משנה בבא קמא ח ז
זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר נזיקין · מסכת בבא קמא · פרק ח · משנה ז | >>
אף על פי שהוא נותן לולז, אינו נמחל לו לח עד שיבקש ממנו, שנאמר (בראשית כ, ז): ועתה השב אשת וגו'לט.
ומנין שלא יהא המוחל אכזרי? שנאמר (שם, יז): ויתפלל אברהם אל האלהים וירפא אלהים את אבימלך וגו'.
האומר: סמא את עיני, קטע את ידי, שבור את רגלי, חייב.
על מנת לפטור, חייב.
קרע את כסותי, שבור את כדי, חייב.
על מנת לפטור, פטורמא.
עשה כן לאיש פלוני, על מנת לפטור, חייבמב, בין בגופו בין בממונו.
(ז) אַף עַל פִּי שֶׁהוּא נוֹתֵן לוֹ,
- אֵינוֹ נִמְחָל לוֹ עַד שֶׁיְּבַקֵּשׁ מִמֶּנּוּ;
- שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית כ, ז): "וְעַתָּה הָשֵׁב אֵשֶׁת" וְגוֹמֵר.
- וּמִנַּיִן שֶׁלֹּא יְהֵא הַמּוֹחֵל אַכְזָרִי?
- שֶׁנֶּאֱמַר (שם, יז): "וַיִּתְפַּלֵּל אַבְרָהָם אֶל הָאֱלֹהִים וַיִרְפָּא אֱלֹהִים אֶת אֲבִימֶלֶךְ" וְגוֹמֵר.
- הָאוֹמֵר: סַמֵּא אֶת עֵינִי,
- קְטַע אֶת יָדִי,
- שְׁבֹר אֶת רַגְלִי,
- חַיָּב.
- עַל מְנָת לִפְטֹר,
- חַיָּב.
- קְרַע אֶת כְּסוּתִי,
- שְׁבֹר אֶת כַּדִּי,
- חַיָּב;
- עַל מְנָת לִפְטֹר,
- פָּטוּר.
- שְׁבֹר אֶת כַּדִּי,
- עֲשֵׂה כֵן לְאִישׁ פְּלוֹנִי,
- עַל מְנַת לִפְטֹר,
- חַיָּב,
- בֵּין בְּגוּפוֹ בֵּין בְּמָמוֹנוֹ:
- עַל מְנַת לִפְטֹר,
אף על פי שהוא נותן לו,
- אינו נמחל לו - עד שיבקש ממנו,
- שנאמר: "ועתה השב אשת האיש, כי נביא הוא, ויתפלל בעדך וחיה" (בראשית כ ז).
- ומנין, שלא יהא המוחל אכזרי?
- שנאמר: "ויתפלל אברהם אל האלוהים" (בראשית כ יז).
- אינו נמחל לו - עד שיבקש ממנו,
- האומר: סמא את עיני, קטע את ידי, שבר את רגלי - חייב.
- על מנת פטור - חייב.
- קרע את כסותי, ושבר את כדי - חייב.
- על מנת פטור - פטור.
- עשה כן לאיש פלוני, על מנת פטור - חייב,
- בין בגופו - בין בממונו.
אמרו "יש הן שהוא כלאו", והוא זה שיאמר לו בנזק גופו על מנת פטור, כי מן הידוע כי אין אדם מוותר בכמות זה, ולפיכך חייב:
על מנת לפטור חייב - אם שאלו חובל לנחבל על מנת לפטור אותי אתה אומר סמא את עיני, והשיבו הנחבל הן, אף על פי בן חייב, שיש הן שהוא כלאו, ובלשון תמיה אמר לו הן, שאין דרך בני אדם למחול על צער גופן מ. אבל האומר לחבירו שבר את כדי, ושאלו המזיק על מנת לפטור אותי אתה אומר. אף על פי שהשיבו ניזק לאו, זה הלאו הוא כהן, וכאילו אמר לו וכי לא אמרתי לך על מנת לפטור, ולפיכך פטור שכן דרך בני אדם למחול על נזקי ממון:
אף על פי שהוא נותן לו וכו'. סתמא הוא ולא ר"ע קאמר לה. רש"י:
אין נמחל לו. פירש רש"י צער שדואג על בשתו:
שנאמר ועתה השב אשת וגו' ויתפלל בעדך. וממילא שיפייסנו כדי שיתפלל. כי מי פתי יסור הנה לבקש מאדם שיתפלל עליו שלא יומת על חטאו אשר חטא כנגד זה האדם עצמו ולא יפייסנו תחלה. וז"ל בראשית רבה א"ל מי מפייסו שלא נגעתי בה. א"ל כי נביא הוא. פירש"י [בחומש] ויודע שלא נגעת בה. ע"כ. שמעינן מהכא דהיה צריך לפייס אלא דאברהם משום שהיה נביא לא הוצרך לפייסו. ובגמרא דרשינן כי נביא הוא דמדאמר הגוי גם צדיק תהרוג הלא הוא אמר לי אחותי היא וגו' מהדר ליה הקב"ה כי נביא הוא. וכבר לימד אכסנאי שבא לעיר על עסקי אכילה ושתייה שואלין אותו. או על עסקי אשתו וכו'. ולפי זה אפילו אברהם עצמו היה צריך לפיוס. ונראה לי דמשום הכי לא תפסו בגמרא מדרש רבה אע"פ שהוא קרוב יותר למשמעות הכתוב. משום דכיון דמהאי קרא ילפינן פיוס. אתי שפיר למדרשה בענין שיהא במשמע דלאברהם עצמו הוצרך לפייס:
האומר סמא את עיני וכו' על מנת לפטור וכו'. כתב הר"ב שאין דרך בני אדם למחול על צער גופן. ולפיכך סמא את עיני לאו דוקא אלא אפילו הכאה ופציעה בלא חסרון ראשי אברים נמי. וכדאיכא למידק מסיפא דלא נקט אלא נזקי ממונו דבהכי פטור. והא דנקט סמא את עיני וכו'. בסירכא דלישנא דמתניתין דריש פרקין מסריך סריך. כך נראה לי. וראיתי למהר"ר ואלק כהן שכתב בשלחן ערוך סימן תכ"א דנקט סמא עיני וכו' ללמדנו דאם אמר בפירוש על מנת לפטור דפטור אפילו בהני:
על מנת לפטור פטור. מתניתין דאתי לידיה בתורת שמירה. והדר אמר ליה שבר וכו'. ומשום הכי אי לאו דאמר ליה על מנת לפטור הוה חייב. דשבר על מנת לשלם קאמר דמתחייב כבר בשמירה. אבל אי לא אתי לידיה מעולם בתורת שמירה אלא עכשיו אמר ליה שבר כדי. פטור. אפילו כי לא אמר על מנת לפטור. ודייקינן לה מקרא (שמות כ"ב) כי יתן איש וגו' לשמור. דלשמור הוא דחייביה קרא בפשיעתו אבל לא לקרוע כדאיתא בגמרא [סוף פרקין]:
עשה כן לאיש פלוני ע"מ לפטור. חייב. אפילו אמר ליה ע"מ שאני אשלם חייב. דאין שליח לדבר עבירה וכמו שהתבאר בפרק דלעיל מ"ו. אלא מתניתין נקטה לישנא דעל מנת לפטור דומיא דרישא. נראה לי. וכתב מהר"ר ואלק כהן בש"ע סימן תכ"א דעל מנת לפטור דרישא כלומר בכל ענין פטור אפילו בדרך שאלה. והלה השיב לאו. ועל מנת לפטור דהכא. נמי בכל ענין חייב. אפילו אמר ליה בפירוש על מנת לפטור:
(לז) (על המשנה) אע"פ כו'. סתמא היא, ולא ר"ע קאמר לה. רש"י:
(לח) (על המשנה) אין כו'. צער שדואג על בשתו. רש"י:
(לט) (על המשנה) השב וגו' ויתפלל בעדך. וממילא שיפייסנו כדי שיתפלל. כי מי פתי יסור הנה לבקש מאדם שיתפלל עליו שלא ימות על חטאו אשר חטא נגד זה האדם עצמו ולא יפייסנו תחלה. ועתוי"ט:
(מ) (על הברטנורא) ולפיכך סמא את עיני לאו דוקא, אלא אפילו הכאה ופציעה בלא חסרון ראשי אברים נמי. וכן בסיפא לא נקט אלא נזקי ממונו דבהכי פטור, ונקט סמא ללמדנו דאם אמר בפירוש על מנת לפטור דפטור אפילו בהני. ועתוי"ט:
(מא) (על המשנה) פטור. מתניתין דאתי לידיה בתורת שמירה. והדר א"ל שבר כו'. ומש"ה אי לאו דא"ל ע"מ לפטור הוה חייב, דשבר ע"מ לשלם קאמר, דמתחייב כבר בשמירה. אבל אי לא אתי לידיה מעולם בתורת שמירה, אלא עכשיו א"ל שבר, פטור, אפילו כי לא אמר על מנת לפטור. בגמרא. ועתוי"ט:
(מב) (על המשנה) חייב. אפילו אמר ליה ע"מ שאני אשלם, חייב. דאין שליח לדבר עבירה. ודומיא דרישא נקט. ועתוי"ט:
אינו נמחל לו: גמ' ת"ר כל אלו שאמרו סלע מנה מאתים ד' מאות דמי בושתיהן אבל צער שדואג על בושתו אפי' הביא כל אילי נביות שבעולם אין נמחל לו עד שיבקש ממנו מחילה שנא' וכו':
שנאמר ויתפלל אברהם אל האלהים: נראה דהכי מייתי ראיה דכיון דאשכחן דאברהם אפי' על צער בושת גדול כההוא עניינא לא די שמחל אלא שג"כ התפלל עליו ואפי' שהיה בן נח נקוט מיהא דלישראל שהוא אחיך לפחות מחיל לו ולא תהיה אכזרי עליו:
ומנין שלא יהא המוחל אכזרי שנאמר וכו': כך צ"ל וכך הגיה הר"ר יהוסף ז"ל. בפי' רעז"ל ע"מ לפטור חייב אם שאלו חובל לנחבל ע"מ לפטור. אמר המלקט נראה דבהכי מצינן למידק דאתי שפיר הא דקתני מתני' סמא את עיני קטע את ידי שבר את רגלי והדר תני ע"מ לפטור חייב ולא קתני שבר את רגלי ע"מ לפטור חייב לרמוז לנו שהמזיק הוא שאומר לו ע"מ לפטור והלה אומר הן ומש"ה חייב דדרך תמיהא קאמר ליה בודאי ולעולם בין ברישא גבי סמא את עיני וכו' בין בסיפא גבי קרע את כסותי שבר את כדי אי א"ל הן בניחותא חייב ואם בתמיהא פטור וכן בשניהם אם א"ל לאו בתמיה פטור ואם בניחותא חייב. וא"ת א"כ אין החלוק בין קטוע אברים או ממונא אלא אם הוא בניחותא או בתמיה ואמאי נקט במתני' חיובא גבי קטוע אברים ופטורא גבי ממונא וי"ל דאורחא דמילתא נקט דמחיל איניש ממוניה טפי מגופיה כך פי' רש"י ז"ל. ותוס' ז"ל כתבו דנזקי גופו אפי' א"ל הן שדומה כאמר בניחותא מסתמא בתמיה קאמר. ובנזקי ממונו אם א"ל לאו ודומה כאומר בניחותא מסתמא בתמיה קאמר כיון שמתחלה א"ל קרע את כסותי ושבר את כדי ע"כ. ועוד כתוב בנ"י בשם הרא"ה ז"ל דמש"ה נקט חיובא בגופיה משום דלאו בהן שאמרו במתמיה איירי אלא בהן שאמרו בלאו במתמיה איירי ואפ"ה חייב כיון דמסתמא אין אדם מוחל על ראשי אברים ומצינו הן שהוא כלאו חוששין דילמא הן כמתמיה הוא וחייב אבל קרע את כסותי ואפי' הכני ופצעני דלא חמירי כראשי אברים לא אמרי' הכי כיון דלא בריר לו שאמר בתמיה ממש ולפיכך פטור ע"כ. וכתב רש"י ז"ל דברייתא דמייתי בגמ' דקתני הכני ופצעני ע"מ לפטור פטור בדאמר נחבל כולה מילתא הכני פצעני ע"מ לפטור דהא ודאי דוקא קאמר ליה:
סמא את עיני וכו': אפי' שא"ל ע"מ לפטור חייב בכל החמשה דברים. ובתוספתא ספ"ט האומר סמא את עיני שמזיקתני קטע את ידי שמזיקתני פטור:
קרע את כסותי: ובגמ' רמי עלה והא תניא כסף או כלים לשמור לשמור ולא לאבד לשמור ולא לקרוע דמשמע דפטור אפי' לא א"ל ע"מ לפטור ותירץ רבה דמתני' מיירי בדאתא לידיה מעיקרא בתורת שמירה והדר א"ל קרע ומש"ה חייב אי לא א"ל ע"מ לפטור אבל ברייתא בשהפקידו אצלו ע"מ לשבר או ע"מ לקרוע דלא קרינן ביה כלל לשמור הלכך פטור ואפי' פשע ואפי' אבדו בידים. ופשוט הוא שהאומר לחברו קרע כסותי ושבר את כדי שיכול לחזור בו ויתחייב חברו בהזקו אחר שחזר בו וכן הוא בספר הלבוש בח"מ ריש סי' קנ"ז:
יכין
אין נמחל לו: הבושת:
ועתה השב אשת וגומר: ויתפלל בעדך, וכי ס"ד שיתפלל בעדו, אם לא יבקש אבימלך ממנו:
ויתפלל אברהם אל האלהים וירפא אלהים את אבימלך וגומר: ואי"ל דלמא אברהם מלתא יתירתא עביד [כיומא כ"ח ב']. א"כ הו"ל נמי לאשמעינן דמחל לו [כמ"ד ויעתר לו ה' ותהר רבקה]. אע"כ דמחילה מחוייב היה, רק קרא קמ"ל דלא די שמחל לו, אלא שהתפלל ג"כ בעדו:
חייב: דצערה דגופא לא מחיל אינש:
על מנת לפטור חייב: מטעם הנ"ל, דלשחוק בעלמא אמר כן. וי"א דבכה"ג פטור, רק דמתני' מיירי בשואלו החובל, ע"מ לפטור. והוא השיבו הן, אמרינן דהתכוון לבתמיה [תכ"א. ואילה"ק ללישנא קמא רישא ל"ל דהוא כ"ש מסיפא. נ"ל דקמ"ל רישא דאף שלא אמר ע"מ לפטור, ל"א דאידך סבר ודאי לצורך קאמר, שהעלה בשרו נימא [בראנד בל"א], ולהכי א"צ לומר ע"מ לפטור, דהרי לטובתו נתכוון, קמ"ל. מיהו בשאר צער שאינו בחסרון אבר נמי לא מחל אינש, כמוכח מכד וטלית דנקט בסיפא, והא דנקט חסרון אברים. נ"ל דקמ"ל דאפילו בהנהו רגיל לומר כן בשחוק, ואינו חושש שמא חבירו יבין כן לאמת]:
על מנת לפטור: אפילו א"ל בדרך שאלה ע"מ לפטור. והשיבו לאו, אפילו הכי פטור:
פטור: ודוקא בדאתא לידי בתורת שמירה, ולהכי בלא אמר ע"מ לפטור, חייב. אבל בלא אתא לידי' בתורת שמירה, אפילו לא א"ל ע"מ לפטור, פטור:
חייב: השליח. אפילו א"ל ע"מ שאני משלם, אין שליח לעבירה [(שו"ע חו"מ, שפ)]:
בועז
פירושים נוספים
- כתבי יד סרוקים של המשנה ב"אוצר כתבי יד תלמודיים" של הספרייה הלאומית
- דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים למשנה זו
- מהדורת ויקיטקסט המבוארת
ראשונים על הפרק: רש"י |
תוספות |
רי"ף |
רבינו אשר |
רבינו חננאל |
הרשב"א |
תוספות רי"ד |
מאירי |
הריטב"א |
שיטה מקובצת
אחרונים על הפרק: צל"ח | פני יהושע | מהרש"א | מהרש"ל | רש"ש