משנה מכות ב ניקוד
מראה
אֵלּוּ הֵן הַגּוֹלִין:
- הַהוֹרֵג נֶפֶשׁ בִּשְׁגָגָה.
- הָיָה מְעַגֵּל בַּמַּעְגֵּלָה,
- וְנָפְלָה עָלָיו וַהֲרָגַתּוּ;
- הָיָה מְשַׁלְשֵׁל בֶּחָבִית,
- וְנָפְלָה עָלָיו וַהֲרָגַתּוּ;
- הָיָה יוֹרֵד בַּסֻּלָּם,
- וְנָפַל עָלָיו וַהֲרָגוֹ,
- הֲרֵי זֶה גּוֹלֶה.
- אֲבָל אִם הָיָה מוֹשֵׁךְ בַּמַּעְגֵּילָה,
- וְנָפְלָה עָלָיו וַהֲרָגַתּוּ;
- הָיָה דּוֹלֶה בֶּחָבִית,
- וְנִפְסַק הַחֶבֶל,
- וְנָפְלָה עָלָיו וַהֲרָגַתּוּ;
- הָיָה עוֹלֶה בַּסֻּלָּם,
- וְנָפַל עָלָיו וַהֲרָגוֹ,
- הֲרֵי זֶה אֵינוֹ גּוֹלֶה.
- זֶה הַכְּלָל:
- כֹּל שֶׁבְּדֶרֶךְ יְרִידָתוֹ,
- גּוֹלֶה;
- וְשֶׁלֹּא בְּדֶרֶךְ יְרִידָתוֹ,
- אֵינוֹ גּוֹלֶה.
- כֹּל שֶׁבְּדֶרֶךְ יְרִידָתוֹ,
- נִשְׁמַט הַבַּרְזֶל מִקַּתּוֹ וְהָרַג,
- רַבִּי אוֹמֵר, אֵינוֹ גּוֹלֶה;
- וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, גּוֹלֶה.
- מִן הָעֵץ הַמִּתְבַּקֵּעַ,
- רַבִּי אוֹמֵר, גּוֹלֶה;
- וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, אֵינוֹ גּוֹלֶה:
הַזּוֹרֵק אֶבֶן לִרְשׁוּת הָרַבִּים וְהָרַג,
- הֲרֵי זֶה גּוֹלֶה.
- רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב אוֹמֵר:
- אִם מִכְּשֶׁיָּצְאתָה הָאֶבֶן מִיָּדוֹ – הוֹצִיא הַלָּז אֶת רֹאשׁוֹ וְקִבְּלָהּ,
- הֲרֵי זֶה פָּטוּר.
- אִם מִכְּשֶׁיָּצְאתָה הָאֶבֶן מִיָּדוֹ – הוֹצִיא הַלָּז אֶת רֹאשׁוֹ וְקִבְּלָהּ,
- זָרַק אֶת הָאֶבֶן לַחֲצֵרוֹ וְהָרַג,
- אִם יֵשׁ רְשׁוּת לַנִּזָּק לִכָּנֵס לְשָׁם,
- גּוֹלֶה;
- וְאִם לָאו, אֵינוֹ גּוֹלֶה,
- שֶׁנֶּאֱמַר (דברים יט, ה), "וַאֲשֶׁר יָבֹא אֶת רֵעֵהוּ בַיַּעַר":
- מָה הַיַּעַר – רְשׁוּת לַנִּזָּק וְלַמַּזִּיק לִכָּנֵס לְשָׁם;
- יָצָא חֲצַר בַּעַל הַבַּיִת,
- שֶׁאֵין רְשׁוּת לַנִּזָּק וְלַמַּזִּיק לִכָּנֵס לְשָׁם.
- אִם יֵשׁ רְשׁוּת לַנִּזָּק לִכָּנֵס לְשָׁם,
- אַבָּא שָׁאוּל אוֹמֵר:
- מָה חֲטִיבַת עֵצִים רְשׁוּת;
- יָצָא הָאָב הַמַּכֶּה אֶת בְּנוֹ,
- וְהָרַב הָרוֹדֶה אֶת תַּלְמִידוֹ,
- וּשְׁלִיחַ בֵּית דִּין:
- מָה חֲטִיבַת עֵצִים רְשׁוּת;
הָאָב גּוֹלֶה עַל יְדֵי הַבֵּן,
- וְהַבֵּן גּוֹלֶה עַל יְדֵי הָאָב.
- הַכֹּל גּוֹלִין עַל יְדֵי יִשְׂרָאֵל,
- וְיִשְׂרָאֵל גּוֹלִין עַל יְדֵיהֶן,
- חוּץ מֵעַל יְדֵי גֵּר תּוֹשָׁב;
- וְגֵר תּוֹשָׁב אֵינוֹ גוֹלֶה אֶלָּא עַל יְדֵי גֵּר תּוֹשָׁב.
- וְיִשְׂרָאֵל גּוֹלִין עַל יְדֵיהֶן,
- הַסּוּמָא אֵינוֹ גּוֹלֶה,
- דִּבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה;
- רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר: גּוֹלֶה.
- הַשּׂוֹנֵא אֵינוֹ גּוֹלֶה.
- רַבִּי יוֹסֵי בַּר יְהוּדָה אוֹמֵר:
- הַשּׂוֹנֵא נֶהֱרָג, מִפְּנֵי שֶׁהוּא כְּמוּעָד.
- רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר:
- יֵשׁ שׂוֹנֵא גּוֹלֶה,
- וְיֵשׁ שׂוֹנֵא שֶׁאֵינוֹ גּוֹלֶה.
- זֶה הַכְּלָל:
- כֹּל שֶׁהוּא יָכוֹל לוֹמַר: לְדַעַת הָרַג,
- אֵינוֹ גּוֹלֶה;
- וְשֶׁלֹּא לָדַעַת הָרַג,
- הֲרֵי זֶה גּוֹלֶה:
- רַבִּי יוֹסֵי בַּר יְהוּדָה אוֹמֵר:
לְהֵיכָן גּוֹלִין?
- לְעָרֵי מִקְלָט:
- לְשָׁלֹשׁ שֶׁבְּעֵבֶר הַיַּרְדֵן וּלְשָׁלֹשׁ שֶׁבְּאֶרֶץ כְּנַעַן,
- שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר לה, יד):
- "אֵת שְׁלֹשׁ הֶעָרִים תִּתְּנוּ מֵעֵבֶר לַיַּרְדֵּן וְאֵת שְׁלֹשׁ הֶעָרִים תִּתְּנּוּ בְּאֶרֶץ כְּנָעַן" וְגוֹמֵר.
- עַד שֶׁלֹא נִבְחֲרוּ שָׁלֹשׁ שֶׁבְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל,
- לֹא הָיוּ שָׁלֹשׁ שֶׁבְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן קוֹלְטוֹת,
- שֶׁנֶּאֱמַר: "שֵׁשׁ עָרֵי מִקְלָט תִּהְיֶינָה",
- עַד שֶׁיִּהְיוּ שִׁשְׁתָּן קוֹלְטוֹת כְּאֶחָד.
וּמְכֻוָּנוֹת לָהֶן דְּרָכִים מִזּוֹ לָזוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים יט, ג):
- "תָּכִין לְךָ הַדֶּרֶךְ וְשִׁלַּשְׁתָּ" וְגוֹ'.
- וּמוֹסְרִין לָהֶן שְׁנֵי תַּלְמִידֵי חֲכָמִים,
- שֶׁמָּא יַהַרְגֶנּוּ בַּדֶּרֶךְ,
- וִידַבְּרוּ אֵלָיו.
- רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר:
- אַף הוּא מְדַבֵּר עַל יְדֵי עַצְמוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים יט, ד):
- "וְזֶה דְּבַר הָרֹצֵחַ":
- אַף הוּא מְדַבֵּר עַל יְדֵי עַצְמוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים יט, ד):
רַבִּי יוֹסֵי בַּר יְהוּדָה אוֹמֵר:
- בַּתְּחִלָּה,
- אֶחָד שׁוֹגֵג וְאֶחָד מֵזִיד מַקְדִּימִין לְעָרֵי מִקְלָט,
- וּבֵית דִּין שׁוֹלְחִין וּמְבִיאִין אוֹתוֹ מִשָּׁם.
- מִי שֶׁנִּתְחַיֵּב מִיתָה בְּבֵית דִּין, הֲרָגוּהוּ;
- וְשֶׁלֹּא נִתְחַיֵּב מִיתָה, פְּטָרוּהוּ.
- מִי שֶׁנִּתְחַיֵּב גָּלוּת,
- מַחֲזִירִין אוֹתָם לִמְקוֹמוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר לה, כה):
- "וְהֵשִׁיבוּ אֹתוֹ הָעֵדָה אֶל עִיר מִקְלָטוֹ" וְגוֹ'.
- אֶחָד מָשׁוּחַ בְּשֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה,
- וְאֶחָד הַמְּרֻבֶּה בִּבְגָדִים,
- וְאֶחָד שֶׁעָבַר מִמְּשִׁיחָתוֹ,
- מַחֲזִירִין אֶת הָרוֹצֵחַ.
- רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר:
- אַף מְשׁוּחַ מִלְחָמָה מַחֲזִיר אֶת הָרוֹצֵחַ.
- לְפִיכָךְ אִמּוֹתֵיהֶן שֶׁל כֹּהֲנִים מְסַפְּקוֹת לָהֶן מִחְיָה וּכְסוּת,
- כְּדֵי שֶׁלֹּא יִתְפַּלְּלוּ עַל בְּנֵיהֶם שֶׁיָּמוּתוּ.
- מִשֶּׁנִּגְמַר דִּינוֹ מֵת כֹּהֵן גָּדוֹל,
- הֲרֵי זֶה אֵינוֹ גּוֹלֶה.
- אִם עַד שֶׁלֹּא נִגְמַר דִּינוֹ מֵת כֹּהֵן גָּדוֹל,
- וּמִנּוּ אַחֵר תַּחְתָּיו,
- וּלְאַחַר מִכֵּן נִגְמַר דִּינוֹ,
- חוֹזֵר בְּמִיתָתוֹ שֶׁל שֵׁנִי:
נִגְמַר דִּינוֹ בְּלֹא כֹּהֵן גָּדוֹל,
- הַהוֹרֵג כֹּהֵן גָּדוֹל,
- וְכֹהֵן גָּדוֹל שֶׁהָרַג,
- אֵינוֹ יוֹצֵא מִשָּׁם לְעוֹלָם.
- וְאֵינוֹ יוֹצֵא,
- לֹא לְעֵדוּת מִצְוָה,
- וְלֹא לְעֵדוּת מָמוֹן,
- וְלֹא לְעֵדוּת נְפָשׁוֹת.
- וַאֲפִלּוּ יִשְׂרָאֵל צְרִיכִים לוֹ,
- וַאֲפִלּוּ שַׂר צְבָא יִשְׂרָאֵל כְּיוֹאָב בֶּן צְרוּיָה,
- אֵינוֹ יוֹצֵא מִשָּׁם לְעוֹלָם,
- שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר לה, כה): "אֲשֶׁר נָס שָׁמָּה";
- שָׁם תְּהֵא דִּירָתוֹ,
- שָׁם תְּהֵא מִיתָתוֹ,
- שָׁם תְּהֵא קְבוּרָתוֹ.
- כְּשֵׁם שֶׁהָעִיר קוֹלֶטֶת,
- כָּךְ תְּחוּמָהּ קוֹלֵט.
- רוֹצֵחַ שֶׁיָּצָא חוּץ לִתְחוּם, וּמְצָאוֹ גּוֹאֵל הַדָּם,
- רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי אוֹמֵר:
- מִצְוָה בְּיַד גּוֹאֵל הַדָּם,
- וּרְשׁוּת בְּיַד כָּל אָדָם.
- רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר:
- רְשׁוּת בְּיַד גּוֹאֵל הַדָּם,
- וְכָל אָדָם אֵין חַיָּבִין עָלָיו.
- רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי אוֹמֵר:
- אִילָן שֶׁהוּא עוֹמֵד בְּתוֹךְ הַתְּחוּם,
- וְנוֹפוֹ נוֹטֶה חוּץ לַתְּחוּם,
- אוֹ עוֹמֵד חוּץ לַתְּחוּם,
- וְנוֹפוֹ נוֹטֶה לְתוֹךְ הַתְּחוּם,
- הַכֹּל הוֹלֵךְ אַחַר הַנּוֹף.
- הָרַג בְּאוֹתָהּ הָעִיר,
- גּוֹלֶה מִשְּׁכוּנָה לִשְׁכוּנָה;
- וּבֶן לֵוִי, גּוֹלֶה מֵעִיר לְעִיר:
(ח) כַּיּוֹצֵא בּוֹ,
- רוֹצֵחַ שֶׁגָּלָה לְעִיר מִקְלָטוֹ,
- וְרָצוּ אַנְשֵׁי הָעִיר לְכַבְּדוֹ,
- יֹאמַר לָהֶם: רוֹצֵחַ אֲנִי.
- אָמְרוּ לוֹ: אַף עַל פִּי כֵן,
- יְקַבֵּל מֵהֶן,
- שֶׁנֶּאֱמַר (דברים יט, ד): "וְזֶה דְּבַר הָרֹצֵחַ".
- וְרָצוּ אַנְשֵׁי הָעִיר לְכַבְּדוֹ,
- מַעֲלִים הָיוּ שָׂכָר לַלְוִיִּם,
- דִּבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה;
- רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר:
- לֹא הָיוּ מַעֲלִים לָהֶן שָׂכָר.
- וְחוֹזֵר לַשְּׂרָרָה שֶׁהָיָה בָּהּ,
- דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר;
- רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר:
- לֹא הָיָה חוֹזֵר לַשְּׂרָרָה שֶׁהָיָה בָּהּ:
משנה מכות, פרק ב':
הדף הראשי • מהדורה מנוקדת • נוסח הרמב"ם • נוסח הדפוסים • ברטנורא • עיקר תוספות יום טוב