משנה נדרים ו י

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר נשים · מסכת נדרים · פרק ו · משנה י | >>

משנה זו במהדורה המבוארת

[עריכה]

מן הכרוב, אסור באספרגוס. מן האספרגוס, מותר בכרוב.

מן הגריסיןכג, אסור (במקפה) [מן המקפה], ורבי יוסי מתיר. מן המקפה, מותר בגריסיןכה.

מן המקפה, אסור בשום, ורבי יוסי מתיר. מן השום, מותר במקפה.

מן העדשים, אסור באשישין, [ורבי יוסי מתיר]. מן האשישים, מותר בעדשים.

חטה חטים שאיני טועם, אסור בהן בין קמח בין פת.

גריס גריסין שאיני טועם, אסור בהן בין חיין בין מבושלים.

רבי יהודה אומרכז, קונם גריס או חטה שאיני טועם, מתר לכוס חיין.

משנה מנוקדת

[עריכה]

מִן הַכְּרוּב, אָסוּר בָּאִסְפַּרְגּוֹס.
מִן הָאִסְפַּרְגּוֹס, מֻתָּר בַּכְּרוּב.
מִן הַגְּרִיסִין, אָסוּר בַּמִּקְפָּה. וְרַבִּי יוֹסֵי מַתִּיר.
מִן הַמִּקְפָּה, מֻתָּר בַּגְּרִיסִין.
מִּן הַמִּקְפָּה, אָסוּר בַּשּׁוּם. וְרַבִּי יוֹסֵי מַתִּיר.
מִן הַשּׁוּם, מֻתָּר בַּמִּקְפָּה.
מִן הָעֲדָשִׁים, אָסוּר בָּאֲשִׁישִׁין. (וְרַבִּי יוֹסֵי מַתִּיר).
מִן הָאֲשִׁישִׁים, מֻתָּר בָּעֲדָשִׁים.
חִטָּה חִטִּים שֶׁאֵינִי טוֹעֵם, אָסוּר בָּהֶן בֵּין קֶמַח בֶּין פַּת.
גְּרִיס גְּרִיסִין שֶׁאֵינִי טוֹעֵם. אָסוּר בָּהֶן בֵּין חַיִּין בֵּין מְבֻשָּׁלִים.
רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: קוֹנָם גְּרִיס אוֹ חִטָּה שֶׁאֵינִי טוֹעֵם, מֻתָּר לָכוֹס חַיִּין:

נוסח הרמב"ם

מן הכרוב אסור באספרגוס מן האספרגוס מותר בכרוב מן הגריסין אסור במקפה רבי יוסי מתיר מן המקפה מותר בגריסין מן המקפה אסור בשום רבי יוסי מתיר מן השום מותר במקפה מן העדשים אסור באששים רבי יוסי מתיר מן האששים מותר בעדשים.

חיטה חיטים שאיני טועם אסור בהן בין חיים בין מבושלים רבי יהודה אומר קונם גריס וחיטה שאיני טועם מותר לכוס חיים.

פירוש הרמב"ם

מן הכרוב אסור באיספרגוס, מן האיספרגוס כו' — אספרגוס קוראים המים ששולקים בהן הירקות, אי זה ירק שיהיה. והוא רוצה לומר בכאן באמרו אספרגוס, המים ששולקים בו הכרוב.

גריסין, שם נופל על הפולים הטחונים. ומקפה, שם התבשיל, אי זה התבשיל שיהיה; הלא תראה שהם קוראים תבשיל הפולים "מקפה של גריסין". ואשישין, עדשים טחונים. ואין הלכה כרבי יוסי בכל מה שאמר:


פירוש רבי עובדיה מברטנורא

אספרגוס - מין כרוב הוא, אלא שאין כרוב נקרא בשם אספרגוס. פירוש אחר, אספרגוס, המים ששלקו בהם הכרוב כב:

מן הגריסין אסור במקפה - שאע"פ שהם נתונים לתוך המקפה עדיין שם גריסין עליהם:

ורבי יוסי מתיר - דקסבר מקפה של גריסין מקרו, גריסין גרידא לא מקרו:

מקפה - תבשיל עב של קטנית או של ציקי קדרה כד:

הנודר מן המקפה אסור בשום - רגילים היו לתת שום בכל מקפה כדי שיתן טעם, והשום הוא המקפה:

אסור באשישין - פסולת של עדשים. ואין הלכה כר' יוסי בתלתא בבי דמתניתין:

חטה חטים שאיני טועם - חטה משמע פת אפויה, חטים משמע לכוס כו:

פירוש תוספות יום טוב

אספרגוס. פירש אחר שכתב הר"ב שהם המים ששלקו בהם הכרוב כ"פ הרמב"ם וז"ל אספרגוס קוראים המים ששולקים בהם הירקות איזו ירק שיהיה והוא ר"ל בכאן באמרו אספרגוס המים ששולקים בהן הכרוב. ע"כ. ובחיבורו מסיים שהרי מי שלקות כשלקות. ע"כ. וצריך לחלק בין אספרגוס שהם מי שליקה לציר שהוא מי מליחה דבדג דגים אע"פ שאמר שאיני טועם תנן דמותר בציר. ואפילו לפי מ"ש במשנה ד' דמחמירין ואוסרים הציר היוצא ממנו אחר שנדר. ה"מ הואיל ואמר שאיני טועם אבל בלאו הכי לא. ואפשר דבל' בני אדם כשאומר כרוב ר"ל אספרגוס כמו כרוב עצמו ובנדרים הלך אחר לשון בני אדם:

הגריסין. שם נופל על הפולים הטחונים. הרמב"ם:

המקפה. פירש הר"ב תבשיל עב של קטנית כו' ופול נמי מין קטנית הוא כמו שהוא בפרק דלקמן משנה ב'. וז"ל הרמב"ם מקפה שם התבשיל איזה תבשיל שיהיה הלא תראה שהם קוראים תבשיל הפולים מקפה של גריסין:

מן המקפה מותר בגריסין. וכן מן האשישים מותר בעדשים דברי הכל. רש"י:

חטה חטים שאיני טועם וכו'. כתב הר"ב חטה משמע פת אפויה חטים משמע לכוס. וז"ל הר"ן דפת חטה מיקרי דחד גופא נמי הוא. ובירושלמי ארחא דבר נשא מחמי פתא ב)נקטא ומימר בריך דברא הדא חטתא. חטים משמע לכוס מפני שאדם כוסס חטים חלוקים יחד:

ר' יהודה חומר וכו'. ולא פליג את"ק וכן רשב"ג בברייתא תני ללישנא דת"ק ור"י ופסקו הרמב"ם בפ"ט מה"נ ואל תתמה על ל' ר"י אומר דמשמע דפליג שהרבה שנויים במשנה כיוצא בזה ול"פ וכתבתי' בפ"ג דבכורים:

פירוש עיקר תוספות יום טוב

(כב) (על הברטנורא) וצריך לחלק בין אספרגוס שהם מי שליקה לציר שהיא מליחה, דבדג דגים אע"פ שאמר שאיני טועם תנן דמותר בציר. ואפשר דבלשון ב"א כשאומר כרוכ ר"ל אספרגוס, ובנדרים הלך אחר לשון ב"א:

(כג) (על המשנה) הגריסים. שם נופל על הפולים הטחונים. הר"מ:

(כד) (על הברטנורא) וז"ל הר"מ מקפה שם התבשיל איזה תבשיל שיהא, הלא תראה שהם קוראים תבשיל הפולים מקפה של גריסין:

(כה) (על המשנה) בגריסין. וכן מן האשישים מותר בעדשים דברי הכל. רש"י:

(כו) (על הברטנורא) דפת חטה מקרי דחד גופא נמי ננהו כו' חטים משמע לכוס שאדם כוסס חטים חלוקים יחד:

(כז) (על המשנה) ר"י אומר. ולא פליגי את"ק. ואל תתמה על לשון ר"י אומר דמשמע דפליג דהרבה שנוים כזו ול"פ:


פירושים נוספים