משנה מנחות ח א

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר קדשים · מסכת מנחות · פרק ח · משנה א | >>

משנה זו במהדורה המבוארת

[עריכה]

כל קרבנות הצבור והיחיד, באים מן הארץ ומחוצה לארץ, מן החדש ומן הישן,
חוץ מן העומר ושתי הלחם, שאינן באים אלא מן החדש ומן הארץ.

וכולן אינן באים אלא מן המובחרג.

ואיזהו מובחר, מכמס ומזוניחה, אלפא לסולת.

שניה להם, חפריים ד בבקעה.

כל הארצות היו כשרות, אלא מכאן היו מביאים.

נוסח הרמב"ם

כל קרבנות הציבור והיחיד באים מהארץ ומחוצה לארץ מן החדש ומן הישן חוץ מן העומר ומשתי הלחם שאינן באים אלא מן החדש ומן הארץ וכלן אינן באין אלא מן המובחר ואיזה הוא המובחר שלהם מכמס וינוחה אלפא לסולת שניה להם חפריים בבקעה וכל הארצות היו כשרות אלא מיכן היו מביאין.

פירוש הרמב"ם

כל קרבנות הצבור והיחיד באים מן הארץ כו': תרגום ולמדתם ותלפון כאילו אומר תקוע מלומדת להביא שמן שהיא רגילה לעשות שמן טוב והוא לשון עברי לפי שכבר נאמר מהשרש הזה מלפנו מבהמות ארץ ובארתי אותו מהתרגום כמו שיתבאר שענין אלף ולמד אחד הוא וכן מה שאמר למעלה אלפא לסלת זה ענינו שאלו הארצות היו בקיאין בהן לעשות סלת טוב. ואנפיקנון הוא השמן שקורין אותו הרופאים שמן ההוצאה והוא שסוחטים אותו מן הזיתים הפגים והוא מר בטעמו:


פירוש רבי עובדיה מברטנורא

כל קרבנות - מן החדש ומן הישן. במנחות קאמר א:

שאינן באים אלא מן החדש - בעומר כתיב (ויקרא כג) מנחה חדשה ב, ובשתי הלחם כתיב (שמות לד) בכורי קציר חטים:

ומן הארץ - בעומר כתיב (ויקרא כג) כי תבואו אל הארץ וגו' וקצרתם את קצירה, ובשתי הלחם כתיב (שם) ממושבותיכם תביאו לחם:

מכמס וזוניחה - שמות של מקומות הן:

אלפא לסלת - סולת שלהן ראשון ומובחר לכל הסלתות. כאל"ף זו שהיא ראשונה לכל האותיות:

אלפא - זו אל"ף בלשון יוני:

שנייה להן - קרובה סלתה להיות משובחת כסולת מכמס וזוניחה:

חפריים בבקעה - שתי חפרים הן, אחת בהר ואחת בבקעה, ואותה שבבקעה היא שסולת שלה משובחת:

כל הארצות - של ארץ ישראל היו כשרות, אלא שמכאן היו מביאים:

פירוש תוספות יום טוב

כל קרבנות כו' באים מן הארץ ומח"ל מן החדש ומן הישן. לשון הר"ב במנחות קאמר. ואע"פ דלא פסיק לפרושי אלא אמן החדש כו'. קאי נמי אמן הארץ כו'. דאי מן הארץ אף בזבחים. ה"ל למיתני חוץ מבכור ומעשר דאין באין מח"ל כדתנן בספ"ג דתמורה:

שאינן באין אלא מן החדש. לשון הר"ב בעומר כתיב מנחה חדשה. ולא דק דבשתי הלחם הוא דכתיב. ולשון הרמב"ם הטעתו לפום ריהטא. שכתב ונאמר בה (ויקרא כ"ג) והקרבתם מנחה חדשה לה'. ונאמר עוד (שמות כ"ג) וחג הקציר בכורי מעשיך. וסבר הר"ב דקרא קמא אעומר הביאו. וליתא דתרוייהו אשתי הלחם מייתי להו עיין בלשון הר"ב רפ"ב דפרה. והיה נראה דעומר ילפינן מדקרי ליה קרא מנחת בכורים כמ"ש במ"ד פ"י. אבל בגמ' מוכח דיליף לה. מדכתיב (ויקרא כג) ראשית קצירכם:

אלא מן המובחר. שנא' (דברים יב) וכל מחבר נדריכם. תוספתא הביאוה התו' וכ"כ הר"ב (בפ"י) [בפרקין] מ"ה:

אלפא. פי' הר"ב זו אלף בלשון יוני כדתנן במ"ב פ"ג דשקלים ועמ"ש שם במ"ג פ"ה:

חפריים. ס"א עפריים. וכן גי' התו'. וכתבו עיר היא בד"ה [ב' י"ג י"ט] וילכד אביה את עפריים:

פירוש עיקר תוספות יום טוב

(א) (על הברטנורא) ואע"פ דלא פסיק לפרושי אלא אמן החדש כו' קאי נמי אמן הארץ כו'. דאי מן הארץ אף בזבחים, הוה ליה למתני חוץ מבכור ומעשר דאין באין מחוץ לארץ כדתנן בסוף פרק ג' דתמורה:

(ב) (על הברטנורא) לא דק, דבשתי הלחם הוא דכתיב כו'. והיה נראה דעומר ילפינן מדקרי ליה קרא מנחת בכורים. אבל בגמרא מוכח דיליף לה מדכתיב ראשית קצירכם:

(ג) (על המשנה) המובחר. שנאמר וכל מבחר נדריכם. תוספתא:

(ד) (על המשנה) חפריים. ס"א עפריים. וכן גירסת התוספ'. וכתבו עיר היא:


פירושים נוספים