משנה טהרות ב ו
זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר טהרות · מסכת טהרות · פרק ב · משנה ו | >>
השני שבחולין, מטמא משקה חולין, ופוסל לאוכלי תרומה.
השלישי שבתרומה, מטמא משקה קדש, ופוסל לאוכלי קדש שנעשו לטהרת הקדש.
אבל אם נעשו לטהרת תרומה, מטמא שנים ופוסל אחד בקדש.
השני שבחולין - מטמא משקה חולין,
- ופוסל לאוכלי תרומה.
- השלישי שבתרומה - מטמא משקה קודש,
- ופוסל לאוכלי קודש, שנעשה לטהרת הקודש.
- אבל אם נעשה לטהרת תרומה - מטמא שנים, ופוסל אחד בקודש.
כבר נתבאר בגמר תרומה ובמסכת חולין (דף לג:), שהוא רוצה פה באמרו [שנעשה לטהרת הקודש חולין] שנעשו על טהרת הקודש .
ואמר שזה האוכל שלישי נגע ברביעי של קודש פוסלו וישיבהו פסול כמו שקדם לך, וכן אם נגע בחולין שנעשו על טהרת הקודש. וזו היא משנה ראשונה אשר אמרה "חולין שנעשו על טהרת הקודש, כקודש דמו בכל הדברים". וכבר ביארנו בשני מחגיגה (דף כ.) שזה בשש מעלות הראשונות לבד.
ואמנם חמש האחרונות, והיא הכלי מצרף מה שבתוכו לקודש, הרביעי בקודש פסול,היד מטמאה חבירתה בקודש, אין אוכלים אוכלים טמאים נגובים בידים מסואבות בקודש, אונן ומחוסר כפורים צריכין טבילה לקודש, כי הקודש לבדו נתייחד לא חולין שנעשו על טהרת הקודש. וכבר נתבאר לך שהרביעי אינו פסול בהן וכן השלישי, אמנם הן בעניין מגע טומאות כחולין כמו שהתבאר בסוף נדה (דף עא.). וכל מה שתמצא במשנה מזכרון שלישי [בחולין] שנעשו על טהרת הקודש היא משנה ראשונה.
ואחר ביאר ואמר, שזה אשר אמרנו ששלישי בתרומה עושה רביעי בקודש אמנם זה שלישי של תרומה עצמה, אמנם שלישי של חולין שנעשו על טהרת תרומה אמנם ימצא בה לעולם שנים טמאים ואחד פסול ואפילו בקודש, ולא תעבור ממנה הטומאה לאוכל רביעי כלל, וזה כוונת אמרם אבל אם נעשו לטהרת תרומה, מטמא שני ופוסל אחד. משל בזה, שיהיה אוכל ראשון של חולין שנעשו על טהרת תרומה שנגעו בו אוכלין של קודש, הנה הוא ישימם שני ויהיו טמאים. ואם נגעו אלו האוכלים באוכלי קודש גם כן, הנה זה האוכל ישוב פסול ולא יטמא זולתו ואף על פי שהוא קודש, ומאשר הגיע בטומאתו אמנם מחולין שנעשו על טהרת (הקודש) [התרומה] לא תעבור הטומאה ממנו זולת אל השלישי, ואפילו היה השני והשלישי אשר הוכנה להן הטומאה קודש. והבן זאת הכוונה שהיא בתכלית העיון. ויהיה לשון זה הדבר להוסיף הכוונה והביאור כן, השלישי שבתרומה מטמא [משקה] קודש ופוסל אוכל של קודש ושל חולין שנעשו על טהרת הקודש, במה דברים אמורים בתרומה עצמה, אבל חולין שנעשו על טהרת התרומה שנים טמאים והשלישי פסול, ואפילו היה השני והשלישי קודש אינו עושה רביעי בקודש הואיל והראשון של חולין נעשו על טהרת התרומה.
והבן זה, והיה זוכר לדברינו בטומאת משקין בפתיחת זה הסדר:
השני שבחולין מטמא משקה. חולין דכל הפוסל תרומה מטמא משקין להיות תחלה:
מטמא משקה קודש. דכל הפוסל את הקדש מטמא משקה קדש להיו' תחלה לקדש:
שנעשית על טהרת הקדש. כלומר הא דאמרי' דשלישי של תרומה פוסל אוכלי קדש הני מילי כשנעשית על טהרת הקדש אבל נעשית על טהרת תרומה שלא שמרוה על טהרת הקדש מטמא שנים ופוסל אחד בקדש כאילו ודאי נגעה בשרץ עצמו והיינו דאמרינן בפ' שני דחולין (דף לה.) שטהרתה טומאה היא אצל הקדש דבגדי אוכלי תרומה מדרס לאוכלי קדש:
השני שבחולין מטמא משקה חולין. דכל הפוסל את התרומה מטמא משקים להיות תחילה:
מטמא משקה קודש - דכל הפוסל את הקודש מטמא משקין (קודש) להיות תחילה לקודש:
שנעשו על טהרת הקודש - כלומר, הא דאמרינן דשלישי של תרומה פוסל ולא מטמא אוכלי קודש, הני מילי כשנעשית על טהרת הקודש. אבל נעשית על טהרת תרומה, שלא שמרהו על טהרת הקודש, השלישי מטמא שנים ופוסל אחד בקודש. שטהרתה של תרומה טומאה היא אצל הקודש, והרי זה השלישי דתרומה חשוב אצל הקודש כאילו נטמא בשרץ עצמו יד:
(יד) (על הברטנורא) דבגדי אוכלי תרומה מדרס לקודש, אבל לא נוכל לחשוב אוכלין לאב לא מדברי תורה ולא מדבריהם, כי אם כנטמאו בשרץ שיהיו ראשון. הר"מ:
השני שבחולין: פ' השוחט (חולין דף ל"ה) ואפשר ששם היא ברייתא שהלשון שם הוא כך השני שבחולין מטמא משקה חולין ופוסל אוכלי תרומה והשלישי מטמא משקה קודש ופוסל אוכלי קדש בחולין שנעשו על טהרת הקדש:
שנעשו על טהרת הקדש אבל אם נעשו על טהרת תרומה וכו': כצ"ל. ומה שפי' ר"ע ז"ל הוא פי' הר"ש והרא"ש ז"ל אבל הרמב"ם ז"ל פי' ע"פ הגמרא שהוא כמו אילו שנה התנא וחולין שנעשו על טהרת הקדש והביאור כן השלישי שבתרומה מטמא משקה קדש ופוסל אוכלי קדש ושל חולין שנעשו על טהרת הקדש בד"א בתרומה עצמה אבל חולין שנעשו על טהרת תרומה שנים טמאים והשלישי פסול ואפילו היה השני והשלישי קדש אינו עושה רביעי בקדש הואיל והראשון של חולין נעשו על טהרת תרומה. ובכולה מתני' יש לו דרך אחרת ע"ש:
יכין
מטמא משקה חולין: ועושהו תחלה. וכ ש דעושה תחלה למשקה תרומה וקודש. דכל הפוסל תרומה מטמא משקה להיות תחלה. חוץ מטבו"י [פרה פ"ח מ"ו]. וכ"ש ראשון שבחולין שדינו כך. אלא נקט שני. מדבעי למנקט ופוסל לתרומה. ואילו ראשון שבחולין טמויי נמי מטמא לתרומה:
ופוסל לאוכלי: אף דכבר תני לעיל הכי במשנה ג' דהשני פוסל. הכא מפרש טפי. דלא תימא דהאי פוסל היינו אף לחולין. קמ"ל הכא דפוסל רק למאכלי תרומה. וכ"ש למאכלי קודש. אבל אינו מטמא לתרומה וקודש [כלעיל כ"ח]:
השלישי שבתרומה: וכ"ש ראשון ושני שבתרומה. רק נקט שלישי מדבעי למנקט פוסל. [וכלעיל ל"ה]:
מטמא משקה קדש: ועושהו תחלה. דמדפוסל את הקודש. עושה למשקין של קודש תחלה. אבל משקין של חולין או של תרומה שנגעו בשלישי של תרומה טהורי' [רמב"ם פי"א מאהט"ו ה"ח. ונ"ל דלהכי הקילו גבה טפי מבשני של חולין שעושה גם למשקה חולין תחלה. ה"ט משום דטומאה בתרומה לא שכיחי ול"ג בה רבנן]:
ופוסל לאוכלי: ר"ל רק למאכלי קודש. אבל חולין ותרומה שנגעו בשלישי של תרומה. טהורים:
שנעשו לטהרת הקדש: אסיפא קאי. וה"ק הא דאמרי' בשלישי של תרומה. אינו רק פוסל מאכלי קודש. זהו דוקא בשהיה שלישי זה של תרומה שנעשה על טהרת קודש. דמדהיו נזהרין בטהרתו כבקודש. לפיכך דינו כשלישי של קודש ממש. שהקודש שנוגע בו נעשה רק רביעי. והוא פסול:
אבל אם נעשו לטהרת תרומה: דבהיה שלישי זה, תרומה שנעשה רק על טהרת תרומה. אז חמירא טומאתו טפי. דאפילו הוא שלישי, עושה לקודש ממש שנוגע בו שני. דטהרת תרומה טמאה היא אצל קודש. ונחשב שלישי של תרומה זה כאילו נגע בשרץ:
בועז
פירושים נוספים
- כתבי יד סרוקים של המשנה ב"אוצר כתבי יד תלמודיים" של הספרייה הלאומית
- דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים למשנה זו
- מהדורת ויקיטקסט המבוארת