משנה נדרים ז רמבם

נוסח הרמב"ם

(א) הנודר מן הירק -

מותר - בדלועים.

רבי עקיבה - אוסר.

אמרו לו לרבי עקיבה:

והלוא אומר הוא אדם, לשלוחו:

קח לנו ירק - מן השוק,

והוא אומר:

לא מצאתי - אלא דלועים?

אמר להן: וכן הדבר?

או שמא אומר הוא לו:

לא מצאתי - אלא קטנית,

אלא שהדלועים - בכלל הירק.

ואסור - בפול המצרי לח,

ומותר - ביבש.

(ב) הנודר מן הדגן -

אסור - בפול המצרי יבש,

דברי רבי מאיר.

וחכמים אומרין:

אינו אסור - אלא מחמשת המינים בלבד.

רבי מאיר אומר:

הנודר מן התבואה -

אינו אסור - אלא מחמשת המינים,

אבל הנודר מן הדגן -

אסור - בכל,

ומותר - בפירות האילן, והירק.

(ג) הנודר מן הכסות -

מותר - בשק, וביריעה, ובחמילה.

אמר קונם צמר - עולה עלי,

מותר - לכסות בגיזי צמר.

פשתן - עולה עלי,

מותר - לכסות באניצי פשתן.

רבי יהודה אומר:

הכל - לפי הנודר,

טען, והזיע - והיה ריחו קשה,

אמר: קונם צמר ופשתים - עולים עלי,

מותר - לכסות,

ואסור - להפשיל לאחוריו.

(ד) הנודר מן הבית -

מותר - בעליה,

דברי רבי מאיר.

וחכמים אומרין:

עליה - בכלל הבית.

הנודר מן העליה -

מותר - בבית.

(ה) הנודר מן המיטה -

מותר - בדרגש,

דברי רבי מאיר.

וחכמים אומרין:

דרגש - בכלל המיטה.

הנודר מן הדרגש -

מותר - במיטה.

הנודר מן העיר -

מותר - ליכנס בתחומה,

ואסור - ליכנס לעיבורה.

אבל, הנודר מן הבית -

אסור - מן האגף ולפנים.

(ו) [ה] *הערה 1: קונם פירות האלו - עלי,

קונם הן - על פי,

קונם הן - לפי,

אסור - בחילופיהן, ובגידוליהן.

שאיני אוכל,

שאיני טועם,

מותר - בחילופיהן,

ובגידוליהן - בדבר שזרעו כלה,

אבל - דבר שאין זרעו כלה,

אפילו גידולי גידולין - אסורין.

(ז) האומר לאשתו:

קונם מעשה ידיך - עלי,

קונם הן - על פי,

קונם הן - לפי,

אסור - בחילופיהן, ובגידוליהן.

שאיני אוכל,

שאיני טועם,

מותר - בחילופיהן,

ובגידוליהן - בדבר שזרעו כלה,

אבל - בדבר שאין זרעו כלה,

גידולי גידולין - אסורים.

(ח) [ו] שאת עושה - איני אוכל עד הפסח,

שאת עושה - איני מתכסה עד הפסח,

עשתה לפני הפסח -

מותר לאכל, ולהתכסות - אחר הפסח.

שאת עושה עד הפסח - איני אוכל,

שאת עושה עד הפסח - איני מתכסה,

עשתה לפני הפסח -

אסור לאכל, ולהתכסות - אחר הפסח.

(ט) שאת נהנית לי - עד הפסח,

אם הולכת את לבית אביך - עד החג,

הלכה לפני הפסח -

אסורה בהנאתו - עד הפסח.

ואחר הפסח - בלא יחל דברו (במדבר ל ג).

שאת נהנית לי - עד החג,

אם הלכת לבית אביך - עד הפסח,

הלכה לפני הפסח -

אסורה בהנאתו - עד החג,

ומותרת לילך - אחר הפסח.

הערות

• הערה 1: [] סימון חלוקת משניות בנוסח המשנה להרמב"ם

הדף הראשי של משנה נדרים ז

משנה נדרים, פרק ז':
הדף הראשי • מהדורה מנוקדת • נוסח הרמב"ם • נוסח הדפוסים • ברטנורא • עיקר תוספות יום טוב