קטגוריה:משלי ב יא
מזמה תשמר עליך תבונה תנצרכה
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורת הכתיב של הפרק
* * *
מְזִמָּה תִּשְׁמֹר עָלֶיךָ תְּבוּנָה תִנְצְרֶכָּה.
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המנוקדת של הפרק
* * *
מְ֭זִמָּה תִּשְׁמֹ֥ר עָלֶ֗יךָ
תְּבוּנָ֥ה תִנְצְרֶֽכָּה׃
נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המוטעמת של הפרק
עזרה · תרשים של הפסוק מחולק על-פי הטעמים
* * *
מְ֭זִמָּה תִּשְׁמֹ֥ר עָלֶ֗י/ךָ תְּבוּנָ֥ה תִנְצְרֶֽ/כָּה׃
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה הדקדוקית של הפרק
* * *
הנוסח בכל מהדורות המקרא בוויקיטקסט הוא על על פי כתב יד לנינגרד (על בסיס מהדורת ווסטמינסטר), חוץ ממהדורת הטעמים, שהיא לפי מקרא על פי המסורה. לפרטים מלאים ראו ויקיטקסט:מקרא.
ביאורים:
• ביאור קצר על כל הפרק • ביאור מפורט על הפסוק
רש"י
רלב"ג
"מזמה". הנה החכמה תשמור עליך המחשבה באופן שלא תביאך המחשבה אל שבוש בעניני החכמה ובענינים האלהיים והפילוסופי' המדינית ותשמור לך התבונה שלא תשעה בה לא מצד המחשבה כמו שזכר ולא מצד דברים אחרים כמו שזכר אחר זה או ירצה באמרו תבונה תנצרכה והתבונה שתגיע לך באופן הקודם אחרי השגתך החכמה תשמור אותך מהשבוש באלו הענינים הגדולים כמו דבר ההשגחה האלהית ומה שידמה לזה ממה שאפשר לטעות בו בזאת המלאכה אשר יהיה הטעות בה סבה להרחיק האדם משלימותו האחרון:
מצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת דוד
"מזמה" - אז מחשבת החכמה תשמור עליך.מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
"מזמה תשמר עליך", מזימה הם העצות והמחשבות העמוקות בחכמה, היא תשמור עליך שלא תכשל מחקי החכמה שהם המורים אותך בדבר שיש בו שני דרכים טוב ורע, "והתבונה" שהיא המבדלת בין אמת ושקר בעניני האמתיות גם היא "תנצרכה", ומפרש, שהמזמה תשמור עליך.
ביאור המילות
"מזמה". הם מחשבות העמוקות בחכמה (למעלה א' ד', לקמן ג' כ"א, ה' ב', ח' י"ב). וכשבא על הרע הם מחשבות עמוקות להרע לחברו (כמ"ש לקמן כ"ד ח'):
" תשמר, תנצרכה". הנוצר הוא יותר מן השומר (כמ"ש לקמן ד' ו', ה' ב', י"ג ג', ט"ו י"ז, תהלו' י"ב ח', קי"ט ל"ד, קמ"א י"ג ובכ"מ), כי להשמר מדברי תהפוכות ואפיקורסות צריך שמירה יתירה יותר כי קל יותר להלכד ברשתם, והעון יותר מזיק ומשחית:נחמיאש
• לפירוש "נחמיאש" על כל הפרק •
מזמה תשמר עליך תבונה תנצרכה — מזמה מגזרת "כאשר זמם" (דברים יט יט). ונקראת התורה מזמה, לפי שהוא יורד לעמקי תורה על ידי מחשבה. והבדיל הכתוב בין מחשבה טובה ובין מחשבה האחרת, כמה דאת אמר "זמה היא" (ויקרא יח יז) בהרהור עבירה, ומתרגמינן "עצת חטאין היא". ואף על פי שמצינו העניין בהיפך, "עשותה המזמתה" (ירמיהו יא טו), הרבים במחשבת עבירה, ולא עשיית הזמה במחשבה טובה; מכל מקום רוב מקומות אינו כן. וטעם הפרשה, שהמזימה והתבונה שומרים ונוצרים האדם הדברים האמורים אחר כך.
ויש מפרשים טעם הפסוק, כשאתה שומר המזמה, אז תבונה תנצרכה.
ובמסכת ע"ז פרק א דורש: מדבר זמה תשמור עליך ותנצרכה התבונה, כי לא יאונה לצדיק כל און, שהתבונה מצלת אותו מלהתגבר עליו היצר, כמעשה דר' יוחנן ור' יונתן שם.
תרגום מצודות: - אז המזימה (מחשבת החכמה) תשמור עליך -
תרגום ויקיטקסט: וכן, ההיכרות עם סוגים שונים של מזימה שנועדו לפגוע בך תשמור עליך ותעזור לך לזהות אותן, והתבונה שלך תנצור (תשגיח עליך) שלא תיפול בפח:
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:משלי ב יא.
דקויות
מהי מזימה? ואיך היא יכולה לשמור עלינו? ומה הקשר בינה לבין התבונה?
1. יש שפירשו, על-סמך ההקבלה בין מזימה לבין תבונה, שהמזימה היא "התורה" (רש"י) או "מחשבת החכמה" (מצודות).
2. בתלמוד (בבלי עבודה זרה יז:) פירשו את המילה בשינוי ניקוד מִזִּמָּה - החכמה (שנזכרה בפסוק הקודם) תשמור עליך מפיתויים של זימה. מעבר לעובדה שהאדם יכול להשתמש בתבונה כדי לזהות פיתויים - עצם העובדה שהאדם עוסק בתבונה, גורמת לזולת לכבד אותו, ומרוממת אותו מעל עולם החומר והפיתוי.
3. ולענ"ד, מזימה היא תוכנית שמטרתה לפגוע בזולת (היפוכה של תושיה, שהיא תוכנית שמטרתה לעזור). אדם הלומד תבונה יכול להכיר את המזימות שאחרים זוממים נגדו, וההיכרות הזאת עם המזימה תשמור ותגן עליו.
תבונה היא הכישרון לחשוב ולהסיק מסקנות; נצירה היא שמירה פעילה (שומר עומד בשער המחנה ומחכה שיבואו אויבים; נוצר גם עושה סיורים כדי לזהות את האויבים לפני שהם מגיעים). אדם שיש לו תבונה לומד כל-הזמן מזימות חדשות, וכך הוא תמיד מוכן ומוגן מפני אויבים המנסים לשים לו רגל.
השמירה בפסוק זה מתייחסת לשני סוגים של סכנות - סכנות חומריות הנובעות מאויבים חיצוניים, וסכנות רוחניות הקשורות ליצרים ותאוות הנמצאים בתוך האדם עצמו. שני הסוגים הללו נרמזים בשמונת הפסוקים הבאים, המתחלקים לשתי קבוצות מקבילות של 4 פסוקים:
- (משלי ב יב): "לְהַצִּילְךָ מִדֶּרֶךְ רָע, מֵאִישׁ מְדַבֵּר תַּהְפֻּכוֹת..." - הצלה מגברים מסוכנים ואלימים, שהם משל ליצר האלימות וההרס*;
- (משלי ב טז): "לְהַצִּילְךָ מֵאִשָּׁה זָרָה, מִנָּכְרִיָּה אֲמָרֶיהָ הֶחֱלִיקָה" - הצלה מנשים מסוכנות ומפתות, שהן משל ליצר המין והתאוה*.
הקבלות
מזימה במשמעות חיובית נזכרה גם במשלי א4.
הרשימה המלאה של דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לפסוק זה
פסוק זה באתרים אחרים: אתנ"כתא • סנונית • הכתר • על התורה • Sefaria • שיתופתא
דפים בקטגוריה "משלי ב יא"
קטגוריה זו מכילה את 12 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 12 דפים.