מהרש"ל על הש"ס/בבא מציעא/פרק ד

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

פרקים:    א | ב | ג | ד | ה | ו | ז | ח | ט | י
ראשונים על הפרק: תוספות | רי"ף | רבינו אשר | מאירי | הריטב"א | הרמב"ן | הרשב"א | שיטה מקובצת
אחרונים על הפרק: צל"ח | פני יהושע | מהרש"א | מהרש"ל | רש"ש

על ש"ס: מהרש"ל | ראשונים | אחרונים


דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום בו בוצעה ההגהה האחרונה.

דף מד עמוד א[עריכה]

תוס' בד"ה הנחושת כו' לגבי כספא ולגבי כו' כצ"ל ונ"ב ונפקא מיניה שהן אינן קונין את המטלטלין ודו"ק:


דף מד עמוד ב[עריכה]

רש"י בד"ה משער תנא במידי דקץ שיער תנא כו' אלא חמישית שבדמיו כו' נ"ב פי' ששה דינרים וק"ל:

בד"ה לגבי פירא טבעא הוי כדקתני כו' נ"ב קצת תימה למה צריך לדייק ממתני' הא קרא להדיא כתיב וצרת הכסף בידך וגו':


דף מה עמוד א[עריכה]

גמ' ושאני הלואה כיון כו' נ"ב קצת תימה דהל"ל בהאי לישנא דס"ל דהבא פירא הוי ומכל מקום מחללין עליו דלגבי פירות טיבעא הוה מידי דהוה אכסף כבית הלל ונראה דהשתא דקא סלקא דעתא דמקשה דגבי כספא לכ"ע טיבעא הוה לגבי נפשיה א"כ לא שייך למימר מידי דהוה אכסף לבית הלל כו' דשאני כסף דהוי טיבעא לגבי נפשיה לכ"ע ע"כ מוכרח לומר תחלה כיון דלענין מקח וממכר פירא הוי לגבי הלואה נמי פירא הוי א"כ אזלה האי סלקא דעתא דמקשה דכספא לכ"ע טיבעא הוי לגביה נפשיה ואסור נמי להלוות דינר כסף בכסף לבית הלל כמו שפירשו התוס' והשתא הוי זהב לבית שמאי כמו כסף לבית הלל ודו"ק:


דף מו עמוד א[עריכה]

תוס' בד"ה כל הנעשה כו' שקבל ממנו הלוקח מטבע כו' כצ"ל ונ"ב פי' שעשאו חשוב במה שקבל ממנו מתנה וכן פרש"י לקמן:

בא"ד בהנאת קבלת חמור כו' נ"ב פי' שקבל ממנו הלוקח ושניהם של מוכר הן:


דף מו עמוד ב[עריכה]

רש"י בד"ה היכי מתרץ כו' בפרה הס"ד:

ד"ה תרגמא כו' של דינרים נמחק:


דף מז עמוד א[עריכה]

רש"י בד"ה ההוא לקיים כו' ותמורה במנעל הס"ד:

תוס' בד"ה רב הונא כו' ולעיל הכי פירושא והני כו' כצ"ל ונ"ב פי' מה שאמר כיון דלא קפיד קנה דכי חליפין דמי ה"ק הני דמים כיון דלא שכיחי כו':


דף מז עמוד ב[עריכה]

גמ' על אסימון ועל מעות כו' כצ"ל:

תוס' בד"ה נשרפו כו' לא תקנה יאמר כו' כצ"ל:


דף מח עמוד א[עריכה]

תוס' בד"ה תשומת יד כו' ויחד לו כלי על דמי עינו כו' כצ"ל:


דף מח עמוד ב[עריכה]

גמ' ר' יוסי לטעמיה דאמר אסמכתא קניא נ"ב זהו מדברי הגמ' נ"ל:

תוס' בד"ה נתנו לסיטון כו' דלא מחסרא משיכה כו' נ"ב קאי על אתנן זונה שנאסר אף שלא משכה בטלה ע"ש:

בא"ד מתרץ דבריו וי"ל כו' נ"ב קאי על ההיא דלעיל:

בא"ד ל"ג רב חסדא כו' נ"ב פי' אלא אמורא אחר ואית ספרים דלא גרסי' כלו' שום אמורא אלא מדברי סתמא דתלמודא הוא וכן הוא בספרים שלנו ע"ש:


דף מט עמוד א[עריכה]

רש"י בד"ה מעשה כו' הפועלים שצום כו' הד"א:

בד"ה יכול לחזור כו' לכופו אלא כו' הד"א:

תוס' בד"ה אלא אפי' כו' האומנים טול שלך כו' כצ"ל:


דף מט עמוד ב[עריכה]

רש"י בד"ה שתות מקח כו' ואין אחד יכול לחזור כו' נ"ב זהו לפי המסקנא דלקמן דלא קיימא לן מי שנתאנה ידו על העליונה:


דף נ עמוד ב[עריכה]

תוס' בד"ה אמר רבא כו' כיון שהוקר בכדי שיראה כו' נ"ב סברא זו היא מגומגמת מאד ולית דחש לה לא הרי"ף ולא הרא"ש וס"ל דלא קיימא לן כרב חסדא אלא מ"מ איכא נפקותא בהא דרב חסדא לענין ביטול מקח:


דף נא עמוד א[עריכה]

גמרא או קנה אל תונו כו' כצ"ל:

רש"י בד"ה דיקא נמי כו' הכי ומפרש כו' הד"א:


דף נא עמוד ב[עריכה]

רש"י בד"ה דודאי עקר כולי דעלמא הוא הס"ד:

בד"ה איסר לדינר כו' בדינר ו' מעה כו' כצ"ל:


דף נב עמוד א[עריכה]

רש"י בד"ה ונותנה כו' יפה לפי כו' הד"א:

בד"ה יתר על כו' אונאה מוכרה כו' הד"א:


דף נב עמוד ב[עריכה]

גמ' תרעומת תהוי ליה נ"ב בתמיה:


דף נג עמוד א[עריכה]

רש"י בד"ה דאי אית כו' פדייה הוא אם כו' הד"א:


דף נד עמוד א[עריכה]

רש"י בד"ה הבעלים כו' נפסד בארבעה סלעים כו' לקרן וחמשה לתוספת כו' כצ"ל:

בד"ה עשרים וחמש כו' לתת שלשים הס"ד ואח"כ מתחיל הדבור וסיום המשנה אומר א' הרי הוא כו' כצ"ל:

בא"ד אומר הגעתיך נ"ב פי' הבעל אמר לגזבר:


דף נה עמוד א[עריכה]

רש"י בד"ה באמצע כו' ופודה אותה הס"ד ואח"כ כדמפרש ואזיל ג"כ הס"ד:

בד"ה הנך אצטריך כו' אחריו הס"ד ואח"כ להכרזה הוא ג"כ ס"ד:


דף נה עמוד ב[עריכה]

רש"י בד"ה המביא גט כו' שאין בקיאין לשמה ואין כו' נ"ב תרי טעמי נינהו:


דף נו עמוד א[עריכה]

מתני' שומר חנם אינו נשבע כו' נ"ב לאו דוקא קאמר הוא הדין שאינו משלם אם פשע וכן שומר שכר הוא הדין שאינו נשבע שלא הזיק בידים או שעדיין הוא אצלו ודו"ק:


דף נו עמוד ב[עריכה]

רש"י בד"ה עומר מתירן כו' מפרש טעמא הס"ד:


דף נז עמוד א[עריכה]

תוס' בד"ה אמר רב נחמן כו' דאין אונאה עד פלגא כו' נ"ב ולא עד בכלל דזבן במאתים ושוה מאה לאו דוקא אלא מעט יותר עיין באשר"י:


דף נח עמוד ב[עריכה]

רש"י בד"ה שהרי דבר כו' כצ"ל:

תוס' בד"ה חוץ מג' כו' ולא מבשקר ליה כו' נ"ב ולא מכיר ליה:


דף נט עמוד א[עריכה]

גמ' שאתך בתורה ובמצות אל תונו אמר רב כו' כצ"ל:


דף נט עמוד ב[עריכה]

גמ' שבידי אשה תפח תנא אך כו' כצ"ל וכן ברש"י:

רש"י בד"ה מבית אבי אבא מבית אבי המשפחה כו' כצ"ל וכן בתוס':

תוס' בד"ה זהו תנורו כו' שהיה עושה שמו כן נ"ב וצ"ל הא דקאמר הכא אמר רב יהודה אמר שמואל שהקיפו דברים כעכנאי היינו משום שעיקר שמו חכנאי על שם בעל התנור וחכמים קראו תנור של עכנאי משום שהקיפוהו כו' דוגמא לאו ר"מ שמו אלא ר' נהוראי שמו ודו"ק:


דף ס עמוד ב[עריכה]

רש"י בד"ה מזקפתא קירצוף כו' נ"ב לשון אין מקרצפין הבהמה במסכת ביצה: