משנה בבא מציעא ד ד

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר נזיקין · מסכת בבא מציעא · פרק ד · משנה ד | >>

משנה זו במהדורה המבוארת

[עריכה]

אחד הלוקח ואחד המוכר יש להן אונאה.

כשם שאונאה להדיוט, כך אונאה לתגר.

רבי יהודה אומר, אין אונאה לתגר.

מי שהוטל עליו, ידו על העליונה, רצה, אומר תן לי מעותי, או תן לי מה שאוניתני.

נוסח הרמב"ם

אחד הלוקח ואחד המוכר יש להם הוניה כשם שהוניה להדיוט כך הוניה לתגר רבי יהודה אומר אין לתגר הוניה מי שהוטל עליו ידו על העליונה שהוא אומר לו תן לי את מעותיי או תן לי מה שהוניתני.

פירוש הרמב"ם

אחד הלוקח ואחד המוכר יש להן אונאה כו': אמר מי שהוטל עליו ידו על העליונה הוא דעת רבי יהודה הנשיא ואין הלכה כמותו אבל הדין הוא שתות קנה ומחזיר אונאה יתר על שתות בטל מקח ולאותו שהונה משניהם יש לגרוע לו לחבירו:


פירוש רבי עובדיה מברטנורא

אין אונאה לתגר - מפני שהוא בקי כ ומסתמא אחולי אחיל גביה, והאי דזבנא הכי, משום דאתרמי ליה זבינא אחריתי. והשתא הוא דקבעי למיהדר ביה ואין הלבה כר' יהודה:

מי שהוטל עליו ידו על העליונה - מי שנתאנה:

תן לי מעותי - אם נתאנה לוקח כא. ומתניתין רבי יהודה הנשיא היא. ולית הלכתא בוותיה, אלא אם האונאה שתות, קנה ומחזיר אונאה. יותר משתות, בטל מקח:

פירוש תוספות יום טוב

אחד הלוקח ואחד המוכר וכו'. דתנו רבנן וכי תמכרו ממכר לעמיתך אל תונו. (ויקרא כ"ה) אין לי אלא שנתאנה לוקח נתאנה מוכר מנין. ת"ל או קנה אל תונו. וצריכא. דאי כתב רחמנא מוכר. משום דקים ליה בזבינתיה [כמה נתן בה ובמזיד הוא עושה] אבל לוקח דלא קים ליה בזבינתיה. אימא לא אזהריה רחמנא בלא תונו. ואי כתב רחמנא לוקח משום דקא קני. דאמרי אנשי זבנת קנית. אבל מוכר דאבודי אוביד דאמרי אנשי זבין אוביד [שיכלו המעות בהוצאה] אימא לא. צריכא. גמרא:

רבי יהודה אומר אין לתגר אונאה. כתב הר"ב מפני שהוא בקי. לישנא דברייתא. ומפורשת בגמרא דהיינו תגר ספסר שהוא קונה ומוכר מיד תמיד. דמידע זבינתיה כמה שוה שהרי לא שהה בין קנייתו למכירתו [רש"י]. ואחולי אחיל וכו':

תן לי מעותי. כתב הר"ב אם נתנאה לוקח. וה"ה למוכר כדתני רישא אחד הלוקח ואחד המוכר. אלא הכא שיורי שייריה. גמרא. ומ"ש הר"ב דהלכה שתות קנה. עיין במשנה ה' פי"א דכתובות. ועיין במשנה ו' פ"ה דב"ב [מ"ש בשם הרשב"ם. תו"ח]. ומ"ש יותר משתות בטל מקח. עיין בפירושו רפ"ה דב"ב:

פירוש עיקר תוספות יום טוב

(כ) (על הברטנורא) מפרש בגמרא דהיינו תגר ספסר (שהוא קונה ומוכר מיד תמיד) דמידע זבינתיה כמה שוה (שהרי לא שהה בין קנייתו למכירתו. רש"י). ואחולי אחיל כו':

(כא) (על הברטנורא) וה"ה למוכר ושיורי שייריה. גמרא:

מלאכת שלמה (שלמה עדני)

אחד הלוקח ואחד המוכר יש להם הונייה כשם שאונאה להדיוט וכו':    בפירקין דף נ"א קודם מקומה ומשמע בין שההדיוט מוכר או שהוא לוקח ואוקימנא לה דוקא ביריעות שאורגין ומוכרין אותן וה"ה כל סחורה אבל מאני תשמישתי' דבעל הבית דהיינו הדיוט דתנן במתני' אין אונאה ללוקח ממנו דמידע ידע הלוקח דמאני תשמישתי' יקירי עלי' ואי לאו דמי יתירי לא הוה מזבין להו אבל אם נתאנה המוכר עצמו אע"פ שהוא בעל הבית הדיוט בכל מידי יש לו אונאה ועיין עוד בנמקי יוסף:

מי שחוטל עליו וכו':    בפירקין דף מ"ט ובדף נ' ברייתא:

ידו לעליונה:    כך הגיה הר"ר יהוסף ז"ל:

תן לי מעותי:    אם נתאנה לוקח ומתני' ר' יהודה עכ"ל רעז"ל. אמר המלקט ר' יהודה הנשיא ואע"ג שהוא דבר בברייתא כשנתאנה מוכר דאמר יד מוכר על העליונה ומתני' קתני באונאת לוקח שיורי שיירי תנא דידן למוכר דייקא נמי דקתני רישא אחד הלוקח ואחד המוכר וקא מפ' ללוקח. עוד בסוף פי' רעז"ל אלא אם האונאה שתות קנה ומחזיר אונאה יותר משתות בטל מקח. אמר המלקט כר' נתן בר פלוגתי' דר' יהודה הנשיא וכן פסק רבא דר' נתן דיינא ונחית לעומקא דדינא. וביד פי"ב דהלכות מכירה סימן ד' ה'. ובטור ח"מ סימן רכ"ז:


פירושים נוספים

בבלי נא א  שולחן ערוך חושן משפט רכז א