משנה נדרים ט ה

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר נשים · מסכת נדרים · פרק ט · משנה ה | >>

[עריכה]

פותחין לו לאדם בכתובת אשתו.

ומעשה באחד שנדר מאשתו הנאה, והיתה כתובתה ארבע מאות דינרין, ובא לפני רבי עקיבא, וחייבו ליתן לה כתובתה.

אמר לו: רבי, שמונה מאות דינרין הניח אבא, ונטל אחי ארבע מאות ואני ארבע מאות, לא דיה שתיטול היא מאתים, ואני מאתים?

אמר לו רבי עקיבא: אפילו אתה מוכר שער ראשךיב, אתה נותן לה כתובתה.

אמר לו: אילו הייתי יודע שהוא כן, לא הייתי נודר. והתירה רבי עקיבא.

משנה מנוקדת

[עריכה]

פּוֹתְחִין לוֹ לָאָדָם בְּכְתֻבַּת אִשְׁתּוֹ.
וּמַעֲשֶׂה בְּאֶחָד שֶׁנָּדַר מֵאִשְׁתּוֹ הֲנָאָה,
וְהָיְתָה כְּתֻבָּתָהּ אַרְבַּע מֵאוֹת דִּינָרִין,
וּבָא לִפְנֵי רַבִּי עֲקִיבָא,
וְחִיְּבוֹ לִתֵּן לָהּ כְּתֻבָּתָהּ.
אָמַר לוֹ: רַבִּי, שְׁמֹנֶה מֵאוֹת דִּינָרִין הִנִּיחַ אַבָּא,
וְנָטַל אָחִי אַרְבַּע מֵאוֹת וַאֲנִי אַרְבַּע מֵאוֹת,
לֹא דַיָּהּ שֶׁתִּטּוֹל הִיא מָאתַיִם, וַאֲנִי מָאתַיִם?
אָמַר לוֹ רַבִּי עֲקִיבָא:
אֲפִלּוּ אַתָּה מוֹכֵר שְׂעַר רֹאשְׁךָ, אַתָּה נוֹתֵן לָהּ כְּתֻבָּתָהּ.
אָמַר לוֹ:
אִלּוּ הָיִיתִי יוֹדֵעַ שֶׁהוּא כֵּן, לֹא הָיִיתִי נוֹדֵר,
וְהִתִּירָהּ רַבִּי עֲקִיבָא:

נוסח הרמב"ם

פותחין לאדם - בכתובת אשתו.

מעשה באדם - שנדר מאשתו הניה,
והיתה כתובתה - ארבע מאות זוז.
ובאת לפני רבי עקיבה,
וחייבו ליתן לה - כתובתה.
אמר לו: רבי, שמונה מאות דינרין - הניח לנו אבא,
נטל אחי ארבע מאות - ואני ארבע מאות,
לא דייה, שתיטול היא מאתים - ואני מאתים.
אמר לו רבי עקיבה:
אפילו אתה מוכר - שיער ראשך,
אתה נותן לה - כתובתה.
אמר: אילו הייתי יודע שהוא כן - לא הייתי נודר,
והתירו רבי עקיבה.

פירוש הרמב"ם

העיקר אצלנו: מטלטלי לא משתעבדי לכתובה אלא בתקנת רבנן בתראי. ולכך ביאר התלמוד, שאילו הארבעה מאה זוז שהיה לו, אמנם היה לו קרקע שוה זה הסך. ואמר לו: אפילו לא ישאר לך שום דבר אחר פרעון הכתובה, אלא על דרך משל שתצטרך למכור שער ראשך לצורך אכילה, יש לך ליתן כתובתה. ואינו רוצה לומר שיתן לה כתובתה מדמי המטלטלין:


פירוש רבי עובדיה מברטנורא

פותחין לו בכתובת אשתו - בפרעון כתובתה אם נדר לגרשה:

פירוש תוספות יום טוב

אמר לו רבי ח' מאות דינרין וכו' אמר לו ר' עקיבא אפילו אתה מוכר שער ראשך. לשון הרמב"ם העיקר אצלינו מטלטלי לא משעבדי לכתובה. [כחכמים דמשנה ד' פרק ח' דכתובות ואפילו מיניה דידיה משום דאינה סומכת דעתה על המטלטלין הואיל ואין לה זמן לגבייתה ושמא לא תגבה לעולם וכשגובה אינה גובה אלא ע"י מיתה וגרושין] אלא בתקנת בתראי ולכך ביאר בגמרא שאלו הח' מאות זוז שהיה לו אמנם היה לו קרקע שוה זה הסך. ואמר לו אפילו לא ישאר לך שום דבר אחר פרעון הכתובה. אלא ע"ד משל שתצטרך למכור שער ראשך לצורך אכילה. יש לך ליתן כתובתה. ואינו ר"ל שיתן לה כתובה מדמי המטלטלין ע"כ. ומפרש עוד בגמרא דלא תידוק מיניה מדאמר אפילו אתה מוכר שער ראשך דשמע מיניה דאין מסדרין לב"ח כמו שמסדרין לערכין. כדתנן בפרק ו' ממסכת ערכין. דרבי עקיבא הכי קאמר. שאפילו יותר על הסידור אין מקרעין שטר הכתובה. וכשישיג ידו ישלם אף ע"ג דבערכין קי"ל דנתן סלע והעשיר. אין לו עליו כלום:

פירוש עיקר תוספות יום טוב

(יב) (על המשנה) שער ראשך. העקר אצלינו מטלטלי לא משתעבדי לכתובה אלא בתקנת בתראי ולכך ביאר בגמרא שאלו הח' מאות זוז היה לו קרקע שוה זה הסך וא"ל אפילו לא ישאר לך שום דבר אחר פרעון הכתובה אלא ע"ד משל שתצטרך למכור שער ראשך לצורך אכילה יש לך ליתן כתובה. הר"מ. ועתוי"ט:

מלאכת שלמה (שלמה עדני)

והיתה כתובתה ארבע מאות זוז:    כך הגיה ה"ר יהוסף ז"ל:

א"ל רבי שמנ' מאות דינרים הניח אבא:    מוקמינן לה בגמרא בקרקע שוה ח' מאות זוז דאי מטלטלי ממש הא קיימא לן מטלטלי לא משתעבדי לכתובה אפילו מיניה דידיה ודלא כר' מאיר דבפ' האשה שנפלו והא דקתני אפילו אתה מוכר שער ראשך ושער הראש מטלטלי הוא דבסתם שער ראש עסיקי' דעומד להגזז וכל העומד להגזז כגזוז דמי לאו למיגבא מיניה כתובה קאמר אלא ה"ק אפילו פי' לעולם אתה חייב לפרוע לה כתובתה מכל נכסים שיבואו לידך ואפילו אתה מוכר שער ראשך למזונותיך בשביל זה לא תפטר מכתובתה ואין קורעין כתובתה שאם ימצא לאחר מכאן תחזור ותגבה אבל אה"נ דמסדרין לו כדין בעל חוב אלא ה"ק ליה אפילו אתה עושה לפנים משורת הדין ואינך רוצה בסדור לא תחשוב להפטר דלעולם אין קורעין כתובתה כדי שאם ימצא לך לאחר זמן תחזיר ותגבה דנהי דתנן בערכין ר"פ שני נתן סלע והעשיר אינו נותן כלום וסדור מערכין גמרינן להה"מ לענין השג יד אבל לענין סדור לא הרא"ש והר"ן ז"ל על סוגיית התלמוד:

תפארת ישראל

יכין

ואני ארבע מאות:    מקרקעי היו, דאלו מטלטלי לא משתעבדי לכתובה אפילו כשתגבה מבעל עצמו:

אפילו אתה מוכר שער ראשך:    ר"ל אפילו אחר שתפרע לה הקרקעות לא יהיה נשאר לך רק שער ראשך למכרן לפרנסתך, דגם שער, אף דאפילו עומד לגזוז כקרקעי דמי [כסנהדרין דט"ו ב']. עכ"פ מדאינה ראוי לגבות מהן רק אחר שיגוזו, ואז יהיו מטלטלים אינה משתלמת מהן:

בועז

פירושים נוספים