רמב"ם הלכות מתנות עניים
הלכות מתנות עניים
יש בכללן שלש עשרה מצוות: שבע מצוות עשה, ושש מצוות לא תעשה.
וזה הוא פרטן:
(א) להניח פאה. (ב) שלא יכלה הפאה. (ג) להניח לקט. (ד) שלא ילקט הלקט. (ה) לעזוב עוללות בכרם. (ו) שלא יעולל הכרם. (ז) לעזוב פרט הכרם. (ח) שלא ילקט פרט הכרם. (ט) להניח שכחה. (י) שלא ישוב לקחת השכחה. (יא) להפריש מעשר לעניים. (יב) ליתן צדקה כמסת יד. (יג) שלא יאמץ לבבו על העני.
וביאור מצוות אלו בפרקים אלו:
פרק ראשון · פרק שני · פרק שלישי · פרק רביעי · פרק חמישי · פרק ששי · פרק שביעי · פרק שמיני · פרק תשיעי · פרק עשירי
התמצאות בפרקים
[עריכה]- פרק ראשון - הקוצר את שדהו לא יקצור את כל השדה... וזה שמניח הוא הנקרא פאה...
- פרק שני - כל אוכל שגידוליו מן הארץ ונשמר ולקיטתו כולו כאחת ומכניסין אותו לקיום חייב בפאה...
- פרק שלישי - אין מניחין את הפאה משדה על חברתה...
- פרק רביעי - איזהו לקט?...
- פרק חמישי - העומר ששכחוהו פועלים...
- פרק ששי - מתנה אחת שישית יש לעניים בזרע הארץ והוא המעשר...
- פרק שביעי - מצוות עשה ליתן צדקה לעניים כפי מה שראוי לעני...
- פרק שמיני - הצדקה הרי היא בכלל הנדרים...
- פרק תשיעי - כל עיר שיש בה ישראל חייבין להעמיד מהם גבאי צדקה...
- פרק עשירי - חייבין אנו להיזהר במצוות צדקה יותר מכל מצוות עשה...