משנה טהרות ב ה
זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר טהרות · מסכת טהרות · פרק ב · משנה ה | >>
הראשון והשני והשלישי שבקדש, טמאין ומטמאין.
הרביעי, פוסל ולא מטמא.
והחמישי, נאכל בנזיד הקדש.
נוסח הרמב"ם
הראשון, והשני, והשלישי שבקודש - טמאין, ומטמאין.
- הרביעי - פסול, ולא מטמא.
- החמישי - נאכל בנזיד הקודש.
פירוש הרמב"ם
מן העיקרים אשר קדמו שמחוסר כפורים מותר לו לאכול תרומה, ולא יאכל בקודשים עד שיביא כפרתו, לאמרו "וכפר עליה הכהן, וטהרה"(ויקרא יב, ח), אמרו "טהרה לאכול בזבחים". וכבר ביארנו בתורה בביאור היות שני בחולין טמא, והוא אמרו "כל אשר בתוכו יטמא"(ויקרא יא, לג). ואמר בבשר קודשים "והבשר אשר יגע בכל טמא, לא יאכל, באש ישרף"(ויקרא ז, יט), ואמרו "בכל טמא" יכנס תחתיו שני לטומאה אשר לשון הכתוב בו שהוא טמא כמו שביארנו, וזה הבשר אם יגע בשני ישוב שלישי וצוה השם בשריפתו בהיותו טמא, וכבר מצאנו לשון התורה שיש שלישי בקודש. ואמרנו גם כן שאם היה מחוסר כפורים שהוא מותר בתרומה ואסור בקודש, כל שכן השלישי שהוא פסול בתרומה לא ימעט מלפסול רביעי בקודש, וזהו אמרם "למדנו שלישי בקודש מן התורה, ורביעי מקל וחומר".
וכמו שהאוכל שלישי של תרומה אסור לאכול תרומה, ואף על פי שלא יטמא שלישי בתרומה לזולתו בנגיעה כפי מה שביארנו, כן גם כן אשר יאכל רביעי של קודש פסול ולא יותר לו לאכול הקודש, ולכן לא יותר לאכול נזיד הקודש אלא בחמישי ולא ברביעי, שהוא בעת אוכלו הרביעי יפסול גופו ולא יותר לו לאכול נזיד הקודש. ולא נאמר כמו שאמרנו בתרומה שאם לא יהיה כזית בכדי אכילת פרס מותר לו זה, לפי שלקודש מעלה יתרה על התרומה בדברים רבים כמו שהתבאר בשני מחגיגה (דף יח:).
וזהו הקודש הנזכר פה בבשר קודש ולחם קודשים. ובתוספתא (פ"א) "באיזה קודש אמרו, בקודשי מקדש כגון חלות תודה ורקיקי נזיר שלא נשחט עליהן הזבח, והמנחות שלא קדשו בכלי אינן לא כקודש ולא כחולין אלא הם כתרומה, והשרץ מטמא שנים, ופוסל באחד מהן". ושם נאמר גם כן "החלה והבכורים ותשלומי תרומה וחומשה הרי הן כתרומה, והטבל והמדומע וגדולי תרומה ומעשר שני הרי הן כחולין". אמנם מעשר ראשון כבר קדם לך מחלוקת בו באחד עשר מפרה:
פירוש רבינו שמשון
והרביעי שבקדש פוסל חטאת ואינו מטמא דחמישי לא עביד ששי:
והחמישי של קדש נאכל בנזיד הקדש. אי אפשר לומר דהאי קדש בתרא היינו חטאת דאיירינן בה עד השתא דפרת חטאת אינה נאכלת אלא בסתם קדש קאמר ולכך קתני בנזיד הקדש וקמ״ל דיכול לערב בו קדש טהור ועוד יש לפרש בבא קמייתא כולה בחולין שנעשו על טהרת תרומה דראשון שבהנך תולין טמא ומטמא הב' שבהן לפסול את הג' שבהן והג' שבהן נאכל בנזיד הדמע שיכול לערב בו תרומה ובענין זה מיפרשי אינך תרי בבי דראשון ושני שבתרומה כולה בתרומה שנעשית על טהרת הקדש וראשון וב' וג' שבקדש כולן בקדש שנעשה על טהרת חטאת ואין לתמוה על התרומה ועל הקדש שיש בהם שום טומאה היאך נאכלין דכיון דרביעי דתרומה אינו טמא אלא מחמת שנעשית על טהרת הקדש וחמישי דקדש אינו טמא אלא מחמת שנעשה על טהרת חטאת לא מתסרי באכילה והשתא לפי מה שפירשתי צ״ל דאין ששי בחטאת וזה א״א להיות כלל דתנן בהדיא בפ' בתר' דפר' (מ״ח) לגין של חטאת שנטמאו אחוריו נטמא תוכו מטמא את חבירו וחבירו את חבירו אפי' הן מאה ותניא בתוספתא דפרה בפרק בתרא אין אומרין בחטאת זה ראשון וזה אחרון אלא אפי' הן מאה כולן תחלה שאין מונין למי חטאת עיסה שנעשית ע״ג חטאת ונגע שרץ באחת מהן אפי' מאה כולן תחלה ודוחק גדול לומר דמיירי בדנגעו כולהו כהדדי בשעת נגיעת האחד דהוי כנוגע בכולן אבל פרשו מונין בהו ראשון ושני דלא משמע הכי כלל וגבי אזוב וגבי אדם נמי תנן הכי בפרק בתרא דפרה דמטמאין זה את זה אפי' הן מאה ועוד דבכל הספרים כתב פסול בכל השלש בבות ואיך יתכן לפרשו כמו פוסל לכך צריך לפרש דאיירי בסתם תולין בסתם תרומה בסתם קודש וטמא ומטמא דקתני בכולהו היינו טמא ופוסל ומטמא לאו דוקא נקט וכן נמי הא דקתני בכולהו פסול ולא מטמא היינו פסול ולא פוסל וכיוצא בו דסתם חולין השני פסול והשלישי דקתני ה״ק ואם יש בהנך חולין השלישי כגון שנעשו על טהרת תרומה נאכל אותו שלישי בנזיד הדמע וכן הראשון והשני שבתרומה בסתם תרומה איירי והרביעי דקתני ה״ק ואם יש בתרומה זו ד' שנעשו על טהרת קדש נאכל אותו ד' בנזיד הקדש וכן הראשון והשני והשלישי שבקדש בסתם קדש איירי והחמישי דקתני ה״ק אם יש באותו קדש ה' כגון שנעשה על טהרת חטאת נאכל אותו ה' בנזיד הקדש:
פירוש רבי עובדיה מברטנורא
' -אין פירוש למשנה זו
פירוש תוספות יום טוב
והשלישי שבקדש. דכתיב (ויקרא ז) והבשר אשר יגע בכל טמא לא יאכל. מי לא עסקינן דנגע בשני. פירש"י דהא בכל טמא כתיב ושני אקרי טמא דכתיב (שם יא) כל אשר בתוכו יטמא כדתנן במ"ב פ"ה דסוטה. גמ' שם דף כ"ט:
שבקדש. עיין בסוף פרקין:
הרביעי פסול. יליף לה התם בק"ו ומה מחוסר כפורים שהוא טהור בתרומה אסור בקדש עד שיביא כפרתו כדתנן במ"ג פי"ד דנגעים. הג' שהוא פסול בתרומה. אינו דין שיעשה רביעי בקדש:
לאוכלי תרומה. כמו מאכלי תרומה. וכן בגמרא פ"ה דסוטה דף כ"ט אוכלי קדש ומשקי קדש וכן בר"פ ב' דמעילה בגמ'. ופי' הר"ב מ"ז פ"ח דפרה:
מטמא שנים ופוסל א'. פי' הר"ב דג' של תרומה חשוב אצל הקדש כאילו נטמא בשרץ עצמו. דבגדי אוכלי תרומה מדרס לאוכלי קדש. כדתנן בפ"ב דחגיגה. אבל אוכלין אין נעשין אב לעולם. לא מדברי תורה ולא מדבריהם. כמו שהשרישנו הרמב"ם בפ"י מהאה"ט (ה"ט) ולפיכך לא נוכל לחשבם כי אם כנטמאו בשרץ שיהיו ראשון:
פירוש עיקר תוספות יום טוב
.אין פירוש למשנה זו
מלאכת שלמה (שלמה עדני)
פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיטקסט והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
תפארת ישראל
יכין
טמאין ומטמאין: ר"ל טמאין הן עצמן. ומטמאין לחולין תרומה וקודש. חוץ משני שאינו מטמא חולין. וחוץ משלישי שאף לתרומה אמ"ט:
הרביעי פוסל: הכא ודאי פסול גרסי'. דאי"ל דפוסל לחטאת. דא"כ לא די שפוסלו אלא גם טמאות. דאין מונין בחטאת [כפרה פי"ב מ"ו]:
והחמישי: כגון שנעשית על טהרת פרה. שאפילו החמישי הטהור לקודש טמא לפרה. דאפילו עד אלף טמא גבה [פרה פי"ב מ"ז]:
נאכל בנזיד הקדש: ואפילו נעשה הנזיד ההוא של קודש ונשמר בטהרת פרה. ועשו כן כדי שהעוסק באפר פרה ובקידוש לא יתטמא בה [ועיין פי"א דפרה סי' י"ח]. אפ"ה מותר לערב בידו הנזיד הזה עם חמישי זה ואפ"ה ישאר בטהרתו:
בועז
פירושים נוספים
- כתבי יד סרוקים של המשנה ב"אוצר כתבי יד תלמודיים" של הספרייה הלאומית
- דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים למשנה זו
- מהדורת ויקיטקסט המבוארת