והשלישי "תחת שנואה כי תבעל", כי אין ראוי שיתחבר האדם אל האשה שהיא שנואה לו, וכן הענין בחבור שוא ודבר כזב אל השכל, כי הם שנואים אל השכל. והד' "תחת שפחה כי תירש גבירתה" ותשוב הגברת משרתת לה, כן הענין בשוא ודבר כזב עם השכל, כי הדעת הכוזבת היא כמו שפחה ומשרתת אל האמתית כמו שזכרנו, והיה ראוי שינחל השכל הדעת האמתית ושפחתה תוציאנה מהחבר' עם השכל בכאן הפס' אחר לשכל בשוא ודבר כזב ועליו ידמה גם כן שאמר ושפחה כי תירש גבירתה, והוא שכבר ביארנו בראשון מספר מלחמות ה' שההצלחה תהיה לשכל במושכלות הרבות אשר השיג מהצד שהם בו אחד ויקרה מהתערב המושכל הכוזב במושכלות האמתיות שתהיה צורת האחדות המגעת מכללות המושכלות דבר שאינו כן, ויפסיד בזה זאת ההצלחה הנפלאה המגעת לו מהמושכלות במה שהם אחת, וזה עיון נפלא מאד ועמוק, והוא מבואר מאד ממה שביארנו מאלו העמוקות בא' מספר מלחמות ה'.
"תחת שנואה" - השלישית הוא בעבור אשה השנואה במעשיה, זונה מנאפת, כאשר תנשא לבעל, כי אז תוכל לתלות הריונה בבעלה ותרבה לפתות אנשים לזנות עמה, ובעבור זה יתרבה הרוגז והחרדה.
"ושפחה" - הרביעית היא כאשר שפחה יורשת ממשלת גברתה ותשוב גברתה משרתת לה, ובעבור פחיתת מעלתה וסכלות דעתה לא תשכיל לכבד את מי הראוי לכבוד, ויתרבה החרדה עד למאוד, כי זהו דבר קשה יותר מכולם ואף מעבד כי ימלוך, הואיל והיא אשה קצרה דעתה ובל ידעה מה.
(כג) "תחת", השלישי הוא תחת שנואה כי תבעל שהוא מי שגברו בנפשו הציורים הרעים והתכונות הרעות שהם מתנגדים אל חקי החכמה, כמו הכעס והתאוה והגאוה והקנאה, ויקחם לו לאשה תחת אילת אהבים שהיא החכמה, שהיא האשת חיל שידבר עליה נכבדות שהם כחות הנפש המושלים כפי חקי החכמה. והנה כחות הנפש המתוקנים כפי החכמה כולם אהובים, ר"ל שכולם מסכימים זה עם זה ועם השכל, אבל הכחות המתנגדות אל החכמה י"ל שנאה והתנגדות זל"ז, וע"כ קראם בשם שנואה, והוא מדרגת הכסיל שהתבאר ענינו שהגם שיודע חקי החכמה אשתו הרעה מושלת עליו, כי בעל את השנואה שהיא התאוה והמדות הרעות ובעבורם הוא נלוז מחקי החכמה, והרביעי אשר לא תוכל שאת הוא שפחה כי תירש גברתה, שהוא עת יעזוב תורת ה' והחכמה המקובלת מאלהים שהיא הגבירה באמת ויבחר בדעות כוזבות מפילוסופיא תולדות השכל האנושי, שהיא השפחה אשר נתנה לה לרקחות ולטבחות ולאופות, והוא בוחר בהיקשי המתעים ודרכיהם לחלוק בהם על חקי התורה, והשפחה תירש את גבירתה ותגרשה מבית תענוגיה, זה הרע מכולם והוא הזד החולק בזדון על התורה ומביא נגדה ראיות והיקשים מתעים, וזד יהיר לץ שמו עושה בעברת זדון:
