משנה בבא בתרא ב ו
זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר נזיקין · מסכת בבא בתרא · פרק ב · משנה ו | >>
ניפול הנמצא בתוך חמישים אמה, הרי הוא של בעל השובך.
חוץ מחמישים אמה, הרי הוא של מוצאולו.
נמצא בין שני שובכות, קרוב לזה, שלולז.
קרוב לזה, שלו.
מחצה על מחצה, שניהם יחלוקו.
משנה מנוקדת
נִפּוּל הַנִּמְצָא בְּתוֹךְ חֲמִשִּׁים אַמָּה,
- הֲרֵי הוּא שֶׁל בַּעַל הַשּׁוֹבָךְ;
- חוּץ מֵחֲמִשִּׁים אַמָּה,
- הֲרֵי הוּא שֶׁל מוֹצְאוֹ.
- נִמְצָא בֵּין שְׁנֵי שׁוֹבָכוֹת,
- קָרוֹב לָזֶה,
- שֶׁלּוֹ;
- קָרוֹב לָזֶה,
- שֶׁלּוֹ.
- מֶחֱצָה עַל מֶחֱצָה,
- שְׁנֵיהֶם יַחֲלוֹקוּ:
- קָרוֹב לָזֶה,
נוסח הרמב"ם
ניפול שנמצא -
- בתוך חמישים אמה - הרי הוא של בעל השובך,
- חוץ מחמישים אמה - הרי הוא של מוצאו.
- נמצא בין שני שובכות -
- קרוב לזה - שלו,
- ולזה - שלו,
- מחצה למחצה - שניהם יחלוקו.
פירוש הרמב"ם
ניפול - אפרוח היונים כשיפול.
ושאר הדברים מובן:
פירוש רבי עובדיה מברטנורא
ניפול - גוזל לה:
הנמצא בתוך חמשים אמה - של שובך:
בין שני שובכות - בתוך חמשים לשניהם:
פירוש תוספות יום טוב
ניפול. פירש הר"ב גוזל. כלומר גוזל קטן שמדדה ברגליו ואינו יכול לפרוח דכל המדדה אין מדדה יותר מחמשים אמה [דאי יכול לפרוח דלמא מעלמא פרח] הלכך הוי של בעל השובך דליכא למימר נלך בתר רובא דעלמא. ונימא מעוברי דרכים נפל. ויהא של מוצאו. דמתני' מיירי בשביל של כרמים שאין דרך עוברי דרכים לשם. נ"י:
חוץ מחמשים אמה הרי הוא של מוצאו. משום דודאי לא מהנהו שובכין. כיון שמדדה אינה מדדה יותר מחמשים הלכך על כרחיך מעוברי דרכים נפל. ואייאש. שאין בזה סימן שיהיה צריך להכריז. והוי של מוצאו. כ"כ נ"י. ותמהני על מהר"ר ואלק כהן שכתב בש"ע סי' ר"ס דטעמא משום דעוברי דרכים רובם עכו"ם הן. ב) דהא במשנה ג' פרק ב' דבבא מציעא מוכח דאין בגוזלות סימן. וא"כ אפילו רוב עוברי דרכים ישראל שרי:
בין שני שובכים קרוב לזה שלו. מתני' בשוין מיירי שקיני השובכין שוין זה כזה כדאמרי' בגמרא דאי לאו הכי רוב וקרוב הולכין אחר הרוב כדכתב הר"ב בריש פ"ז דשקלים וה"נ ליכא למיחש לרובא דעלמא דבשביל של כרמים היא מתניתין. נ"י:
פירוש עיקר תוספות יום טוב
(לה) (על הברטנורא) כלומר גוזל קטן שמדדה ברגליו ואינו יכול לפרוח. דכל המדדה אין מדדה יותר מחמישים אמה הלכך הוי של בעל השובך דליכא למימר ניזיל בתר רובא דעלמא ונימא מעוברי דרכים נפל ויהא של מוצאו, דמתניתין מיירי בשביל של כרמים שאין דרך עוברי דרכים לשם. נ"י:
(לו) (על המשנה) של מוצאו. משום דודאי לא מהנהו שובכין כיון שמדדה אינו מדדה יותר מחמישים אמה, וע"כ מעוברי דרכים נפל ואייאש. שאין בזה סימן שיהיה צריך להכריז והוי של מוצאו. נ"י. ועתוי"ט:
(לז) (על המשנה) קרוב בו' מתניתין בשוין מיירי שקיני השובכין שוין זה כזה. דאי לאו הכי רוב וקרוב הולכין אחר הרוב:
מלאכת שלמה (שלמה עדני)
ניפול הנמצא בתוך חמשים אמה: נלע"ד דלהכי קרי לגוזל הקטן ניפול מפני שהוא נופל כשהוא מתחיל לדדות. והר"ר יהוסף ז"ל הגיה נָפּוּל בלא יו"ד ובקמץ הנו"ן:
הרי הוא של בעל השובך: דליכא למימר ניזיל בתר רובא דעלמא דמתני' מיירי בשביל של כרמים שאין דרך עוברי דרכים לשם:
מחצה על מחצה שניהם יחלוקו: כיון דליכא קורבא דמוכח דשניהם בתוך חמשים אמה פי' שלזה חמשים אמה ולזה נ' אמה וגם ליכא למיזל בתר רובא דשני השובכים שוין היונים במניינם וה"נ ליכא למיחש לרובא דעלמא דבשביל של כרמים היא מתני' עכ"ל נמוקי יוסף ז"ל בהרחבה באור קצת. ובגמרא בעי ר' ירמים רגלו אחת בתוך נ' אמה ורגלו אחת חוץ מחמשים אמה מהו ועל דא אפקוה לר' ירמיה מבי מדרשא פי' רש"י ז"ל שהיה מטריח עליהם ור"ת פי' דמש"ה אפקוה משום דמדדה אינו מדדה כלל יותר מנ' אמה אפילו רגלו אחת דכל מדות חכמים כן הוא. ובפ' גט פשוט (בבא בתרא דף קס"ה) שלחו לשאול ממנו שאלה או שאלות כדאיתא התם ושלח לומר להם אני איני כדאי ששלחתם לי אלא כך דעת תלמידכם נוטה ועל דא עיילוה לבית מדרשא. וביד ספט"ו דהלכות גזלה ואבידה. ואיתא בתוס' פ' אלו מציאות (בבא מציעא דף כ"ג.) ובטור ח"מ סי' ר"ס:
תפארת ישראל
יכין
ניפול: ר"ל גוזל קטן ורך:
הנמצא בתוך חמשים אמה: משובך:
הרי הוא של מוצאו: דמעוברי דרכים נפל ואין בו סימן:
נמצא בין שני שובכות: תוך נ' לשניהן:
קרוב לזה שלו: וכולה מתני' לא שייכא הכא רק באלו מציאות [ב"מ], רק נקט' הכא מדדמי לדלעיל בשיעור נ' אמה. מיהו אם יוני שובך א' מרובין מבחבירו, רוב וקרוב רוב עדיף [ר"ס ח']. ואי"ל בל"ז ניחש לרובא דעלמא, דהרי היכא דליכא חזקת ממון וודאי, הולכין גם בממון אחר הרוב. י"ל דמיירי בנמצא בשביל של כרמים, או בכל מקום מוגבל. כעיר שרובא ישראל, וא"כ כל מקום שיש רובא דאית' קמן ורובא דליתא קמן*), דאיתא קמן עדיף [כך נ"ל]:
בועז
פירושים נוספים
- כתבי יד סרוקים של המשנה ב"אוצר כתבי יד תלמודיים" של הספרייה הלאומית
- דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים למשנה זו
- מהדורת ויקיטקסט המבוארת