משנה עבודה זרה ד ד

זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר נזיקין · מסכת עבודה זרה · פרק ד · משנה ד | >>

[עריכה]

עבודה זרה של נכרי, אסורה מיד.

ושל ישראל, אינה אסורה עד שתיעבד.

נכרי מבטל עבודה זרה שלו ושל חברו, וישראל אינו מבטל עבודה זרה של נכרי.

המבטל עבודה זרה, ביטל משמשיה.

ביטל משמשיה, משמשיה מותרין והיא אסורה.

משנה מנוקדת

[עריכה]

עֲבוֹדָה זָרָה שֶׁל נָכְרִי,

אֲסוּרָה מִיָּד;

וְשֶׁל יִשְׂרָאֵל,

אֵינָהּ אֲסוּרָה, עַד שֶׁתֵּעָבֵד.

נָכְרִי מְבַטֵּל עֲבוֹדָה זָרָה שֶׁלּוֹ וְשֶׁל חֲבֵרוֹ,

וְיִשְׂרָאֵל אֵינוֹ מְבַטֵּל עֲבוֹדָה זָרָה שֶׁל נָכְרִי.

הַמְּבַטֵּל עֲבוֹדָה זָרָה,

בִּטֵּל מְשַׁמְּשֶׁיהָ;

בִּטֵּל מְשַׁמְּשֶׁיהָ,

מְשַׁמְּשֶׁיהָ מֻתָּרִין, וְהִיא אֲסוּרָה:

נוסח הרמב"ם

[עריכה]

עבודה זרה -

של נוכרי - אסורה מיד,

ושל ישראל - משתיעבד.

והנוכרי - מבטל עבודה זרה שלו, ושל חברו.

וישראל - אינו מבטל עבודה זרה של נוכרי.

המבטל עבודה זרה - ביטל משמשיה.

ביטל משמשיה - משמשיה מבוטלין, והיא אסורה.

פירוש הרמב"ם

[עריכה]

אמר רחמנא בעבודה זרה דגוי "פסילי אלהיהם תשרפון באש"(דברים ז, כה), משעה שפסלו נעשה לו אלוה.

ואמר בעבודה זרה דישראל "ושם בסתר"(דברים כז, טו), עד שיעשה לה הדברים שבסתר, כגון שיקטר לה אז ישתחוה וזולת זה, כמו שנתבאר בסנהדרין:

פירוש רבי עובדיה מברטנורא

[עריכה]

ע"ז של נכרי אסורה מיד - דכתיב (דברים ז) פסילי אלהיהם, משפמלו נעשה לו לאלוה:

ושל ישראל עד שתיעבד - דכתיב (שם כו) ושם בסתר, עד שיעשה לה דברים של סתר, כלומר שיעבדנה, שהישראל אינו עובד ע"ז אלא בסתו' מפני שמתירא מבית דין:

נכרי מבטל ע"ז שלו - דכתיב פמילי אלהיהם תשרפון באש, כשהן נוהגין בהן מנהג אלהות, אבל אם בטלוה הרי אלו מותרים ^ח:

ושל ישראל - בזמן שיש לו בה שותפות ^ט. ואין כן הלכה, דנכרי אין מבטל ע"ז של ישראל אפילו יש לו בה שותפות:

וישראל אינו מבטל עבודה זרה של נכרי - ואפילו נתן לו הנכרי רשות:

נכרי מבטל ע"ז שלו. כתב הר"ב דכתיב פסילי אלהיהם תשרפון באש כשהן נוהגין בהן מנהג אלהות. אבל אם בטלום הרי הן בטלים. וכ"כ הרמב"ם בפרק ח' מהלכות ע"ז. וצריך לומר דס"ל אלהיהם למה לי. דאי לכדלעיל משפסלו נעשה לו לאלוה לחוד אתא. הוה מצי למכתב פסיליהם תשרפון באש. אלהיהם דכתב קרא למה לי דודאי דליכא למטעי דכל פסילים אפילו שאינם אלהים שהצריכן הכתוב שריפה אלא אלהים אשמועינן כשהן נוהגין וכו'. ומיהו בגמ' [דף נ"ב] דמאן דדריש פסילי אלהיהם משפסלו לאלוה נפקא ליה שפוסל אלוהו מדכתיב בסיפא דקרא לא תחמוד כסף וזהב עליהם ולקחת לך. וקשיא אהדדי. כתיב לא תחמוד. וכתיב ולקחת לך. הא כיצד פסלו לאלוה לא תחמוד. פסלו מאלוה ולקחת לך. פירש"י דפסילי דרישא דקרא תרי גווני משמע ודרשינן ליה אאיסור והיתר דקראי:

ושל חברו. ונ"א ושל ישראל וכן העתיק הר"ב ופי' בזמן שיש לו בה שותפות ואין כן הלכה וכו'. ובגמ'. דרבי בילדותו שנה ושל ישראל וכלומר דשותפות. וסבר ישראל אדעתא דעכו"ם פלח. וכיון דעכו"ם מבטל דנפשיה. דישראל נמי מבטל. ובזקנותו שנה ושל חברו סבר ישראל אדעתא דנפשיה פלח. כי מבטל נכרי דנפשיה. דישראל לא בטיל:

ביטל משמשיה. דמשמשיה בתרה גרירי. הר"ן:

פירוש עיקר תוספות יום טוב

[עריכה]

(ח) (על הברטנורא) ונראה לי דסבירא ליה אלהיהם למה לי, דאי לכדלעיל משפסלו כו' לחוד אתי, הוה לי למיכתב פסיליהם, אלהיהם ל"ל, אלא אשמעינן כשהן נוהגין בו'. ועתוי"ט:

(ט) (על הברטנורא) ובגמרא, דרבי בילדותו שנה ושל ישראל, ובלומר דשותפות, וסבר, ישראל אדעתא דעכו"ם פלח, כיון דנכרי מבטל דנפשיה, דישראל נמי מבטל. ובזקנותו שנה ושל חבירו, סבר, ישראל אדעתא דנפשיה פלח, כי מבטל נכרי דנפשיה, דישראל לא בטל:

מלאכת שלמה (שלמה עדני)

[עריכה]

ע"ז של עו"ג אסורה מיד וכו': ביד שם פ"ז סימן ד' ובטור י"ד סימן קל"ט והגיה הר"ר יהוסף ז"ל ושל ישראל משתעבד. ומתניתין ר' עקיבא היא ור' ישמעאל פליג עליה וסבר אפכא דשל ישראל אסורה מיד ושל עו"ג עד שתעבד וטעמא מפרש בגמרא. ואיתא לפלוגתייהו בפ"ק דמכילתין דף י"ט וכולהו מודו דמשמשי ע"ז דעו"ג אינם אסורין עד שיעבדו ודישראל ג"כ לר' עקיבא אינם אסורין עד שיעבדו ואליבא דר' ישמעאל מספקא לן בגמרא אי אסורין מיד או עד שיעבדו:

עו"ג מבטל ע"ז שלו ושל חברו: נ"א ושל ישראל וכדאיתא בפירוש רעז"ל. ירושלמי רבי הוה מתני לבריה ר"ש שלו ושל חברו א"ל עד דחילך עלך מתניתין שלו ושל ישראל א"ל לאו בני ע"ז שעבדה ישראל אין לה ביטול לעולם. וביד שם פ"ח סימן ח' ט'. ובטור י"ד סימן קמ"ו. ואיתא בפירקין דף מ"ב. וע"ז של ישראל שאינה בטלה עולמית ילפינן לה מקרא דכתי' לא תטע לך אשרה כל עץ אצל מזבח וגו' הוקשה אשירה למזבח מה מזבח טעון גניזה בקרקע שהרי אסור בהנאה אף אשירה טעונה גניזה שגונזה בקרקע כשהיא שלימה ואין מועיל לה שום בטול:

המבטל ע"ז נתבטלו משמשיה: ואפי' המשמשין ביד ישראל והע"ז ביד עו"ג וביטל העו"ג הע"ז שבידו נתבטלו המשמשין שביד ישראל שהן טפלין אצלו אבל ביטל משמשיה לא נתבטלה היא מספר מפה על השלחן וספר הלבוש. והגיה הר"ר יהוסף ז"ל משמשיה מבוטלין והיא אסורה: