משנה בבא מציעא ד ה

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר נזיקין · מסכת בבא מציעא · פרק ד · משנה ה | >>

משנה זו במהדורה המבוארת

[עריכה]

כמה תהא הסלע כב חסרה ולא יהא בה אונאה.

רבי מאיר אומר, ארבעה איסרין, איסר לדינר.

רבי יהודה אומר, ארבעה פונדיונות, פונדיון לדינר.

רבי שמעון אומר, שמונה פונדיונות, שני פונדיונות כג לדינר.

נוסח הרמב"ם

כמה תהא סלע חסרה ולא יהא בה אוניה רבי מאיר אומר ארבעה איסרות מאיסר לדינר רבי יהודה אומר ארבע פונדיונות מפונדיון לדינר רבי שמעון אומר שמונה פונדיונות משני פונדיונין לדינר.

פירוש הרמב"ם

כמה תהא הסלע חסירה ולא יהא בה אונאה כו': וכבר בארנו פעמים רבות שהסלע ארבעה דינרין ושש מעה כסף דינר ומעה שני פונדיון ופונדין שני איסרין. והלכה כר"ש:


פירוש רבי עובדיה מברטנורא

כמה תהא סלע חסרה - מטבע היוצא ותמיד הוא שוחק וחסר, במה תחסר ואם הוציאה לא תהא אונאה:

ארבע איסרין - לסלע:

איסר לדינר - והוא אחד מן עשרים וארבע בו. דשש מעה כסף הוא דינר, מעה שני פונדיונים, פונדיון שני איסרין:

ארבעה פונדיונים - אחד משנים עשר:

שמונה פונדיונות - שתות. כשאר אונאה. וכן הלכה:

פירוש תוספות יום טוב

כמה תהא הסלע חסרה. דלא דמי מטבע לטלית. דסלע כיון דלא סגי לא מחל. כדמפרש אביי בגמרא [משא"כ טלית דמחיל עד שתות. תו"ח].

כמה תהא וכו' לשון הר"ב מטבע היוצא ותמיד הוא שוחק [וחסר] כמה תחסר וכו'. כן ל' רש"י. ונתכוין למאי דאמרינן בגמרא דתנא מלמטה למעלה קחשיב סלע הפוחתת והולכת עד כמה וכו' דאי הוה חסרה כשיעור דתנינן למר כדאית לי' ולמר כדאית ליה הוי אונאה:

שני פונדיונים לדינר. והא דלא אמר מעה לדינר משום דרבי יהודה נקט פונדיון קאמר איהו שני פונדיונין תוספות:

פירוש עיקר תוספות יום טוב

(כב) (על המשנה) הסלע. דלא דמי לטלית דכיון דלא סגי לא מחל. גמרא:

(כג) (על המשנה) ב' כו'. והא דלא אמר מעה לדינר משום דר"י נקט פונדיון קאמר איהו ב' פונדיון:

מלאכת שלמה (שלמה עדני)

במה תהא הסלע חסרה ולא יהא בה הונייה וכו':    אלמא בהני שיעורי לא הויא אונאה עד דאיכא טפי ובגמרא פריך ורמינהי עד כמה תהא הסלע חסרה ויהא בה אונאה וכו' אלמא בהני שיעורי הויא אונאה ותירץ רב פפא לעולם אימא לך בהני שיעורי הוי אונאה ולא יהא דקתני במתני' לאו אשיעורא קאי אלא אפחות מכשיעור קאי ומלמטה למעלה קחשיב וה"ק סלע הפוחתת והולכת עד כמה יכול להוציאה עד שתפחת שיעור כך וכך ומכיון שהגיעה לשיעור זה יהא בה אונאה ותנא ברא דנקט ויהא בה מלמעלה למטה קחשיב סלע שפחתה כמה פחתה להיות בה אונאה ומפ' כל פחיתה גדולה שבה כגון שבע אוסרות או שש או חמש הויא אונאה עד ד' והיא בכלל אבל לתנא דידן אין ד' בכלל לא יהא ועל כרחך לא מיתוקמא אלא בהכי:

ארבע אוסרות מאיסר לדינר:    כך הגיה הר"ר יהוסף ז"ל. ובגמרא בעי מ"ש גבי טלית דהיינו סתם סחורה דתנן בהו לעיל שתות למקח ול"פ תנאי ומ"ש הכא גבי סלע דפליגי זה אומר בכה וזה אומר בכה ואוקי רבא למתני' דקתני בשאר סחורה שתות כר' שמעון דגבי סלע נמי אית לי' שתות דשמנה פונדיונות הוי שתות הסלע דהוי מ"ח פונדיונין בסלע. ואביי תירץ טלית עד שתות מחיל איניש דאמרי אינשי עשיק לגביך ושוי אכריסיך אבל סלע כיון שאינו יוצא בהוצאה לא מחיל. וכתוב בנ"י וקיימא לן כרבא דאמר דסתם מתני' דלעיל דגבי סחורה כר"ש ואע"ג דה"ל סתם ואח"כ מחלוקת וקיימא לן בהחולץ דאין הלכה כסתם אין למדין מן הכללות כל היכא דאמורא בתרא מפיק לי' מההוא כללא ואיהו רבא גופא אמר הלכתא פחות משתות נקנה מקח שתות קנה ומחזיר אונאה יתר על שתות בטל מקח וכדכתיבנא לעיל. וכתבו תוס ז"ל אי גרסי' בברייתא עד כמה אתי שפיר דחשיב מלמעלה למטה וסבר עד ועד בכלל אבל אי לא גרסי' עד לא הוה צריך למימר דחשיב מלמעלה למטה אלא כמשמעו כמה יהא אונאה ד' איסרין ואגב דקאמר לתנא דידן מלמטה למעלה נקט לתנא ברא מלמעלה למטה עכ"ל ז"ל. וביד שם פי"ב סימן י'. ובטור חשן משפט סימן רכ"ז:

תפארת ישראל

יכין

כמה תהא הסלע:    ה"ה כל מטבע היוצא, לפי שיעורו:

חסרה ולא יהא בה אונאה:    דאע"ג דבכל דבר שיעור אונאתו הוא שתות, במטבע שעשוי להוצאה, אפילו בפחות מכן לא מחל:

ר"מ אומר ארבע איסרין:    לסלע:

איסר לדינר:    והוא א' מכ"ד, דסלע ד' דנרין, ודינר ו' מעין, ומעה ב' פונדיון, ופונדיון ב' איסרין ואיסר ח' פרוטות [דובב ח' סי'] #א):

פונדיון לדינר:    דהיינו א' מי"ב:

שני פונדיונות לדינר:    הוא שתות, והכי קי"ל, וי"א דקיי"ל כר"י. מיהו מטבע שנמכר במשקל, בחסר מעט מהראוי חוזר [שם]:

בועז


להלכתא גבירתא של תפארת ישראל לחץ כאן

פירושים נוספים

בבלי נא ב  שולחן ערוך חושן משפט רכז טז