הגאון מווילנה על משלי ל

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


פסוק כד

לפירוש "פסוק כד" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"ארבעה הם קטני ארץ, והמה חכמים מחוכמים", כלומר, שעושים מעשים של חכמים גדולים - המובחר שבחכמים. ראו גם פסוק כח.

פסוק כה

לפירוש "פסוק כה" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"הנמלים עם לא עז, ויכינו בקיץ לחמם" - כי בקציר אוגרת, ובקיץ היא מכינה וטוחנת ללחם, כמו שנאמר (משלי ו ח): "אגרה בקציר, לחמה תכין בקיץ". ראו גם פסוק כח.

פסוק כו

לפירוש "פסוק כו" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"שפנים עם לא עצום" - שהם מתייראים מפני כל, "וישימו בסלע ביתם" - כמו שנאמר (תהלים קד יח): "סלעים מחסה לשפנים". ראו גם פסוק כח.

פסוק כז

לפירוש "פסוק כז" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"מלך אין לארבה" ואין להם שר, ואף על פי כן, "ויצא חוצץ כולו", שהולכים שורות שורות כחיל. ראו גם פסוק כח.

פסוק כח

לפירוש "פסוק כח" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"שממית בידיים תתפש" - פירוש, שכל בריה, כשתעשה בית מושבה, היא מביאה ממקום אחר ממה לעשותו, אבל השממית תעשה בידיה ממש, ואין צריכה לדבר אחר. "והיא בהיכלי מלך" - שהיא בתוך הארמונות של מלכים.

והעניין: (משלי ל כד): "ארבעה הם קטני ארץ", שתלמידי חכמים נקראים "גדולים", ואלו הארבעה אינם תלמידי חכמים, לכך הם "קטני ארץ"... "והמה חכמים מחוכמים", שעושים כמו תלמידי חכמים. והם ארבע כיתות הן:

...

(משלי ל כו): "שפנים" - שהם אינם בעלי מצוות, אף על פי כן, "וישימו בסלע ביתם", שהם יושבים תמיד בבית המדרש, ושומעים כשלומדים תורה...

...

(משלי ל כח): "שממית בידיים תתפש" - הם המשמשי תלמידי חכמים, שכולם עושים בממונם מצוות וצדקות, והוא אינו עושה אלא בידיים, שמשמש אותו, "והיא בהיכלי מלך", שהוא לא מש מתוך האוהל של התלמיד חכם, ושומע תמיד תורה מפיו.

פסוק לג

לפירוש "פסוק לג" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"כי מיץ חלב יוציא חמאה, ומיץ אף יוציא דם, ומיץ אפים יוציא ריב" - כי החמאה יוצאת על-ידי מיץ חלב, והדם יוצא על-ידי מיץ החוטם, והריב יוצא על-ידי מיץ אפיים.

ומיץ הוא לשון שחיקה.

והעניין: שמחמת שלושה דברים רוצה אדם להשיב למחרפו:

  • א' להראות שהוא גדול וטוב יותר ממנו,
  • ב' להראות לו ששקר דיבר עליו, ואין בו הדבר הרע שדיבר עליו,
  • ג' כדי שלא לחרף אותו עוד...

ואומר סתירה לכל השלושה דברים:

  • נגד הראשון, שרוצה להראות שהוא למדן גדול וטוב ממנו, אמר שאין צריך לזה, ולמד מעשיית החמאה מהחלב, שדרך עושי החמאה, מכסים הכלי אשר בו החלב בעת עשיית החמאה, והחמאה נעשית; כן בתורה, אם אדם לומד תורה בסתר, התורה מכרזת עליו, כמו שאמרו חכמינו ז"ל.
  • ונגד השני, שרוצה לנקות את עצמו ולהראות לו ששקר דיבר עליו, אמר שטוב להיות שותק, ולמד ממיץ החוטם, כשרוצה לנקות החוטם ביותר ושוחק ביותר, יצא דם ומטנף אותו יותר, כך, אם אתה רוצה לנקות את עצמך, אזי יטנף אותך יותר.
  • ונגד בכדי להשקיט אותו, אמר שאדרבה, כי מיץ אפיים יוציא ריב, ו(סנהדרין ז.): "האי תיגרא דמיא לצינורא דבידקא דמיא, כיוון דרווח - רווח".