קטגוריה:דברים כד כב
וזכרת כי עבד היית בארץ מצרים על כן אנכי מצוך לעשות את הדבר הזה.
וְזָכַרְתָּ כִּי עֶבֶד הָיִיתָ בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם עַל כֵּן אָנֹכִי מְצַוְּךָ לַעֲשׂוֹת אֶת הַדָּבָר הַזֶּה.
וְזָ֣כַרְתָּ֔ כִּי־עֶ֥בֶד הָיִ֖יתָ בְּאֶ֣רֶץ מִצְרָ֑יִם עַל־כֵּ֞ן אָנֹכִ֤י מְצַוְּךָ֙ לַעֲשׂ֔וֹת אֶת־הַדָּבָ֖ר הַזֶּֽה׃
וְזָ֣כַרְתָּ֔ וְ - ו' החיבור
זָ֣כַרְתָּ֔ - פועל, קל, עבר ברצף (ו' ההיפוך), גוף שני, זכר, יחיד
צורת יסוד: c/2142
מורפ': HC/Vqq2ms כִּי כִּי - ו' החיבור
צורת יסוד: 3588 a
מורפ': HC־עֶ֥בֶד עֶ֥בֶד - שם עצם, זכר, יחיד, נפרד
צורת יסוד: 5650
מורפ': HNcmsa הָיִ֖יתָ הָיִ֖יתָ - פועל, קל, עבר, גוף שני, זכר, יחיד
צורת יסוד: 1961
מורפ': HVqp2ms בְּאֶ֣רֶץ בְּ - מילת יחס
אֶ֣רֶץ - שם עצם, זכר ונקבה, יחיד, נסמך
צורת יסוד: b/776
מורפ': HR/Ncbsc מִצְרָ֑יִם מִצְרָ֑יִם - שם עצם, פרטי
צורת יסוד: 4714
מורפ': HNp עַל עַל - מילת יחס
צורת יסוד: 5921 a
מורפ': HR־כֵּ֞ן כֵּ֞ן - מילית, הצבעה
צורת יסוד: 3651 c
מורפ': HTm אָנֹכִ֤י אָנֹכִ֤י - כינוי גוף, אישי, גוף ראשון, משותף, יחיד
צורת יסוד: 595
מורפ': HPp1cs מְצַוְּךָ֙ מְצַוְּ - פועל, פיעל, בינוני פעיל (הווה), זכר, יחיד, נסמך
ךָ֙ - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף שני, זכר, יחיד
צורת יסוד: 6680
מורפ': HVprmsc/Sp2ms לַעֲשׂ֔וֹת לַ - מילת יחס
עֲשׂ֔וֹת - פועל, קל, מקור נסמך
צורת יסוד: l/6213 a
מורפ': HR/Vqc אֶת אֶת - מילית, מושא ישיר (את)
צורת יסוד: 853
מורפ': HTo־הַדָּבָ֖ר הַ - מילית, ה' הידיעה
דָּבָ֖ר - שם עצם, זכר, יחיד, נפרד
צורת יסוד: d/1697
מורפ': HTd/Ncmsa הַזֶּֽה הַ - מילית, ה' הידיעה
זֶּֽה - כינוי גוף, רומז, זכר, יחיד
צורת יסוד: d/2088
מורפ': HTd/Pdxms׃
תרשים הפסוק ע"פ טעמי המקרא
(מקור):
וְזָ֣כַרְתָּ֔ מונח, זקף קטן (מלך, דרגא 2)
כִּי־עֶ֥בֶד מרכא (משרת, דרגא 5) הָיִ֖יתָ טפחא (מלך, דרגא 2)
בְּאֶ֣רֶץ מונח (משרת, דרגא 5) מִצְרָ֑יִם אתנחתא (קיסר, דרגא 1)
עַל־כֵּ֞ן גרשיים (שליש, דרגא 4)
אָנֹכִ֤י מהפך (משרת, דרגא 5) מְצַוְּךָ֙ פשטא (משנה, דרגא 3)
לַעֲשׂ֔וֹת זקף קטן (מלך, דרגא 2)
אֶת־הַדָּבָ֖ר טפחא (מלך, דרגא 2)
הַזֶּֽה סוף פסוק\סילוק (קיסר, דרגא 1)
וְזָכַרְתָּ כִּי עֶבֶד הָיִיתָ בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם - עַל כֵּן אָנֹכִי מְצַוְּךָ לַעֲשׂוֹת אֶת הַדָּבָר הַזֶּה. {ס}
פרשנות מסורתית:
תרגום
| אונקלוס (תאג'): | וְתִדְכַר אֲרֵי עַבְדָּא הֲוֵיתָא בְּאַרְעָא דְּמִצְרָיִם עַל כֵּן אֲנָא מְפַקֵּיד לָךְ לְמֶעֱבַד יָת פִּתְגָמָא הָדֵין׃ |
| ירושלמי (יונתן): | וְתֶהֱווּן דְּכִירִין אֲרוּם מְשַׁעְבְּדִין הֲוֵיתוּן בְּאַרְעָא דְמִצְרַיִם בְּגִין כֵּן אֲנָא מְפַקֵּיד לְכוֹן לְמֶעֱבַד יַת פִּתְגָמָא הָדֵין: |
מלבי"ם - התורה והמצוה
קנא.
כי תבצור כרמך . כבר נאמר בסדר קדושים, " וכרמך לא תעולל ". לכן דעת ר"א שבא הכתוב ללמד, שרק אם יש בציר, שהם ענבים טובים, אז מוזהר בעל הכרם להניח העוללות. (שהם הענבים הקטנים, שהם כעולל לפני איש). אבל אם היה כולו עוללות - שאם יהיה לעניים, לא יהיה לבעל הכרם בציר כלל, אינו מוזהר.
ור"ע דורש מפ' קדושים, שנא' " וכרמך לא תעולל ", שלא ילקט העוללות, אפי' כולו עוללות. ומ"ש כאן " כי תבצור ", בא ללמד שיתן לעניים לבא, רק בעת הבציר, ולא קודם.
ספורנו
• לפירוש "ספורנו" על כל הפרק •
בעל הטורים
• לפירוש "בעל הטורים" על כל הפרק •
פרשנות מודרנית:
דפים בקטגוריה "דברים כד כב"
קטגוריה זו מכילה את 3 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 3 דפים.