לדלג לתוכן

משנה שבת יב רמבם

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

נוסח הרמב"ם

[עריכה]

(א) הבונה,

כמה יבנה - ויהא חייב?
הבונה כל שהוא.
המסתת,
והמכה בפטיש,
ובמעצד,
והקודח - כל שהוא,
חייב.
זה הכלל -
כל העושה מלאכה,
ומלאכתו - מתקיימת בשבת,
חייב.
רבן שמעון בן גמליאל אומר:
אף המכה בקורנס על הסדן - בשעת מלאכה
חייב,
מפני שהוא - כמתקן מלאכה.


(ב) החורש כל שהוא,

המנכש,
והמקרסם,
והמזרד כל שהוא,
חייב.
המלקט עצים -
לתקן - כל שהוא.
ואם להסיק -
כדי לבשל - ביצה קלה.
המלקט עשבים -
לתקן - כל שהוא.
ואם לבהמה - כמלוא פי גדי.


(ג) הכותב,

בין בימינו - בין בשמאלו,
בין משם אחד - בין משני שמות,
בין משני סמיונות - בכל לשון,
חייב.
אמר רבי יוסי:
לא נתחייבו שתי אותות - אלא משום רושם,
שכך היו רושמין - על קרשי המשכן,
לידע - איזה הוא בן זוגו.
אמר רבי יהודה:
מצינו שם קטן - משם גדול,
שם - משמעון, ומשמואל,
נח - מנחור,
ודן - מדניאל,
וגד - מגדיאל.


(ד) הכותב -

שתי אותות בעלם אחד - חייב.
כתב -
בדיו,
בסם,
ובסקרא,
בקומוס,
ובקלקנתוס,
ובכל דבר שהוא רושם -
על שני כותלי זויות,
על שני לוחי פנקס,
והן נהגין - זה עם זה,
חייב.
הכותב על בשרו - חייב.
והמסרט על בשרו -
רבי אליעזר - מחייב חטאת.
ורבי יהושע - פוטר.


(ה) כתב -

במשקין,
ובמי פירות,
ובאבק דרכים,
ובאבק סופרים,
ובכל דבר שאינו מתקיים -
פטור.
לאחר ידו,
ברגלו,
בפיו,
ובמרפקו,
כתב אות אחת - סמוך לכתב,
כתב - על גבי כתב,
נתכוון לכתוב חית - וכתב שני זיינין,
אחת בארץ - ואחת בקורה,
על שני כותלי הבית,
על שני דפי פנקס,
ואין נהגין - זה עם זה,
פטור.
כתב אות אחת - נוטריקון,
רבי יהושע בן בתירה - מחייב.
וחכמים - פוטרין.


(ו) הכותב שתי אותות - בשתי העלמות,

אחת - בשחרית,
ואחת - בין הערבים,
רבן גמליאל - מחייב.
וחכמים - פוטרין.


הדף הראשי של משנה שבת יב