משנה נדרים ז א
זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר נשים · מסכת נדרים · פרק ז · משנה א | >>
הנודר מן הירק, מותר בדלועין. ורבי עקיבא אוסרא.
אמרו לו לרבי עקיבא: והלא אומר אדם לשלוחו: קח לי ירק, והוא אומר: לא מצאתי אלא דלועין.
אמר להם: כן הדבר! או שמא אומר הוא לו: לא מצאתי אלא קטנית? אלא שהדלועין בכלל ירק, וקטנית אינו בכלל ירק.
ואסור בפול המצרי לחב, ומותר ביבש.
- הַנּוֹדֵר מִן הַיָּרָק, מֻתָּר בַּדְּלוּעִין.
- וְרַבִּי עֲקִיבָא אוֹסֵר.
- אָמְרוּ לוֹ לְרַבִּי עֲקִיבָא,
- וַהֲלֹא אוֹמֵר אָדָם לִשְׁלוּחוֹ: קַח לִי יָרָק,
- וְהוּא אוֹמֵר: לֹא מָצָאתִי אֶלָּא דְּלוּעִין.
- וַהֲלֹא אוֹמֵר אָדָם לִשְׁלוּחוֹ: קַח לִי יָרָק,
- אָמַר לָהֶם,
- כֵּן הַדָּבָר. אוֹ שֶׁמָּא אוֹמֵר הוּא לוֹ: לֹא מָצָאתִי אֶלָּא קִטְנִית?
- אֶלָּא שֶׁהַדְּלוּעִין בִּכְלָל יָרָק, וְקִטְנִית אֵינוֹ בִּכְלָל יָרָק.
- וְאָסוּר בְּפוֹל הַמִּצְרִי לַח, וּמֻתָּר בַּיָּבֵשׁ:
הנודר מן הירק -
- מותר - בדלועים.
- רבי עקיבה - אוסר.
- אמרו לו לרבי עקיבה:
- והלוא אומר הוא אדם, לשלוחו:
- קח לנו ירק - מן השוק,
- והוא אומר:
- לא מצאתי - אלא דלועים?
- והלוא אומר הוא אדם, לשלוחו:
- אמר להן: וכן הדבר?
- או שמא אומר הוא לו:
- לא מצאתי - אלא קטנית,
- אלא שהדלועים - בכלל הירק.
- ואסור - בפול המצרי לח,
- ומותר - ביבש.
- או שמא אומר הוא לו:
רבי עקיבא אומר, כל מידי דמימליך עליה שלוחיה מיניה הוא.
וחכמים חולקין בזה.
והלכה כחכמים:
הנודר מן הירק - לא מצאתי אלא דלועין. ואם מין ירק הוא אמאי לא זבין ליה:
כן הדבר - ומשם אני מביא ראיה. שמא אומר לא מצאתי אלא קטנית. ומדקא אתי להמלך על הדלועין אלמא מין ירק הוא. והלכה כחכמים:
ורבי עקיבא אוסר. מפרש בגמרא דלא אסר אלא באומר ירק המתבשל בקדרה עלי. אז אסור בכל ירקות המתבשלים אף בדלעת. והר"ב שכתב והלכה כחכמים כ"כ הרמב"ם בפירושו אבל בחיבורו פרק ט' פסק כר"ע. וכן פסקו כל הפוסקים:
ואסור בפול המצרי לח וכו'. דכיון שאין עושין ממנו כרי אלא כשהוא יבש ומקמי הכי לא. עד ההיא שעתא ירק הוא:
(א) (על המשנה) אוסר. מפרש בגמרא דלא אוסר אלא באומר ירק המתבשל בקדירה עלי אז אסור בכל ירקות המתבשלים אף בדלעת. ועתוי"ט:
(ב) (על המשנה) לח. דכיון שאין עושין ממנו פרי אלא כשהוא יבש ומקמי הכי לא עד ההוא שעתא ירק הוא:
הנודר מן הירק וכו': ר"פ כל הבשר ור"פ השולח. וביד פ"ט דהלכות נדרים סימן ו' י'. ובטור י"ד סימן רי"ז. ועיין בקולון שרש קע"ז:
מותר בדלועין: דלא הוי ירק אלא פרי:
ור' עקיבא אוסר: בגמ' פריך אמאי אוסר ר' עקיבא הא מכל מקום מן ירק נדר ודלועין לא איקרו ירק ומסיק באומר ירק המתבשל בקדרה עלי ומש"ה אסר ליה ר"ע אף בדלעת ורבנן סברי כל מילתא דצריך שליחא לאימלוכי עלה לאו מיניה הוא ור' עקיבא סבר מדממליך עלה ש"מ מיניה הוא ומ"מ מודה ר"ע אם אכל דלועין אינו לוקה דליכא מלקות דלא יחל דברו הואיל וצריך לאימלוכי עליה:
א"ל לר"ע והלא אומר הוא אדם לחברו קנה לנו ירק וכו': כך הגיה ה"ר יהוסף ז"ל:
אמר להם שמא כן הדבר: שמא אומר הוא לו לא מצאתי אלא קטנית בתמיה ומוכח בגמרא דרשב"ג הוא דפליג אר' עקיבא ופסק הר"ן ז"ל כר' עקיבא דהא סתם לן תנא בר"פ כל הבשר כותיה כדכתבינן התם ואע"ג דלא ידעינן אי מחלוקת ואח"כ סתם אי סתם ואח"כ מחלוקת אפ"ה נקטי' כותיה חדא דמחמיר ועוד דהא מפרש בגמ' דמאן דפליג עליה דר' עקיבא יחידאה וקיימא לן הלכה כר' עקיבא ע"כ:
וקטנית אינם בכלל ירק: מלות הללו מחקם ה"ר יהוסף ז"ל:
ואסור בפול המצרי לח: דהוי מין ירק ומותר ביבש שהוא מין דגן:
יכין
ורבי עקיבא אוסר: ודוקא באמר ירק המתבשל עלי, דאל"כ ירק משמע חי, ודלועין אין נאכלין חי:
אמר להם כן הדבר: ומשם ראיותי:
אלא שהדלועין בכלל ירק: והא דלא זבניה שליח, ה"ט מדלא ידע אם רוצה ירק המתבשל:
ואסור בפול המצרי לח: דאז עדיין נקראים ירק:
בועז
פירושים נוספים
- כתבי יד סרוקים של המשנה ב"אוצר כתבי יד תלמודיים" של הספרייה הלאומית
- דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים למשנה זו
- מהדורת ויקיטקסט המבוארת
ראשונים על הפרק: רש"י (ריב"ן) |
ר"ן |
תוספות |
רי"ף |
רבינו אשר |
פירוש הרא"ש |
תוספות רי"ד |
הרשב"א |
הריטב"א |
מאירי |
שיטה מקובצת
אחרונים על הפרק: צל"ח | פני יהושע | מהרש"א | רש"ש