קטגוריה:משלי ל יח
שלשה המה נפלאו ממני וארבע וארבעה לא ידעתים.
שְׁלֹשָׁה הֵמָּה נִפְלְאוּ מִמֶּנִּי וארבע וְאַרְבָּעָה לֹא יְדַעְתִּים.
שְׁלֹשָׁ֣ה הֵ֭מָּה נִפְלְא֣וּ מִמֶּ֑נִּי
וארבע וְ֝אַרְבָּעָ֗ה לֹ֣א יְדַעְתִּֽים׃
שְׁלֹשָׁ֣ה שְׁלֹשָׁ֣ה - תואר, מספר מונה, זכר, יחיד, נפרד
צורת יסוד: 7969
מורפ': HAcmsa הֵ֭מָּה הֵ֭מָּה - כינוי גוף, אישי, גוף שלישי, זכר, רבים
צורת יסוד: 1992
מורפ': HPp3mp נִפְלְא֣וּ נִפְלְא֣וּ - פועל, נפעל, עבר, גוף שלישי, משותף, רבים
צורת יסוד: 6381
מורפ': HVNp3cp מִמֶּ֑נִּי מִמֶּ֑ - מילת יחס
נִּי - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף ראשון, משותף, יחיד
צורת יסוד: 4480 a
מורפ': HR/Sp1cs וארבע ו - ו' החיבור
ארבע - תואר, מספר מונה, נקבה, יחיד, נפרד
צורת יסוד: c/702
מורפ': HC/Acfsa וְ֝אַרְבָּעָ֗ה וְ֝ - ו' החיבור
אַרְבָּעָ֗ה - תואר, מספר מונה, זכר, יחיד, נפרד
צורת יסוד: c/702
מורפ': HC/Acmsa לֹ֣א לֹ֣א - מילית, שלילה
צורת יסוד: 3808
מורפ': HTn יְדַעְתִּֽים יְדַעְתִּֽי - פועל, קל, עבר, גוף ראשון, משותף, יחיד
ם - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף שלישי, זכר, רבים
צורת יסוד: 3045
מורפ': HVqp1cs/Sp3mp׃
תרשים הפסוק ע"פ טעמי המקרא
(מקור):
שְׁלֹשָׁ֣ה מונח (משרת, דרגא 5) הֵ֭מָּה דחי (משנה, דרגא 3)
נִפְלְא֣וּ מונח (משרת, דרגא 5) מִמֶּ֑נִּי אתנחתא (מלך, דרגא 2)
(וארבע) וְ֝אַרְבָּעָ֗ה גרש מוקדם, רביע גדול (משנה, דרגא 3)
לֹ֣א מונח (משרת, דרגא 5) יְדַעְתִּֽים סוף פסוק\סילוק (קיסר, דרגא 1)
פרשנות מסורתית:
רש"י
רלב"ג
"וד' הם שלא ידעתים", והנה הד' יהיה ממנו רושם מגונה, ואם לא נודע;
מצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת ציון
"נפלאו" - ענין העלמה, כמו (דברים יז): "כי יפלא ממך".
מצודת דוד
מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
(יח-יט-כ) "שלשה", אחרי שספר דברי התשובה הזאת, מביא את המשא שהוא משלים ומליצות שנשאו אז על המלך החדש, שהוא מלך אלקום שהיה עבד מורד באדוניו ומלך תחתיו, ונשאו עליו ועל אשתו השפחה ששמה שממית שמלכה תחת גבירתה, ארבעה משלים ומליצות, המשל הראשון אמרו על המלכה החדשה שהיתה שפחה תחלה והיתה מנאפת עם המלך ואדוניה וכסתה נאפופיה, ובגדה בריעה ואהובה המלך, ועליה אמרו המושלים "ששלשה המה נפלאו", ר"ל שאין משאירים שום רושם בדרכם ודומה כאלו לא הלכו שם כלל, שהוא דרך הנשר באויר, ודרך הנחש בעפר, ודרך אניה במים, וכן נמצא ביסוד הרביעי שהוא יסוד האש ג"כ ענין שאין אחריו שום רושם כלל, והוא באהבת המנאפת אשר רשפיה רשפי אש, ועז"א שהרביעי לא ידעתים שג"כ נמחה הרושם, והוא דרך גבר בעלמה, ומפרש שר"ל שכן דרך אשה מנאפת, שאכלה ומחתה פיה כאלו לא היה שם אש האהבה כלל:
דרך המושכל
(יח - כ) "שלשה המה", מראה להם טעותם, כי מי שם טבע ההולדה בכל הבע"ח, שע"י זווגם יולידו כצלמם וכתבניתם וע"י טבע זו נשמרים המינים בכל הבריאה, והלא אין השכל משיג זאת איך יתהוה זה ע"י הזווג, שכפי הנראה היה ראוי שלא ישאר ממנו רושם כלל, ובאר שכמו שבכל היסודות ימצאו פעולות שלא ישאר אחריהם שום רושם, כמו עפיפת הנשר ביסוד האויר, והליכת הנחש על צור העפר, והאניה במים, כן ראוי שיהיה דרך גבר בעלמה, שהוא ע"י חמימות יסוד האש, שלא יתהוה על ידו שום רושם, והלא ראינו שכן דרך אשה מנאפת שאכלה ומחתה פיה ולא ישאר ממנו זיוג ותולדה עד שתוכל להכחיש גוף המעשה ולומר לא פעלתי און, מזה מבואר שהוא דבר אלהים שיסד כן בכלל הבריאה כי זה אינו בטבע החומר ההיולי והתמזגות היסודות, רק ע"י בורא כל בחפצו שצוה ונבראו ויעמידם לעד לעולם, שעי"ז ישמרו המינים במציאות:
עמנואל הרומי
• לפירוש "עמנואל הרומי" על כל הפרק •
אמר החכם הזה אגור בן יקה, כי שלושה עניינים הם מכלל הדברים שנפלאו ממנו ונעלמו מעיני שכלו, ואם תחבר עִמם דבר רביעי יהיו ארבעה, וכל אילו הארבעה הם עניינים נעלמים לא נודעו אליו.
פרשנות מודרנית:
דפים בקטגוריה "משלי ל יח"
קטגוריה זו מכילה את 7 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 7 דפים.