מ"ג משלי ל יח

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


<< · מ"ג משלי · ל · יח · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
שלשה המה נפלאו ממני וארבע [וארבעה] לא ידעתים

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
שְׁלֹשָׁה הֵמָּה נִפְלְאוּ מִמֶּנִּי וארבע [וְאַרְבָּעָה] לֹא יְדַעְתִּים.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
שְׁלֹשָׁ֣ה הֵ֭מָּה נִפְלְא֣וּ מִמֶּ֑נִּי
  וארבע וְ֝אַרְבָּעָ֗ה לֹ֣א יְדַעְתִּֽים׃


רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"נפלאו ממני" - נכסו משחלפו מעיני ואיני יודע להיכן הלכו שממהרין להסתר מן העין

רלב"ג

לפירוש "רלב"ג" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"ג' המה נפלאו ממני" דרכיהם, ואינם משאירים רושם בדרך ההוא:

"וד' הם שלא ידעתים", והנה הד' יהיה ממנו רושם מגונה, ואם לא נודע;

 

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת דוד

"שלשה המה" - ר"ל כמו שאלה השלשה המה נפלאו ונעלמו ממני לבלי דעת דרך מהלכם אחר שהלכו, כן דבר הרביעי לא ידעתי אותם להכיר הדבר אחר שנעשה. 

מצודת ציון

"נפלאו" - ענין העלמה, כמו (דברים יז): "כי יפלא ממך".

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

===דרך הפשוט===

(יח-יט-כ) "שלשה", אחרי שספר דברי התשובה הזאת, מביא את המשא שהוא משלים ומליצות שנשאו אז על המלך החדש, שהוא מלך אלקום שהיה עבד מורד באדוניו ומלך תחתיו, ונשאו עליו ועל אשתו השפחה ששמה שממית שמלכה תחת גבירתה, ארבעה משלים ומליצות, המשל הראשון אמרו על המלכה החדשה שהיתה שפחה תחלה והיתה מנאפת עם המלך ואדוניה וכסתה נאפופיה, ובגדה בריעה ואהובה המלך, ועליה אמרו המושלים "ששלשה המה נפלאו", ר"ל שאין משאירים שום רושם בדרכם ודומה כאלו לא הלכו שם כלל, שהוא דרך הנשר באויר, ודרך הנחש בעפר, ודרך אניה במים, וכן נמצא ביסוד הרביעי שהוא יסוד האש ג"כ ענין שאין אחריו שום רושם כלל, והוא באהבת המנאפת אשר רשפיה רשפי אש, ועז"א שהרביעי לא ידעתים שג"כ נמחה הרושם, והוא דרך גבר בעלמה, ומפרש שר"ל שכן דרך אשה מנאפת, שאכלה ומחתה פיה כאלו לא היה שם אש האהבה כלל:

דרך המושכל

(יח - כ) "שלשה המה", מראה להם טעותם, כי מי שם טבע ההולדה בכל הבע"ח, שע"י זווגם יולידו כצלמם וכתבניתם וע"י טבע זו נשמרים המינים בכל הבריאה, והלא אין השכל משיג זאת איך יתהוה זה ע"י הזווג, שכפי הנראה היה ראוי שלא ישאר ממנו רושם כלל, ובאר שכמו שבכל היסודות ימצאו פעולות שלא ישאר אחריהם שום רושם, כמו עפיפת הנשר ביסוד האויר, והליכת הנחש על צור העפר, והאניה במים, כן ראוי שיהיה דרך גבר בעלמה, שהוא ע"י חמימות יסוד האש, שלא יתהוה על ידו שום רושם, והלא ראינו שכן דרך אשה מנאפת שאכלה ומחתה פיה ולא ישאר ממנו זיוג ותולדה עד שתוכל להכחיש גוף המעשה ולומר לא פעלתי און, מזה מבואר שהוא דבר אלהים שיסד כן בכלל הבריאה כי זה אינו בטבע החומר ההיולי והתמזגות היסודות, רק ע"י בורא כל בחפצו שצוה ונבראו ויעמידם לעד לעולם, שעי"ז ישמרו המינים במציאות:

 

עמנואל הרומי

לפירוש "עמנואל הרומי" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"שְׁלֹשָׁה הֵמָּה נִפְלְאוּ מִמֶּנִּי, וְאַרְבָּעָה לֹא יְדַעְתִּים."

אמר החכם הזה אגור בן יקה, כי שלושה עניינים הם מכלל הדברים שנפלאו ממנו ונעלמו מעיני שכלו, ואם תחבר עִמם דבר רביעי יהיו ארבעה, וכל אילו הארבעה הם עניינים נעלמים לא נודעו אליו.

<< · מ"ג משלי · ל · יח · >>