משנה מכות ג ניקוד

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


פרק ג

משניות: א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז

עריכה

(א)

וְאֵלּוּ הֵן הַלּוֹקִין:

הַבָּא עַל אֲחוֹתוֹ,
וְעַל אֲחוֹת אָבִיו, וְעַל אֲחוֹת אִמּוֹ,
וְעַל אֲחוֹת אִשְׁתּוֹ, וְעַל אֵשֶׁת אָחִיו,
וְעַל אֵשֶׁת אֲחִי אָבִיו, וְעַל הַנִּדָּה;
אַלְמָנָה לְכֹהֵן גָּדוֹל,
גְּרוּשָׁה וַחֲלוּצָה לְכֹהֵן הֶדְיוֹט,
מַמְזֶרֶת וּנְתִינָה לְיִשְׂרָאֵל,
בַּת יִשְׂרָאֵל לְנָתִין וּלְמַמְזֵר.
אַלְמָנָה וּגְרוּשָׁה,
חַיָּבִין עָלֶיהָ מִשּׁוּם שְׁנֵי שֵׁמוֹת;
גְּרוּשָׁה וַחֲלוּצָה,
אֵינוֹ חַיָּב אֶלָּא מִשֵּׁם אֶחָד בִּלְבָד:
(ב)

הַטָּמֵא שֶׁאָכַל אֶת הַקֹּדֶשׁ,

וְהַבָּא אֶל הַמִּקְדָּשׁ טָמֵא,
וְהָאוֹכֵל חֵלֶב, וְדָם, וְנוֹתָר, וּפִגּוּל, וְטָמֵא,
הַשּׁוֹחֵט וְהַמַּעֲלֶה בַחוּץ,
וְהָאוֹכֵל חָמֵץ בַּפֶּסַח,
וְהָאוֹכֵל וְהָעוֹשֶׂה מְלָאכָה בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים,
וְהַמְּפַטֵּם אֶת הַשֶּׁמֶן,
וְהַמְּפַטֵּם אֶת הַקְּטֹרֶת,
וְהַסָּךְ בְּשֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה,
וְהָאוֹכֵל נְבֵלוֹת וּטְרֵפוֹת, שְׁקָצִים וּרְמָשִׂים.
אָכַל טֶבֶל וּמַעֲשֵׂר רִאשׁוֹן שֶׁלֹּא נִטְּלָה תְּרוּמָתוֹ,
וּמַעֲשֵׂר שֵׁנִי וְהֶקְדֵּשׁ שֶׁלֹּא נִפְדּוּ.
כַּמָּה יֹאכַל מִן הַטֶּבֶל וִיהֵא חַיָּב?
רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: כָּל שֶׁהוּא,
וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: כַּזַּיִת.
אָמַר לָהֶם רַבִּי שִׁמְעוֹן:
אֵין אַתֶּם מוֹדִים לִי
בָּאוֹכֵל נְמָלָה כָּל שֶׁהוּא,
חַיָּב?
אָמְרוּ לוֹ:
מִפְּנֵי שֶׁהִיא כִּבְרִיָּתָהּ.
אָמַר לָהֶן:
אַף חִטָּה אַחַת, כִּבְרִיָּתָהּ:
(ג)

הָאוֹכֵל בִּכּוּרִים עַד שֶׁלֹּא קָרָא עֲלֵיהֶן,

קָדְשֵׁי קֳדָשִׁים חוּץ לַקְּלָעִים,
קָדָשִׁים קַלִּים וּמַעֲשֵׂר שֵׁנִי חוּץ לַחוֹמָה,
הַשּׁוֹבֵר אֶת הָעֶצֶם בַּפֶּסַח הַטָּהוֹר,
הֲרֵי זֶה לוֹקֶה אַרְבָּעִים.
אֲבָל הַמּוֹתִיר בַּטָּהוֹר, וְהַשּׁוֹבֵר בַּטָּמֵא,
אֵינוֹ לוֹקֶה אַרְבָּעִים:
(ד)

הַנּוֹטֵל אֵם עַל הַבָּנִים,

רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר:
לוֹקֶה וְאֵינוֹ מְשַׁלֵּחַ;
וַחֲכָמִים אוֹמְרִים:
מְשַׁלֵּחַ וְאֵינוֹ לוֹקֶה.
זֶה הַכְּלָל:
כָּל מִצְוַת לֹא תַעֲשֶׂה שֶׁיֵּשׁ בָּהּ קוּם עֲשֵׂה,
אֵין חַיָּבִין עָלֶיהָ:
(ה)

הַקּוֹרֵחַ קָרְחָה בְּרֹאשׁוֹ,

וְהַמַּקִּיף פְּאַת רֹאשׁוֹ,
וְהַמַּשְׁחִית פְּאַת זְקָנוֹ,
וְהַשּׂוֹרֵט שְׂרִיטָה אַחַת עַל הַמֵּת,
חַיָּב.
שָׂרַט שְׂרִיטָה אַחַת עַל חֲמִשָּׁה מֵתִים,
אוֹ חָמֵשׁ שְׂרִיטוֹת עַל מֵת אֶחָד,
חַיָּב עַל כָּל אַחַת וְאַחַת.
עַל הָרֹאשׁ, שְׁתַּיִם,
אַחַת מִכָּאן וְאַחַת מִכָּאן.
עַל הַזָּקָן,
שְׁתַּיִם מִכָּאן וּשְׁתַּיִם מִכָּאן, וְאַחַת מִלְּמַטָּה.
רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר:
אִם נְטָלוֹ כֻּלּוֹ כְּאַחַת,
אֵינוֹ חַיָּב אֶלָּא אַחַת.
וְאֵינוֹ חַיָּב,
עַד שֶׁיִּטְּלֶנּוּ בְּתַעַר.
רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר:
אֲפִלּוּ לִקְּטוֹ בְּמַלְקֵט אוֹ בִּרְהִיטְנִי,
חַיָּב:
(ו)

הַכּוֹתֵב כְּתֹבֶת קַעֲקַע,

כָּתַב וְלֹא קִעֲקֵעַ,
קִעֲקֵעַ וְלֹא כָּתַב,
אֵינוֹ חַיָּב,
עַד שֶׁיִּכְתֹּב וִיקַעֲקֵעַ,
בִּדְיוֹ, וּבִכְחוֹל, וּבְכָל דָּבָר שֶׁהוּא רוֹשֵׁם.
רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יְהוּדָה מִשּׁוּם רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר:
אֵינוֹ חַיָּב עַד שֶׁיִּכְתֹּב שָׁם הַשֵּׁם, שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא יט, כח):
"וּכְתֹבֶת קַעֲקַע לֹא תִתְּנוּ בָּכֶם אֲנִי ה'":
(ז)

נָזִיר שֶׁהָיָה שׁוֹתֶה בַּיַּיִן כָּל הַיּוֹם,

אֵינוֹ חַיָּב אֶלָּא אַחַת.
אָמְרוּ לוֹ: "אַל תִּשְׁתֶּה", "אַל תִּשְׁתֶּה",
וְהוּא שׁוֹתֶה,
חַיָּב עַל כָּל אַחַת וְאַחַת:
(ח)

הָיָה מִטַּמֵּא לַמֵּתִים כָּל הַיּוֹם,

אֵינוֹ חַיָּב אֶלָּא אַחַת;
אָמְרוּ לוֹ: "אַל תִּטַּמֵּא", "אַל תִּטַּמֵּא",
וְהָיָה מִטַּמֵּא,
חַיָּב עַל כָּל אַחַת וְאַחַת.
הָיָה מְגַלֵּחַ כָּל הַיּוֹם,
אֵינוֹ חַיָּב אֶלָּא אַחַת;
אָמְרוּ לוֹ: "אַל תְּגַלֵּחַ", "אַל תְּגַלֵּחַ",
וְהוּא מְגַלֵּחַ,
חַיָּב עַל כָּל אַחַת וְאַחַת.
הָיָה לָבוּשׁ בְּכִלְאַיִם כָּל הַיּוֹם,
אֵינוֹ חַיָּב אֶלָּא אַחַת;
אָמְרוּ לוֹ: "אַל תִּלְבַּשׁ", "אַל תִּלְבַּשׁ",
וְהוּא פּוֹשֵׁט וְלוֹבֵשׁ,
חַיָּב עַל כָּל אַחַת וְאַחַת:
(ט)

יֵשׁ חוֹרֵשׁ תֶּלֶם אֶחָד,

וְחַיָּב עָלָיו מִשּׁוּם שְׁמוֹנָה לָאוִין:
הַחוֹרֵשׁ בְּשׁוֹר וַחֲמוֹר,
וְהֵן מֻקְדָּשִׁים,
בְּכִלְאַיִם בַּכֶּרֶם,
וּבַשְּׁבִיעִית,
וְיוֹם טוֹב,
וְכֹהֵן וְנָזִיר בְּבֵית הַטֻּמְאָה.
חֲנַנְיָא בֶּן חֲכִינַאי אוֹמֵר:
אַף הַלּוֹבֵשׁ כִּלְאַיִם.
אָמְרוּ לוֹ:
אֵינוֹ הַשֵּׁם.
אָמַר לָהֶם:
אַף לֹא הַנָּזִיר הוּא הַשֵּׁם:
(י)

כַּמָּה מַלְקִין אוֹתוֹ?

אַרְבָּעִים חָסֵר אַחַת, שֶׁנֶּאֱמַר {{ק|(דברים כה, ב-ג):
בְּמִסְפַּר אַרְבָּעִים,
מִנְיָן שֶׁהוּא סָמוּךְ לְאַרְבָּעִים [נ"א: מִנְיָן שֶׁהוּא סוֹכֵם אֶת הָאַרְבָּעִים].
רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר:
אַרְבָּעִים שְׁלֵמוֹת הוּא לוֹקֶה;
וְהֵיכָן הוּא לוֹקֶה אֶת הַיְתֵרָה?
בֵּין כְּתֵפָיו:
(יא)

אֵין אוֹמְדִין אוֹתוֹ אֶלָּא בְּמַכּוֹת הָרְאוּיוֹת לְהִשְׁתַּלֵּשׁ.

אֲמָדוּהוּ לְקַבֵּל אַרְבָּעִים,
לָקָה מִקְצָת,
וְאָמְרוּ [נ"א: וְאָמְדוּ] שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לְקַבֵּל אַרְבָּעִים,
פָּטוּר.
אֲמָדוּהוּ לְקַבֵּל שְׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה,
מִשֶּׁלָּקָה אָמְרוּ [נ"א: אָמְדוּ] שֶׁיָּכוֹל הוּא לְקַבֵּל אַרְבָּעִים,
פָּטוּר.
עָבַר עֲבֵרָה שֶׁיֵּשׁ בָּהּ שְׁנֵי לָאוִין,
אֲמָדוּהוּ אֹמֶד אֶחָד,
לוֹקֶה וּפָטוּר;
וְאִם לָאו,
לוֹקֶה, וּמִתְרַפֵּא, וְחוֹזֵר וְלוֹקֶה:
(יב)

כֵּיצַד מַלְקִין אוֹתוֹ?

כּוֹפֵת שְׁתֵּי יָדָיו עַל הָעַמּוּד הֵילָךְ וְהֵילָךְ,
וְחַזַּן הַכְּנֶסֶת אוֹחֵז בִּבְגָדָיו.
אִם נִקְרְעוּ – נִקְרְעוּ,
וְאִם נִפְרְמוּ – נִפְרְמוּ,
עַד שֶׁהוּא מְגַלֶּה אֶת לִבּוֹ.
וְהָאֶבֶן נְתוּנָה מֵאַחֲרָיו,
חַזַּן הַכְּנֶסֶת עוֹמֵד עָלֶיהָ.
וּרְצוּעָה שֶׁל עֵגֶל בְּיָדוֹ,
כְּפוּלָה אֶחָד לִשְׁנַיִם, וּשְׁנַיִם לְאַרְבָּעָה,
וּשְׁתֵּי רְצוּעוֹת עוֹלוֹת וְיוֹרְדוֹת בָּהּ,
(יג)
יָדָהּ טֶפַח וְרָחְבָּהּ טֶפַח,
וְרֹאשָׁהּ מַגַּעַת עַל פִּי כְּרֵסוֹ.
וּמַכֶּה אוֹתוֹ שְׁלִישׁ מִלְּפָנָיו,
וּשְׁתֵּי יָדוֹת מִלְּאַחֲרָיו.
וְאֵינוֹ מַכֶּה אוֹתוֹ,
לֹא עוֹמֵד וְלֹא יוֹשֵׁב, אֶלָּא מֻטֶּה,
שֶׁנֶּאֱמַר (דברים כה, ב): "וְהִפִּילוֹ הַשֹּׁפֵט".
וְהַמַּכֶּה מַכֶּה בְּיָדוֹ אַחַת, בְּכָל כֹּחוֹ:
(יד)

וְהַקּוֹרֵא קוֹרֵא (דברים כח, נח-נט):

"אִם לֹא תִשְׁמֹר לַעֲשׂוֹת" וְגוֹמֵר "וְהִפְלָא ה' אֶת מַכֹּתְךָ וְאֵת מַכּוֹת" וְגוֹמֵר,
וְחוֹזֵר לִתְחִלַּת הַמִּקְרָא.
["וּשְׁמַרְתֶּם אֶת דִּבְרֵי הַבְּרִית הַזֹּאת" וְגוֹמֵר (דברים כט, ח),
וְחוֹתֵם: "וְהוּא רַחוּם יְכַפֵּר עָוֹן" וְגוֹמֵר (תהלים עח, לח),
וְחוֹזֵר לִתְחִלַּת הַמִּקְרָא].
וְאִם מֵת תַּחַת יָדוֹ, פָּטוּר.
הוֹסִיף לוֹ עוֹד רְצוּעָה אַחַת וָמֵת,
הֲרֵי זֶה גּוֹלֶה עַל יָדוֹ.
נִתְקַלְקֵל בֵּין בִּרְעִי בֵּין בְּמַיִם, פָּטוּר.
רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר:
הָאִישׁ בִּרְעִי,
וְהָאִשָּׁה בְּמַיִם:
(טו)

כָּל חַיְּבֵי כָּרֵתוֹת שֶׁלָּקוּ,

נִפְטְרוּ יְדֵי כְּרֵתָתָן,
שֶׁנֶּאֱמַר (דברים כה, ג): "וְנִקְלָה אָחִיךָ לְעֵינֶיךָ",
כְּשֶׁלָּקָה – הֲרֵי הוּא כְּאָחִיךָ,
דִּבְרֵי רַבִּי חֲנַנְיָא בֶּן גַּמְלִיאֵל.
אָמַר רַבִּי חֲנַנְיָא בֶּן גַּמְלִיאֵל:
מָה אִם הָעוֹבֵר עֲבֵרָה אַחַת, נוֹטֵל נַפְשׁוֹ עָלֶיהָ;
הָעוֹשֶׂה מִצְוָה אַחַת,
עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה שֶׁתִּנָּתֵן לוֹ נַפְשׁוֹ.
רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר:
מִמְּקוֹמוֹ הוּא לָמֵד,
שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא יח, כט): "וְנִכְרְתוּ הַנְּפָשׁוֹת הָעֹשֹׂת" וְגוֹ',
וְאוֹמֵר (ויקרא יח, ה): "אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה אֹתָם הָאָדָם וָחַי בָּהֶם".
הָא, כָּל הַיּוֹשֵׁב וְלֹא עָבַר עֲבֵרָה,
נוֹתְנִין לוֹ שָׂכָר כְּעוֹשֶׂה מִצְוָה.
רַבִּי שִׁמְעוֹן בַּר רַבִּי אוֹמֵר,
הֲרֵי הוּא אוֹמֵר (דברים יב, כג): "רַק חֲזַק לְבִלְתִּי אֲכֹל הַדָּם כִּי הַדָּם הוּא הַנָּפֶשׁ" וְגוֹמֵר.
וּמָה אִם הַדָּם,
שֶׁנַּפְשׁוֹ שֶׁל אָדָם קָצָה מִמֶּנּוּ,
הַפּוֹרֵשׁ מִמֶּנּו מְקַבֵּל שָׂכָר;
גָּזֵל וַעֲרָיוֹת,
שֶׁנַּפְשׁוֹ שֶׁל אָדָם מִתְאַוָּה לָהֶן וּמְחַמְּדַתָּן,
הַפּוֹרֵשׁ מֵהֶן,
עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה שֶׁיִּזְכֶּה,
לוֹ וּלְדוֹרוֹתָיו וּלְדוֹרוֹת דּוֹרוֹתָיו,
עַד סוֹף כָל הַדּוֹרוֹת:
(טז)

רַבִּי חֲנַנְיָא בֶּן עֲקַשְׁיָא אוֹמֵר:

רָצָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְזַכּוֹת אֶת יִשְׂרָאֵל,
לְפִיכָךְ הִרְבָּה לָהֶם תּוֹרָה וּמִצְוֹת,
שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיהו מב, כא): "ה' חָפֵץ לְמַעַן צִדְקוֹ,
יַגְדִּיל תּוֹרָה וְיַאְדִּיר":