מצוה:לא לבצור העוללות (פאת הכרם)

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


לא לבצור העוללות (הפירות הצעירים) כי הם פאת הכרם
מצוה זו אינה נוהגת בזמן הזה

וְכַרְמְךָ לֹא תְעוֹלֵל וּפֶרֶט כַּרְמְךָ לֹא תְלַקֵּט לֶעָנִי וְלַגֵּר תַּעֲזֹב אֹתָם אֲנִי יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם. (ויקרא יט, י)
כ כִּי תַחְבֹּט זֵיתְךָ לֹא תְפָאֵר אַחֲרֶיךָ לַגֵּר לַיָּתוֹם וְלָאַלְמָנָה יִהְיֶה.

כא כִּי תִבְצֹר כַּרְמְךָ לֹא תְעוֹלֵל אַחֲרֶיךָ לַגֵּר לַיָּתוֹם וְלָאַלְמָנָה יִהְיֶה.

כב וְזָכַרְתָּ כִּי עֶבֶד הָיִיתָ בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם עַל כֵּן אָנֹכִי מְצַוְּךָ לַעֲשׂוֹת אֶת הַדָּבָר הַזֶּה.
(דברים כד, כ-כב)

בחז"ל
משנה: מסכת פאה, פרק ז

בראשונים
משנה תורה: הלכות מתנות עניים, פרק ד
ספר המצוות לרמב"ם: לאו ריב    ספר החינוך: מצוה רכא    ספר מצוות גדול: לאו רפז

באחרונים
שולחן ערוך: טור יורה דעה, סימן שלב