משנה טהרות ב ד

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר טהרות · מסכת טהרות · פרק ב · משנה ד | >>

משנה זו במהדורה המבוארתדפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים למשנה זו

[עריכה]

הראשון והשני שבתרומה, טמאים ומטמאיםיב.

השלישי, פוסל ולא מטמא.

והרביעי נאכל בנזיד הקדשיג.

נוסח הרמב"ם

הראשון והשני שבתרומה טמאין ומטמאין השלישי פסול ולא מטמא הרביעי נאכל בנזיד הקודש.

פירוש הרמב"ם

הנה שמו השני שיפסול השלישי בתרומ' במצאם הפסוק אוסר על טבול יום לאכול התרומה והוא אמרו (ויקרא כב) ובא השמש וטהר ואחר יאכל מן הקדשים וקראו האל יתברך (שם) טמא והוא אמרו (ויקרא יא) במים יובא וטמא עד הערב וטהר וכבר ידעת ששכבת זרע מאבות הטומאות ובעל קרי ראשון כמו שביארנו בפתיחת הסדר ועוד יתבאר לך לשון זה הענין בסוף זבים בעל קרי כמגע שרץ ואם טבל ירד מדרגה אחת מן הטומאה ושב שני אך שהוא עם זה נקרא טמא ואסור עליו לאכול התרומה ויפסול התרומה וישיבה ג' בתרומה ולזה ג' בתרומה פסול אמנם הד' הנה הוא טהור ולכן מותר לאכלו בנזיד הקדש לפי שהוא אילו אכל ג' שבתרומה שב שני לקדש כמו שקדם:

פירוש רבינו שמשון

והרביעי שבתרומה. נאכל בנזיד הקדש בתבשיל של תרומה שקודש מעורב בו ומדתני ביה רביעי ש״מ בתרומה שנעשית על טהרת הקדש קאמר כדדייקינן מרישא גבי חולין והדר קתני הראשון והשני והשלישי שבקדש טמאין ומטמאין חטאת כגון פרת חטאת משנשחטה ואף לאחר שנעשית אפר כדאמרינן בגדי אוכלי קדש מדרס לחטאת ואמרינן במסכת חגיגה (דף יח.) (ע״ש היטב) יוסף חסיד שבכהונה היתה מטפחתו מדרס לחטאת ולכך קאמר טמאין ומטמאין חטאת לפסול את החמישי:

פירוש רבי עובדיה מברטנורא

הרביעי נאכל בנזיד הקודש - כלומר, ואם יש באותה תרומה רביעי, כגון שנעשית על טהרת הקודש. וכן החמישי נאכל בנזיד הקודש דקתני לקמן, הכי קאמר, ואם יש באותו קודש חמישי, כגון שנעשה על טהרת חטאת של אפר פרה, דאמרינן בגדי אוכלי קודש מדרס לחטאת נאכל בנזיד הקודש, מותר לערב בו תבשיל של קודש טהור:

פירוש תוספות יום טוב

והשני שבתרומה כו' מטמא לשלישי בקדש. וטעמא אפרש במתניתין דלקמן:

והרביעי נאכל בנזיד הקדש. ואין לתמוה איך נאכלת התרומה כיון דטמאה היא. דמאחר דבתרומה עצמה אין בה ד' ליכא איסורא וכן במתני' דלקמן לענין חמישי בקדש. הר"ש ותוס' דחולין (דף ל"ד):

פירוש עיקר תוספות יום טוב

(יב) (על המשנה) ומטמאים. לשלישי בקודש:

(יג) (על המשנה) נאכל כו'. ואין לתמוה איך נאכלת התרומה כיון דטמאה היא, מאחר דבתרומה אין בה רביעי ליכא איסורא. וכן במשנה ה' לענין חמישי בקודש. הר"ש ותוס':

מלאכת שלמה (שלמה עדני)

הראשון והשני שבתרומה:    ופי' הר"ש ז"ל טמא ומטמא דקתני בבא דהראשון שבחולין דפרישנא ומטמאת תרומה אל תתמה כיון דמיירי בחולין תרומה מאן דכר שמה דכיון דקתני טמא ומטמא לא מיתוקם מטמא אלא בתרומה דאי בחולין טמא ופוסל מיבעי ליה והאי טעמא נמי צריך לפ' בהני שתי בבות דסיפא בבא דהראשון והשני שבתרומה טמאים ומטמאים ר"ל קדש וגם בבא דהראשון והשני והשלישי שבקדש טמאים ומטמאים ר"ל חטאת ע"כ. ועוד פירש פי' אחר ודחפו ובסוף דבריו כתב לכך צריך לפרש דאיירי בסתם חולין בסתם תרומה בסתם קדש וטמא ומטמא דקתני בכולהו היינו טמא יפוסל ומטמא לאו דוקא נקט וכן נמי הא דקתני בכולהו פסול ולא מטמא היינו פסול ולא פוסל דסתם חולין השני פסול והשלישי דקתני ה"ק ואם יש בהנך חולין השלישי כגון שנעשו על טהרת תרומה נאכל אותו שלישי בנזיד הדמע וכה"ג נמי יתפרשו התרי בבי אחריני ע"כ:

תפארת ישראל

יכין

ומטמאי':    טמאין הן עצמן ומטמאין גם לתרומה וקודש:

השלישי:    שבתרומה:

פוסל:    גם הכא גרס רב"א פסול וכלעיל. ול"מ היה נ"ל דה"ק. פוסל לקודש. ועושהו רביעי:

ולא מטמא:    ואינו מטמא. היינו שאם נגע במשקה תרומה. הרי המשקה טהורה [כרמב"ם פי"א מאהט"ו ה"ח]. אף שהיה בדין שכל משקה כשנוגעת באיזה טומאה. תהיה תחלה. אפילו הכי בשלישי לא גזרו:

והרביעי:    רביעי בתרומה לא משכח"ל. דהרי אין שלישי עושה רביעי בתרומה. אלא ה"ק אם בשלישי של תרומה נגע תרומה שנעשה על טהרת קודש. שדינה מצד מעלה כקודש. והרי לפ"ז נעשית רביעי:

נאכל בנזיד הקדש:    ר"ל אפ"ה מותר לערב רביעי זה כשהוא מקפה עם שמן קודש מקדשי מזבח [כזבחים פ"י מ"ח]. דכל קודש האמור גבי טומאה. היינו קדשי מזבח דוקא [כתוספתא פ"א דטהרות]. והיינו משום דכל תיבול מאכל כזה אין בו כזית בכדאפ"ר [וכלעיל סי' ל']:

בועז


להלכתא גבירתא של תפארת ישראל לחץ כאן

פירושים נוספים