מ"ג משלי ל כד

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מקראות גדולות משלי


<< · מ"ג משלי ל · כד · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ארבעה הם קטני ארץ והמה חכמים מחכמים

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
אַרְבָּעָה הֵם קְטַנֵּי אָרֶץ וְהֵמָּה חֲכָמִים מְחֻכָּמִים.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
אַרְבָּ֣עָה הֵ֭ם קְטַנֵּי־אָ֑רֶץ
  וְ֝הֵ֗מָּה חֲכָמִ֥ים מְחֻכָּמִֽים׃


רלב"ג (כל הפרק)(כל הפסוק)


ואמר עוד ממשל על העשיר בדעת שיתחכם יותר שני משלים: במשל הראשון באר שהחכמה היא ממה שראוי שילוה אליו הקוטן, ואמר ש"ארבעה הם קטני ארץ והם חכמים מחוכמים", ביאור על שאר הבעלי חיים להורות כי החכם צריך שיהיה קטן בעיניו, ולזה ראוי שיירא מחקור בדברים הגדולים אשר אין דרך לו להשגתם, ובזה ישמר מההריסה להתחכם יותר מהראוי לו, כי יכיר שפלותו ושדעתו קצרה להשיג זה:

 

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


דרך הפשוט

(כד-כח) "ארבעה", המשל השלישי, נשאו על המלכה שממית, שעם היותה מקטני ארץ, גברה ועשתה חיל בתחבולותיה, עד שהיא בהיכלי מלך. ובאשר היה שמה שממית, לקחו המליצה מן השממית, אשר תתפוש בידיה ותארוג רשתות וחרמים לצוד בה את הזבובים, ותשב בהיכלי מלך אשר ארגה לעצמה, כן היא, מצודים וחרמים ליבה, ותארוג רשתות בתחבולות אשר הולידה מדעתה, כמו השממית שתוציא המטוה מגופה, והיא יושבת בהיכלי מלך, בין תחילה - שתפשה ברשתות אהבתה את המלך הקודם, בין עתה - שהיא המולכת בארץ.


והמליץ צרף אל השממית עוד שלשה קטני ארץ שיעשו חיל בתחבולותיהם, הנמלים בענין הזריזות, והשפנים בבנינים נשגבים מצדות סלעים משגבם, והארבה בהתאחדות החיל כי יצאו גדודים ויצא חצץ כולו, והשממית באריגת רשתות הצידה.

והמליץ צירף אל השממית עוד שלושה קטני ארץ שיעשו חיל בתחבולותיהם:

  • "הנמלים" בעניין הזריזות,
  • "והשפנים" בבניינים נשגבים, מצדות סלעים משגבם,
  • "והארבה" בהתאחדות החיל, כי יצאו גדודים "ויצא חוצץ כולו",
  • "והשממית" באריגת רשתות הצידה.

וגם יש לומר, שהיא תפשה תחת ממשלתה ג' אומות שנועזו אז, אומה אחת היתה זריזה באסיפת הון ועושר וכל מיני מאכל כנמלים, ואומה אחת שבנו לעצמם ערי מבצר חומה דלתים ובריח, ואומה אחת שהיתה עם חפשי בלי מלך ומושל רק הכנסיה שלהם היו כולם בהסכמה אחת ובזה העיזו חיל, והשממית תפשה כולם ברשתותיה הדקים, הגם שהיתה כקורי עכביש וישבה בהיכלי מלך למלוך על כל אלה:

דרך המושכל

(כד) "ארבעה": נגד הארבעה דברים הנ"ל אמר, שנמצא ארבעה בעלי-חיים ש"הם קטני ארץ, והמה חכמים מחוכמים", שנלמד מהם ענייני חכמה, היפך מהארבעה עניינים הרעים שחשב, שנתן ה' בטבע ארבעה בעלי-חיים אלה מידות שהם למותר, ואין מוכרחים אליהם לצורך קיומם ומזונם, רק כדי שבני אדם ילמדו מהם ענייני חכמה. ועל-זה אמר "מחוכמים", בבניין פועל.

 

הגאון מווילנה (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ארבעה הם קטני ארץ, והמה חכמים מחוכמים", כלומר, שעושים מעשים של חכמים גדולים - המובחר שבחכמים. ראו גם פסוק כח.

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"מחוכמים" - ר"ל עם כי המה קטני ארץ, ואין חכמה גדולה ראוי להם לפי צורך השגת די מזונם, מכל-מקום המה מחוכמים מה' בהשגחה פרטית, למען ילמדו דעת את העם.

"קטני ארץ" - בריות קטנות אשר בארץ.

<< · מ"ג משלי · ל · כד · >>