שפירשו הקדמונים כי מלא הסיט הוא שתות הזרת ומלא רחב הסיט* הוא רחוק מה שיראה בין הגודל והאצבע:

משנה ה[עריכה]

רבי יהודה אומר הצד צפור למגדל וצבי לבית חייב כו': ביבר מקום שמכניסין בו העופות והבהמות והלכה כחכמים כאשר פירש ר"ש בן גמליאל:

משנה ו[עריכה]

צבי שנכנס לבית ונעל אחד בפניו חייב כו': טעם אמרם שניהם פטורין כבר קדם בתחלת המסכתא. ואין הלכה כרבי שמעון:

משנה ז[עריכה]

ישב האחד על הפתח ולא מילאהו כו': אמרם פטור בכאן הוא פטור ומותר: