קטגוריה:משלי יז כד
את פני מבין חכמה ועיני כסיל בקצה ארץ.
אֶת פְּנֵי מֵבִין חׇכְמָה וְעֵינֵי כְסִיל בִּקְצֵה אָרֶץ.
אֶת־פְּנֵ֣י מֵבִ֣ין חׇכְמָ֑ה
וְעֵינֵ֥י כְ֝סִ֗יל בִּקְצֵה־אָֽרֶץ׃
אֶת־פְּנֵ֣י מֵבִ֣ין חָכְמָ֑ה וְ/עֵינֵ֥י כְ֝סִ֗יל בִּ/קְצֵה־אָֽרֶץ׃
תרשים הפסוק ע"פ טעמי המקרא (מקור):
אֶת־פְּנֵ֣י מונח (משרת, דרגא 5) מֵבִ֣ין מונח (משרת, דרגא 5) חָכְמָ֑ה אתנחתא (מלך, דרגא 2)
וְעֵינֵ֥י מרכא (משרת, דרגא 5) כְ֝סִ֗יל גרש מוקדם, רביע גדול (משנה, דרגא 3)
בִּקְצֵה־אָֽרֶץ סוף פסוק\סילוק (קיסר, דרגא 1)
פרשנות מסורתית:
רש"י
"ועיני כסיל בקצה ארץ" - לומר: "אין החכמה מצויה לפני, כי רחוקה היא ממני. איך אוכל לשנות סדר נזיקין שהוא ל' פרקים? מסכת כלים ל' פרקים? מסכת שבת כ"ד פרקים?".
אבל לחכם הוא דבר קל: היום שונה שני פרקים ומחר שנים, ואומר: "כך עשו אותן שהיו לפני מעולם!"רלב"ג
מצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת דוד
"את פני" - החכמה מצויה לפני המבין, כי ילמד מכל אדם.
אבל "הכסיל", ישוטטו "עיניו בקצה הארץ", כי יחשוב אין מי במקומו ללמוד ממנו, כי אם מהחכמים היושבים ממרחק.מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
רק הכסיל, שנפשו התגאלה בתאוות, אשר העלו חלודה על פניה ונמחקו רושמי החכמה מצורתה, כמראָה מגואלת בטיט ורפש שאין הצורות ניכרים בה, הוא מחפש את החכמה בקצה ארץ, כאילו הוא דבר רחוק מטבע נפשו הרחק רב ומתנגדת לטבעו, ושלפי דעתו מצטרך ללכת דרך רחוקה ביגיעות רבות עד ימצא אותה.
הגאון מווילנה
• לפירוש "הגאון מווילנה" על כל הפרק •
והעניין: שבעולם יש שלושה דברים: טוב, ערֵב, ומועיל.
- 'ערֵב' הוא בתענוגי עולם הזה הערבים לגוף.
וטוב ומועיל הם שניהם כאחד טובים, אך החילוק:
- שה'מועיל' הוא מועיל לאחר זמן, ועתה, בעת שאוכל זה, אינו טוב לו, כמו רפואה, שהיא מרה לו בעת שייקחנה, ואחר-כך תועיל לו.
- ו'טוב', שבשעת מעשה הוא טוב גם כן.
וכן בענייני עולם הבא:
- 'ערב' הוא הלומד כדי שיקראוהו רב.
- ו'מועיל' הוא העוסק בתורה כדי לידע כל דין לאמיתו. וזה הלומד, אין טוב לו בשעת עסקו, אלא אחר כך, כשיידע הדין.
- 'טוב' הוא הלומד כדי לקיים מצוות בוראו יתברך, טוב לו גם כן בעת שלומד, עושה מצוות הבורא יתברך במה שלומד.
וזה שנאמר: (קהלת ח טו): "אין טוב לאדם", פירוש, הטוב אינו באדם "שיאכל ושתה", אלא שיעסוק בתורה ובמצוות, "והראה את נפשו טוב בעמלו", פירוש, אלא אם כן הוא מראה לנפשו, שיהיה טוב לו "בעמלו", בעמל עצמו. דהיינו, שתהיה כוונתו לקיים מצות ה' יתברך, ואז טוב לו גם כן, אף בעת עמלו.
וזה שנאמר:
- "את פני מבין חכמה", שהמבין רואה את החכמה שלפניו ונהנה ממנה, מפני שכוונתו לקיים מצוות בוראו, אבל
- "עיני כסיל", שלומד כדי לידע הדינים, עיניו על "קצוי ארץ", שאינו נהנה עד שילמד ויגמור מה שליבו חפץ.
-
פרשנות מודרנית:
פסוק זה באתרים אחרים: הכתר • על התורה • ספריא • תא שמע • אתנ"כתא • סנונית • שיתופתא • תרגום לאנגלית
דפים בקטגוריה "משלי יז כד"
קטגוריה זו מכילה את 6 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 6 דפים.