משנה שבת יב ד

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר מועד · מסכת שבת · פרק יב · משנה ד | >>

משנה זו במהדורה המבוארת

[עריכה]

הכותב שתי אותיות בהעלם אחד, חיב.

כתב בדיו, בסם, בסקרא, בקומוס ובקנקנתום, ובכל דבר שהוא רושם, על שני כתלי זויות ועל שני לוחי פנקס, והן נהגין זה עם זה, חיב.

הכותב על בשרו, חיב.

המסרט על בשרו, רבי אליעזר מחיב חטאת, ורבי יהושע פוטר.

נוסח הרמב"ם

הכותב שתי אותות בעלם אחד חייב כתב בדיו בסם ובסקרה בקומוס ובקלקנתוס ובכל דבר שהוא רושם על שני כותלי זויות על שני לוחי פנקס והן נהגין זה עם זה חייב הכותב על בשרו חייב והמסרט על בשרו רבי אליעזר מחייב חטאת ורבי יהושע פוטר.

פירוש הרמב"ם

הכותב שתי אותיות בהעלם אחד כו': דיו ידוע כותב על הספר בדיו (ירמיה לו): וסם שם העקר איזה עיקר יהיה ורצונו בכאן עיקר צובע: סיקרא גם כן ידוע והוא כמו אבן שצובע צבע אדום: קומוס מין עפר וצבעו שחור ובערבי אלזא"ג: קנקנתום ממין הקומוס וכן נקרא בערבי קלקנתום: כל דבר שהוא רושם רוצה לומר שיתקיים רשומו: פנקס ספר רוצה לומר חשבון הסופרים: נהגין נקראין מן והגית בו (יהושע א) רוצה לומר שתהיה האות כנגד האות השניה: ואמרי מסרט על בשרו הוא שיכתוב בסריטה על שטח בשרו ואפי' הוציא דם אינו חייב חטאת לדעת רבי יהושע לפי שאין דרך כתיבה בכך והלכה כרבי יהושע:


פירוש רבי עובדיה מברטנורא

בסם - אורפימנ"ט בלע"ז:

בסיקרא - מין אבן שצובע אדום:

בקומוס - מין עפר וצבעו שחור. פ"א שרף אילן גומא בלע"ז:

בקנקנתום - זא"ג בערבי, ובלע"ז ודריאו"לי:

ובכל דבר שהוא רושם - לאתויי מים ששרו בהם עפצים, גאלי"ש בלע"ז, שהוא רושם שרשומו מתקיים:

על ב' כותלי זויות - אחת במזרח ואחת בצפון, סמוכות זו לזו במקצוע:

על ב' לוחי פנקס - ספר שהחנוני כותב בו חשבונותיו. ואע"ג דלאו על לוח א' הם, אם נהגין ונקראין זה עם זה כגון שכותבין על שני שפתי הלוחין הסמוכין זה לזה, חייב:

הכותב על בשרו - בדיו:

והמשרט על בשרו - בברזל עושה צורת אותיות בבשרו:

רבי יהושע פוטר - ואפילו הוציא דם, לפי שאין דרך כתיבה בכך טו. והלכה כר' יהושע:

פירוש תוספות יום טוב

הכותב שתי אותיות בהעלם אחד חייב. לגופה לא צריכה דהא כבר תנן בס"פ דלעיל בזה הכלל כל [חייבי] חטאות אינן חייבין עד שתהא תחלתן וסופן שגגה אלא משום דבעי למתני בסוף פירקין פלוגתא דר"ג ורבנן בכותב בשני העלמות להכי תנא ברישא הכותב בהעלם אחד חייב: בסם כו'. עיין משנה ב' פ"ב דמגילה. ומ"ש שם בס"ד:

ורבי יהושע פוטר. פי' הר"ב וכן הרמב"ם ואפי' הוציא דם. ועיין בפירושם לרפי"ד. ועוד דהכא לא מחייב רבי יהושע כיון שמחשבתו היתה למלאכת הכתיבה לא לחבול ולהוציא דם וכדתנן בסוף פרק ד' ממסכת כריתות:

פירוש עיקר תוספות יום טוב

(טו) (על הברטנורא) ועיין בפירושו רפי"ד. ועוד דהכא לא מחייב ר"י כיון שמחשבתו היתה למלאכת הכתיבה לא לחבול ולהוציא דם וכדתנן ספ"ד דכריתות:


פירושים נוספים