משנה שבת יב דפוסים

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
<< | משנה שבת יב דפוסים | >>

משנה א[עריכה]

הבונה, כמה יבנה ויהא חייב?

(הבונה) כל שהוא, והמסתת והמכה בפטיש ובמעצד.

הקודח כל שהוא, חייב.

זה הכלל, כל העושה מלאכה ומלאכתו מתקיימת בשבת, חייב.

רבן שמעון בן גמליאל אומר, אף המכה בקורנס על הסדן בשעת מלאכה, חייב, מפני שהוא כמתקן מלאכה.

משנה ב[עריכה]

החורש כל שהוא, המנכש והמקרסם והמזרד כל שהוא, חייב.

המלקט עצים, אם לתקן, כל שהן; אם להסיק, כדי לבשל ביצה קלה.

המלקט עשבים, אם לתקן, כל שהוא; אם לבהמה, כמלוא פי הגדי.

משנה ג[עריכה]

הכותב שתי אותיות, בין בימינו בין בשמאלו, בין משם אחד בין משני שמות, בין משני סממניות, בכל לשון, חייב.

אמר רבי יוסי: לא חייבו שתי אותיות אלא משום רושם, שכך היו כותבין על קרשי המשכן, לידע איזהו בן זוגו.

אמר רבי: מצינו שם קטן משם גדול, שם משמעון ושמואל, נח מנחור, דן מדניאל, גד מגדיאל.

משנה ד[עריכה]

הכותב שתי אותיות בהעלם אחד, חייב.

כתב בדיו, בסם, בסיקרא, בקומוס ובקנקנתום, ובכל דבר שהוא רושם, על שני כתלי זוויות ועל שני לוחי פינקס, והן נהגין זה עם זה, חייב.

הכותב על בשרו, חייב.

המסרט על בשרו, רבי אליעזר מחייב חטאת, ורבי יהושע פוטר.

משנה ה[עריכה]

כתב במשקין, במי פירות, באבק דרכים, באבק הסופרים, ובכל דבר שאינו מתקיים, פטור.

לאחר ידו, ברגלו, בפיו ובמרפקו, כתב אות אחת סמוך לכתב, כתב על גבי כתב, נתכוון לכתב חית וכתב שני זיינין, אחד בארץ ואחד בקורה, כתב על שני כתלי הבית, על שני דפי פינקס ואין נהגין זה עם זה, פטור.

כתב אות אחת נוטריקון, רבי יהושע בן בתירא מחייב, וחכמים פוטרין.

משנה ו[עריכה]

הכותב שתי אותיות בשני העלמות, אחת שחרית ואחת בין הערבים, רבן גמליאל מחייב, וחכמים פוטרין.

<< | משנה שבת יב דפוסים | >>