משנה מכות ב ניקוד

«הפרק הקודם • לדף הראשי • פרק ב מכות • הפרק הבא»

פרק ב

משניות: א ב ג ד ה ו ז ח

עריכה

משנה א

אֵלּוּ הֵן הַגּוֹלִין:

הַהוֹרֵג נֶפֶשׁ בִּשְׁגָגָה.

הָיָה מְעַגֵּל בַּמַּעְגֵּלָה,

וְנָפְלָה עָלָיו וַהֲרָגַתּוּ;

הָיָה מְשַׁלְשֵׁל בֶּחָבִית,

וְנָפְלָה עָלָיו וַהֲרָגַתּוּ;

הָיָה יוֹרֵד בַּסֻּלָּם,

וְנָפַל עָלָיו וַהֲרָגוֹ,

הֲרֵי זֶה גּוֹלֶה.

אֲבָל אִם הָיָה מוֹשֵׁךְ בַּמַּעְגֵּילָה,

וְנָפְלָה עָלָיו וַהֲרָגַתּוּ;

הָיָה דּוֹלֶה בֶּחָבִית,

וְנִפְסַק הַחֶבֶל,

וְנָפְלָה עָלָיו וַהֲרָגַתּוּ;

הָיָה עוֹלֶה בַּסֻּלָּם,

וְנָפַל עָלָיו וַהֲרָגוֹ,

הֲרֵי זֶה אֵינוֹ גּוֹלֶה.

זֶה הַכְּלָל:

כֹּל שֶׁבְּדֶרֶךְ יְרִידָתוֹ,

גּוֹלֶה;

וְשֶׁלֹּא בְּדֶרֶךְ יְרִידָתוֹ,

אֵינוֹ גּוֹלֶה.

נִשְׁמַט הַבַּרְזֶל מִקַּתּוֹ וְהָרַג,

רַבִּי אוֹמֵר, אֵינוֹ גּוֹלֶה;

וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, גּוֹלֶה.

מִן הָעֵץ הַמִּתְבַּקֵּעַ,

רַבִּי אוֹמֵר, גּוֹלֶה;

וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, אֵינוֹ גּוֹלֶה:

משנה ב

הַזּוֹרֵק אֶבֶן לִרְשׁוּת הָרַבִּים וְהָרַג,

הֲרֵי זֶה גּוֹלֶה.

רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב אוֹמֵר:

אִם מִכְּשֶׁיָּצְאתָה הָאֶבֶן מִיָּדוֹ – הוֹצִיא הַלָּז אֶת רֹאשׁוֹ וְקִבְּלָהּ,

הֲרֵי זֶה פָּטוּר.

זָרַק אֶת הָאֶבֶן לַחֲצֵרוֹ וְהָרַג,

אִם יֵשׁ רְשׁוּת לַנִּזָּק לִכָּנֵס לְשָׁם,

גּוֹלֶה;

וְאִם לָאו, אֵינוֹ גּוֹלֶה,

שֶׁנֶּאֱמַר (דברים יט, ה), "וַאֲשֶׁר יָבֹא אֶת רֵעֵהוּ בַיַּעַר":

מָה הַיַּעַר – רְשׁוּת לַנִּזָּק וְלַמַּזִּיק לִכָּנֵס לְשָׁם;

יָצָא חֲצַר בַּעַל הַבַּיִת,

שֶׁאֵין רְשׁוּת לַנִּזָּק וְלַמַּזִּיק לִכָּנֵס לְשָׁם.

אַבָּא שָׁאוּל אוֹמֵר:

מָה חֲטִיבַת עֵצִים רְשׁוּת;

יָצָא הָאָב הַמַּכֶּה אֶת בְּנוֹ,

וְהָרַב הָרוֹדֶה אֶת תַּלְמִידוֹ,

וּשְׁלִיחַ בֵּית דִּין:

משנה ג

הָאָב גּוֹלֶה עַל יְדֵי הַבֵּן,

וְהַבֵּן גּוֹלֶה עַל יְדֵי הָאָב.

הַכֹּל גּוֹלִין עַל יְדֵי יִשְׂרָאֵל,

וְיִשְׂרָאֵל גּוֹלִין עַל יְדֵיהֶן,

חוּץ מֵעַל יְדֵי גֵּר תּוֹשָׁב;

וְגֵר תּוֹשָׁב אֵינוֹ גוֹלֶה אֶלָּא עַל יְדֵי גֵּר תּוֹשָׁב.

הַסּוּמָא אֵינוֹ גּוֹלֶה,

דִּבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה;

רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר: גּוֹלֶה.

הַשּׂוֹנֵא אֵינוֹ גּוֹלֶה.

רַבִּי יוֹסֵי בַּר יְהוּדָה אוֹמֵר:

הַשּׂוֹנֵא נֶהֱרָג, מִפְּנֵי שֶׁהוּא כְּמוּעָד.

רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר:

יֵשׁ שׂוֹנֵא גּוֹלֶה,

וְיֵשׁ שׂוֹנֵא שֶׁאֵינוֹ גּוֹלֶה.

זֶה הַכְּלָל:

כֹּל שֶׁהוּא יָכוֹל לוֹמַר: לְדַעַת הָרַג,

אֵינוֹ גּוֹלֶה;

וְשֶׁלֹּא לָדַעַת הָרַג,

הֲרֵי זֶה גּוֹלֶה:

משנה ד

לְהֵיכָן גּוֹלִין?

לְעָרֵי מִקְלָט:

לְשָׁלֹשׁ שֶׁבְּעֵבֶר הַיַּרְדֵן וּלְשָׁלֹשׁ שֶׁבְּאֶרֶץ כְּנַעַן,

שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר לה, יד):

"אֵת שְׁלֹשׁ הֶעָרִים תִּתְּנוּ מֵעֵבֶר לַיַּרְדֵּן וְאֵת שְׁלֹשׁ הֶעָרִים תִּתְּנּוּ בְּאֶרֶץ כְּנָעַן" וְגוֹמֵר.

עַד שֶׁלֹא נִבְחֲרוּ שָׁלֹשׁ שֶׁבְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל,

לֹא הָיוּ שָׁלֹשׁ שֶׁבְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן קוֹלְטוֹת,

שֶׁנֶּאֱמַר: "שֵׁשׁ עָרֵי מִקְלָט תִּהְיֶינָה",

עַד שֶׁיִּהְיוּ שִׁשְׁתָּן קוֹלְטוֹת כְּאֶחָד.

משנה ה

וּמְכֻוָּנוֹת לָהֶן דְּרָכִים מִזּוֹ לָזוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים יט, ג):

"תָּכִין לְךָ הַדֶּרֶךְ וְשִׁלַּשְׁתָּ" וְגוֹ'.

וּמוֹסְרִין לָהֶן שְׁנֵי תַּלְמִידֵי חֲכָמִים,

שֶׁמָּא יַהַרְגֶנּוּ בַּדֶּרֶךְ,

וִידַבְּרוּ אֵלָיו.

רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר:

אַף הוּא מְדַבֵּר עַל יְדֵי עַצְמוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים יט, ד):

"וְזֶה דְּבַר הָרֹצֵחַ":

משנה ו

רַבִּי יוֹסֵי בַּר יְהוּדָה אוֹמֵר:

בַּתְּחִלָּה,

אֶחָד שׁוֹגֵג וְאֶחָד מֵזִיד מַקְדִּימִין לְעָרֵי מִקְלָט,

וּבֵית דִּין שׁוֹלְחִין וּמְבִיאִין אוֹתוֹ מִשָּׁם.

מִי שֶׁנִּתְחַיֵּב מִיתָה בְּבֵית דִּין, הֲרָגוּהוּ;

וְשֶׁלֹּא נִתְחַיֵּב מִיתָה, פְּטָרוּהוּ.

מִי שֶׁנִּתְחַיֵּב גָּלוּת,

מַחֲזִירִין אוֹתָם לִמְקוֹמוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר לה, כה):

"וְהֵשִׁיבוּ אֹתוֹ הָעֵדָה אֶל עִיר מִקְלָטוֹ" וְגוֹ'.

אֶחָד מָשׁוּחַ בְּשֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה,

וְאֶחָד הַמְּרֻבֶּה בִּבְגָדִים,

וְאֶחָד שֶׁעָבַר מִמְּשִׁיחָתוֹ,

מַחֲזִירִין אֶת הָרוֹצֵחַ.

רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר:

אַף מְשׁוּחַ מִלְחָמָה מַחֲזִיר אֶת הָרוֹצֵחַ.

לְפִיכָךְ אִמּוֹתֵיהֶן שֶׁל כֹּהֲנִים מְסַפְּקוֹת לָהֶן מִחְיָה וּכְסוּת,

כְּדֵי שֶׁלֹּא יִתְפַּלְּלוּ עַל בְּנֵיהֶם שֶׁיָּמוּתוּ.

מִשֶּׁנִּגְמַר דִּינוֹ מֵת כֹּהֵן גָּדוֹל,

הֲרֵי זֶה אֵינוֹ גּוֹלֶה.

אִם עַד שֶׁלֹּא נִגְמַר דִּינוֹ מֵת כֹּהֵן גָּדוֹל,

וּמִנּוּ אַחֵר תַּחְתָּיו,

וּלְאַחַר מִכֵּן נִגְמַר דִּינוֹ,

חוֹזֵר בְּמִיתָתוֹ שֶׁל שֵׁנִי:

משנה ז

נִגְמַר דִּינוֹ בְּלֹא כֹּהֵן גָּדוֹל,

הַהוֹרֵג כֹּהֵן גָּדוֹל,

וְכֹהֵן גָּדוֹל שֶׁהָרַג,

אֵינוֹ יוֹצֵא מִשָּׁם לְעוֹלָם.

וְאֵינוֹ יוֹצֵא,

לֹא לְעֵדוּת מִצְוָה,

וְלֹא לְעֵדוּת מָמוֹן,

וְלֹא לְעֵדוּת נְפָשׁוֹת.

וַאֲפִלּוּ יִשְׂרָאֵל צְרִיכִים לוֹ,

וַאֲפִלּוּ שַׂר צְבָא יִשְׂרָאֵל כְּיוֹאָב בֶּן צְרוּיָה,

אֵינוֹ יוֹצֵא מִשָּׁם לְעוֹלָם,

שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר לה, כה): "אֲשֶׁר נָס שָׁמָּה";

שָׁם תְּהֵא דִּירָתוֹ,

שָׁם תְּהֵא מִיתָתוֹ,

שָׁם תְּהֵא קְבוּרָתוֹ.

כְּשֵׁם שֶׁהָעִיר קוֹלֶטֶת,

כָּךְ תְּחוּמָהּ קוֹלֵט.

רוֹצֵחַ שֶׁיָּצָא חוּץ לִתְחוּם, וּמְצָאוֹ גּוֹאֵל הַדָּם,

רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי אוֹמֵר:

מִצְוָה בְּיַד גּוֹאֵל הַדָּם,

וּרְשׁוּת בְּיַד כָּל אָדָם.

רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר:

רְשׁוּת בְּיַד גּוֹאֵל הַדָּם,

וְכָל אָדָם אֵין חַיָּבִין עָלָיו.

אִילָן שֶׁהוּא עוֹמֵד בְּתוֹךְ הַתְּחוּם,

וְנוֹפוֹ נוֹטֶה חוּץ לַתְּחוּם,

אוֹ עוֹמֵד חוּץ לַתְּחוּם,

וְנוֹפוֹ נוֹטֶה לְתוֹךְ הַתְּחוּם,

הַכֹּל הוֹלֵךְ אַחַר הַנּוֹף.

הָרַג בְּאוֹתָהּ הָעִיר,

גּוֹלֶה מִשְּׁכוּנָה לִשְׁכוּנָה;

וּבֶן לֵוִי, גּוֹלֶה מֵעִיר לְעִיר:

משנה ח

(ח) כַּיּוֹצֵא בּוֹ,

רוֹצֵחַ שֶׁגָּלָה לְעִיר מִקְלָטוֹ,

וְרָצוּ אַנְשֵׁי הָעִיר לְכַבְּדוֹ,

יֹאמַר לָהֶם: רוֹצֵחַ אֲנִי.

אָמְרוּ לוֹ: אַף עַל פִּי כֵן,

יְקַבֵּל מֵהֶן,

שֶׁנֶּאֱמַר (דברים יט, ד): "וְזֶה דְּבַר הָרֹצֵחַ".

מַעֲלִים הָיוּ שָׂכָר לַלְוִיִּם,

דִּבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה;

רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר:

לֹא הָיוּ מַעֲלִים לָהֶן שָׂכָר.

וְחוֹזֵר לַשְּׂרָרָה שֶׁהָיָה בָּהּ,

דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר;

רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר:

לֹא הָיָה חוֹזֵר לַשְּׂרָרָה שֶׁהָיָה בָּהּ:

«הפרק הקודם • לדף הראשי • פרק ב מכות • הפרק הבא»

משנה מכות, פרק ב':
הדף הראשי • מהדורה מנוקדת • נוסח הרמב"ם • נוסח הדפוסים • ברטנורא • עיקר תוספות יום טוב