קטגוריה:משלי ל כד
נוסח המקרא
ארבעה הם קטני ארץ והמה חכמים מחכמים
אַרְבָּעָה הֵם קְטַנֵּי אָרֶץ וְהֵמָּה חֲכָמִים מְחֻכָּמִים.
אַרְבָּ֣עָה הֵ֭ם קְטַנֵּי־אָ֑רֶץ
וְ֝הֵ֗מָּה חֲכָמִ֥ים מְחֻכָּמִֽים׃
אַרְבָּ֣עָה הֵ֭ם קְטַנֵּי־אָ֑רֶץ וְ֝/הֵ֗מָּה חֲכָמִ֥ים מְחֻכָּמִֽים׃
תרשים של הפסוק מנותח תחבירית על-פי הטעמים
פרשנות
- פרשנות מסורתית:
רלב"ג
מצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת דוד
"מחוכמים" - ר"ל עם כי המה קטני ארץ, ואין חכמה גדולה ראוי להם לפי צורך השגת די מזונם, מכל-מקום המה מחוכמים מה' בהשגחה פרטית, למען ילמדו דעת את העם.
"קטני ארץ" - בריות קטנות אשר בארץ.מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
(כד-כח) "ארבעה", המשל השלישי, נשאו על המלכה שממית, שעם היותה מקטני ארץ, גברה ועשתה חיל בתחבולותיה, עד שהיא בהיכלי מלך. ובאשר היה שמה שממית, לקחו המליצה מן השממית, אשר תתפוש בידיה ותארוג רשתות וחרמים לצוד בה את הזבובים, ותשב בהיכלי מלך אשר ארגה לעצמה, כן היא, מצודים וחרמים ליבה, ותארוג רשתות בתחבולות אשר הולידה מדעתה, כמו השממית שתוציא המטוה מגופה, והיא יושבת בהיכלי מלך, בין תחילה - שתפשה ברשתות אהבתה את המלך הקודם, בין עתה - שהיא המולכת בארץ.
והמליץ צרף אל השממית עוד שלשה קטני ארץ שיעשו חיל בתחבולותיהם, הנמלים בענין הזריזות, והשפנים בבנינים נשגבים מצדות סלעים משגבם, והארבה בהתאחדות החיל כי יצאו גדודים ויצא חצץ כולו, והשממית באריגת רשתות הצידה.
והמליץ צירף אל השממית עוד שלושה קטני ארץ שיעשו חיל בתחבולותיהם:
- "הנמלים" בעניין הזריזות,
- "והשפנים" בבניינים נשגבים, מצדות סלעים משגבם,
- "והארבה" בהתאחדות החיל, כי יצאו גדודים "ויצא חוצץ כולו",
- "והשממית" באריגת רשתות הצידה.
וגם יש לומר, שהיא תפשה תחת ממשלתה ג' אומות שנועזו אז, אומה אחת היתה זריזה באסיפת הון ועושר וכל מיני מאכל כנמלים, ואומה אחת שבנו לעצמם ערי מבצר חומה דלתים ובריח, ואומה אחת שהיתה עם חפשי בלי מלך ומושל רק הכנסיה שלהם היו כולם בהסכמה אחת ובזה העיזו חיל, והשממית תפשה כולם ברשתותיה הדקים, הגם שהיתה כקורי עכביש וישבה בהיכלי מלך למלוך על כל אלה:
דרך המושכל
(כד) "ארבעה": נגד הארבעה דברים הנ"ל אמר, שנמצא ארבעה בעלי-חיים ש"הם קטני ארץ, והמה חכמים מחוכמים", שנלמד מהם ענייני חכמה, היפך מהארבעה עניינים הרעים שחשב, שנתן ה' בטבע ארבעה בעלי-חיים אלה מידות שהם למותר, ואין מוכרחים אליהם לצורך קיומם ומזונם, רק כדי שבני אדם ילמדו מהם ענייני חכמה. ועל-זה אמר "מחוכמים", בבניין פועל.
הגאון מווילנה
• לפירוש "הגאון מווילנה" על כל הפרק •
- פרשנות מודרנית:
תרגום מצודות: ארבעה, עם כי המה בריות קטנות אשר בארץ, ואין חכמה גדולה ראויה להם לפי צורך השגת די מזונם, מכל-מקום המה חכמים, מחוכמים מה' בהשגחה פרטית, למען ילמדו דעת את העם:
תרגום ויקיטקסט: ארבעה יצורים קטנים יש בארץ, והם חכמים ואף מחוכמים יותר מבעלי-חיים גדולים יותר -
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:משלי ל כד.
דקויות
עם ישראל תמיד היה עם קטן, שנאבק לשרוד בין עמים גדולים וחזקים ממנו. כדי ללמוד איך אדם (או עם) קטן יכול לחפות על החולשה שנובעת מקוטנו, ניתן להתבונן בטבע, ולראות איך בעלי-חיים קטנים מתמודדים עם בעיה זו. פסוקים 24-28 מתארים ארבעה יצורים קטנים וחלשים, המצליחים לשרוד בזכות חכמתם, וניתן לראות בהם עצות בכמה מישורים:
1. אישיות
כל אחד מבעלי-החיים הללו מייצג גורם אחד שיש לנצל על-מנת להצליח:
א. הנמלים מלמדות לנצל את הזמן לצורך תיכנון כלכלי נכון - לחסוך לטווח ארוך, כמו שנאמר גם ב(משלי ו ח): "לֵךְ אֶל נְמָלָה, עָצֵל... תָּכִין בַּקַּיִץ לַחְמָהּ, אָגְרָה בַקָּצִיר מַאֲכָלָהּ".
ב. השפנים מלמדים לנצל את המקום, לבחור מקום בטוח למקם בו את הבית.
ג. הארבה מלמד לנצל את האחדות, את שיתוף הפעולה בין פרטים רבים ההולכים לכיוון אחד ויוצרים גדוד גדול וחזק.
ד. השממית, היא העכבישה, מלמדת לשמור על עצמאות כלכלית, לבנות את הבית בידיים ולא להיות תלויים בחומרי גלם מבחוץ.
2. מדיניות
כל אחד מבעלי-החיים האלה מייצג כישרון אחד שדרוש לניהול המדינה:
א. הנמלים מייצגות את הניהול הכלכלי החכם;
ב. השפנים מייצגים את כישרון הבניה והביצור;
ג. הארבה מייצג את ארגון הצבא;
ד. והשממית מייצגת את יציבות השלטון.
(ע"פ פרופ' יהודה אליצור, חכמת הממשל במשל חכמה, בתוך "עז לדוד" - ספר בן גוריון, כתבי החברה לחקר המקרא בישראל טו).
המסר הוא, שגם עם קטן וחלש יכול לנהל מדינה בהצלחה, אם הוא נוהג בחכמה.
3. ענוה
מלבד המסקנות המעשיות שניתן ללמוד מכל אחד מהיצורים הללו, יש בקטע הזה גם מסר כללי של ענוה: בעלי החיים הללו כל-כך קטנים, ובכל-זאת הם מצליחים לעשות דברים שאנחנו - בני האדם - לא תמיד מצליחים:
א. הנמלים מצליחות לתכנן היטב את התקציב שלהם ואף לחסוך לעתיד - בניגוד לבני האדם, שרובם נמצאים במינוס תמידי.
ב. השפנים מצליחים להתגורר בסלעים כפי שהם - בניגוד לבני האדם, הצריכים להרוס את הטבע, לברא את היער ולהחליק את הקרקע כדי שיוכלו להתגורר בה.
ג. הארבה מצליח לפעול באחדות בלי שלטון מרכזי - בניגוד לבני האדם, הצריכים מלך שינהיג אותם.
ד. והשממית מצליחה לבנות לעצמה היכל מלכותי במעשה ידיה בלבד - בניגוד לבני האדם, הצריכים להעסיק פועלים רבים במשך עשרות שנים כדי שיוכלו לבנות לעצמם בית.
הקבלות
השממית לעומת שלושת היצורים האחרים
על-פי אברהם אהוביה, "ככל הכתוב", עמ' 262
קטעים אחרים בפרקנו מדברים על "שלושה וארבעה", למשל (משלי ל יח): "שְׁלֹשָׁה הֵמָּה נִפְלְאוּ מִמֶּנִּי, וארבע[וְאַרְבָּעָה] לֹא יְדַעְתִּים"*. בקטעים אלה, הפרט הרביעי שונה משלושת הפרטים הקודמים. גם בקטע שלנו, השממית שונה משלושת ה"קטנים" הראשונים:
- לגבי שלושת הראשונים, הכתוב מפרט את חולשתם - הנמלים עם לא עז, השפנים עם לא עצום, מלך אין לארבה; אך לגבי השממית אין פירוט של חולשתה.
- שלושת הראשונים הם עם גדול, והשממית היא יחידה.
חולשתה של השממית היא בדיוק בזה, שהיא יחידה - לא רק שהיא קטנה בפני עצמה, אין לה אפילו את היתרון המספרי שיש ל"עמים" האחרים.עם זאת, ההצלחה של השממית גדולה יותר משל שלושת הקטנים האחרים: שלושת האחרים מצליחים להסתדר בתחומים מסויימים - הנמלים בכלכלה ויכינו בקיץ לחמם, השפנים בהגנה וישימו בסלע ביתם, הארבה בהתקפה ויצא חוצץ כולו. אבל השממית מצליחה להסתדר יותר מכולם - היא מגיעה להיכלי מלך, היא תופשת את השלטון על כולם!
מהי המשמעות של מבנה הקטע?
1. ייתכן שהמבנה בא להדגיש את מעלת החכמה - גם היצור הקטן והחלש ביותר, שנמצא לבדו ללא עם שיעזור לו, יכול להגיע למעמד הגבוה ביותר, להיכלי מלך, אם הוא פועל בחכמה.
2. אך ייתכן שיש כאן גם אזהרה לעם: אזהרה מפני "עכבישים", יצורים קטנים ומאוסים, שעלולים לתפוש את השלטון בידיים ולהגיע להיכלי מלך.
ראיה לפירוש זה ניתן להביא מהקבלה למשל אחר, שנאמר שנים רבות לפני משל זה - משל יותם (שופטים ט 8-15). גם במשל יותם נזכרו שלושה וארבעה: שלושת הראשונים - הזית, הגפן והתאנה - נותנים פירות, אין להם צורך בשלטון ואין להם צורך במלך; הרביעי - האטד - אינו נותן פירות, וכל מטרתו להפוך למלך. משל יותם בא להזהיר את העם מפני הסכנות שבמשטר מלוכני, ומציע לחשוב היטב, לפני שממנים מלך, האם באמת יש בו צורך? ייתכן שגם במשל שלנו - בספר משלי - ישנו מסר אנטי-מלוכני סמוי.
קישורים
פסוק זה באתרים אחרים: הכתר • על התורה • Sefaria • תא שמע • אתנ"כתא • סנונית • שיתופתא • תרגום לאנגלית
דפים בקטגוריה "משלי ל כד"
קטגוריה זו מכילה את 8 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 8 דפים.