משנה שבת יב ד

זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר מועד · מסכת שבת · פרק יב · משנה ד | >>

הכותב שתי אותיות בהעלם אחד, חייב.

כתב בדיו, בסם, בסיקרא, בקומוס ובקנקנתום, ובכל דבר שהוא רושם, על שני כתלי זוויות ועל שני לוחי פינקס, והן נהגין זה עם זה, חייב.

הכותב על בשרו, חייב.

המסרט על בשרו, רבי אליעזר מחייב חטאת, ורבי יהושע פוטר.

משנה מנוקדת

[עריכה]

הַכּוֹתֵב שְׁתֵּי אוֹתִיּוֹת בְּהֶעְלֵם אֶחָד, חַיָּב.

כָּתַב בִּדְיוֹ, בְּסַם, בְּסִקְרָא, בְּקוֹמוֹס וּבְקַנְקַנְתּוֹם,

וּבְכָל דָּבָר שֶׁהוּא רוֹשֵׁם,

עַל שְׁנֵי כָּתְלֵי זָוִיּוֹת וְעַל שְׁנֵי לוּחֵי פִּנְקָס וְהֵן נֶהְגִּין זֶה עִם זֶה,

חַיָּב.

הַכּוֹתֵב עַל בְּשָׂרוֹ, חַיָּב.

הַמְּסָרֵט עַל בְּשָׂרוֹ, רַבִּי אֱלִיעֶזֶר מְחַיֵּב חַטָּאת, וְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ פּוֹטֵר:

נוסח הרמב"ם

[עריכה]

הכותב -

שתי אותות בעלם אחד - חייב.

כתב -

בדיו,

בסם,

ובסקרא,

בקומוס,

ובקלקנתוס,

ובכל דבר שהוא רושם -

על שני כותלי זויות,

על שני לוחי פנקס,

והן נהגין - זה עם זה,

חייב.

הכותב על בשרו - חייב.

והמסרט על בשרו -

רבי אליעזר - מחייב חטאת.

ורבי יהושע - פוטר.

פירוש הרמב"ם

[עריכה]

דיו - ידוע, "כותב על הספר בדיו"(ירמיה לו, יח).

וסם - שם העיקר איזה עיקר יהיה, ורצונו בכאן עיקר צובע.

סיקרא - גם כן ידוע, והוא כמו אבן שצובע צבע אדום.

קומוס - מין עפר וצבעו שחור, ובערבי "אלזאג".

קלקנתוס - ממין הקומוס, וכן נקרא בערבי "קלקנתום".

כל דבר שהוא רושם - רוצה לומר שיתקיים רישומו.

פנקס - ספר חשבון הסופרים.

נהגין - נקראין, מן "והגית בו"(יהושע א, ח), רוצה לומר שתהיה האות כנגד האות השניה.

ואמרו מסרט על בשרו - הוא שיכתוב בסריטה על שטח בשרו, ואפילו הוציא דם אינו חייב חטאת לדעת רבי יהושע, לפי שאין דרך כתיבה בכך.

והלכה כרבי יהושע:

פירוש רבי עובדיה מברטנורא

[עריכה]

בסם - אורפימנ"ט בלע"ז:

בסיקרא - מין אבן שצובע אדום:

בקומוס - מין עפר וצבעו שחור. פ"א שרף אילן גומא בלע"ז:

בקנקנתום - זא"ג בערבי, ובלע"ז ודריאו"לי:

ובכל דבר שהוא רושם - לאתויי מים ששרו בהם עפצים, גאלי"ש בלע"ז, שהוא רושם שרשומו מתקיים:

על ב' כותלי זויות - אחת במזרח ואחת בצפון, סמוכות זו לזו במקצוע:

על ב' לוחי פנקס - ספר שהחנוני כותב בו חשבונותיו. ואע"ג דלאו על לוח א' הם, אם נהגין ונקראין זה עם זה כגון שכותבין על שני שפתי הלוחין הסמוכין זה לזה, חייב:

הכותב על בשרו - בדיו:

והמשרט על בשרו - בברזל עושה צורת אותיות בבשרו:

רבי יהושע פוטר - ואפילו הוציא דם, לפי שאין דרך כתיבה בכך ^טו. והלכה כר' יהושע:

הכותב שתי אותיות בהעלם אחד חייב. לגופה לא צריכה דהא כבר תנן בס"פ דלעיל בזה הכלל כל [חייבי] חטאות אינן חייבין עד שתהא תחלתן וסופן שגגה אלא משום דבעי למתני בסוף פירקין פלוגתא דר"ג ורבנן בכותב בשני העלמות להכי תנא ברישא הכותב בהעלם אחד חייב: בסם כו'. עיין משנה ב' פ"ב דמגילה. ומ"ש שם בס"ד:

ורבי יהושע פוטר. פי' הר"ב וכן הרמב"ם ואפי' הוציא דם. ועיין בפירושם לרפי"ד. ועוד דהכא לא מחייב רבי יהושע כיון שמחשבתו היתה למלאכת הכתיבה לא לחבול ולהוציא דם וכדתנן בסוף פרק ד' ממסכת כריתות:

פירוש עיקר תוספות יום טוב

[עריכה]

(טו) (על הברטנורא) ועיין בפירושו רפי"ד. ועוד דהכא לא מחייב ר"י כיון שמחשבתו היתה למלאכת הכתיבה לא לחבול ולהוציא דם וכדתנן ספ"ד דכריתות:

מלאכת שלמה (שלמה עדני)

[עריכה]

כתב בדיו וכו': ובירוש' כתב בדיו על עלי ירקות במשקין במי פירות על הלוח פטור עד שיכתוב דבר של קיימא על דבר של קיימא וכן ג"כ אין המוחק חייב עד שימחוק כתב העומד מעל דבר העומד:

על שני כותלי זוית: כצ"ל:

ר' אליעזר: ביו"ד. ובגמ' בברייתא אמר להם ר' אליעזר לחכמים והלא בן סטדא הוציא כשפים ממצרים בסריטה שעל בשרו אמרו לו שוטה היה ואין מביאין ראיה מן השוטים ומתוך ברייתא זו משמע קצת דגרסי' וחכמים פוטרין וכן בגמ' בדפוס גם בפסקי הרא"ש ז"ל אמנם הרב אלפס והרמב"ם ז"ל נראה דגרסי ור' יהושע פוטר וכן בירושלמי וכן בנוסחת כ"י וכן בראבי"ה ז"ל: