מצודות על ישעיהו ה

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


<< · מצודות על ישעיהו · ה · >>

תוכן עניינים

פסוק א (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"כרם" - וזהו השיר הנה כרם היה לידידי וגו'

"שירת דודי" - השירה אשר שר דודי על עסקי כרמו

"לידידי" - אמר הנביא אשירה נא במקום ידידי ובשליחותו

מצודת ציון

"לידידי" - אהובי וכן דודי

"בקרן" - פנה וזויות וכן על קרנות המזבח (ויקרא ד)

"בן שמן" - הראויה לעשות פירות שמנים וכן בן מות הוא (שמואל א כ) שר"ל ראוי למות

פסוק ב (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ויקו" - על פי המעשים והתקונים האלה היה מקוה שיעשה הכרם ענבים טובים ולא כן היה כי עשה באושים

"ויעזקהו וגו'" - גדרו מסביב ופנה אותו מן האבנים ונטע בו זמורות יפות ועשה בו גת וחפר בו יקב

מצודת ציון

"ויעזקהו" - תרגום של טבעת עזקא ור"ל גדר סביבו בהיקף כעין טבעת

"ויסקלהו" - הסיר האבנים מתוכו וכן סקלו מאבן (לקמן סב)

"שורק" - זמורות נבחרים כמו ואנכי נטעתיך שורק (ירמיהו ב)

"מגדל" - הוא הגת שעוצרים בו הענבים להוציא היין

"יקב" - הוא הבור שלפני הגת והיין יורד בו

"חצב" - החפירה באבנים נקרא חציבה בלשון המקרא

"ויקו" - מלשון תקוה

"באושים" - פירות דומים לענבים וגרועים מהם וכן תחת שעורה באשה (איוב לא)שר"ל שעורה גרועה

פסוק ג (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"שפטו נא" - בררו הדבר הנעשה ביני ובין כרמי וראו הדין עם מי

"יושב ירושלים" - כל מי שיושב בירושלים וכל איש מאנשי יהודה

"ועתה" - הואיל וכן היה

פסוק ד (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"מדוע קויתי" - ר"ל מדוע לא היה כן כמו שקויתי

"מה לעשות" - מה היה לי לעשות עוד לכרמי מכל הדברים שעושים לכרם ולא עשיתי לו אותן הדברים

פסוק ה (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"פרוץ" - לפרוץ גדרו ותהיה למרמס הרגל והוא כפל ענין במ"ש

"הסר" - להסר גדרו ותהיה למרעה

"את אשר אני עושה" - את אשר בלבבי לעשות לכרמי

מצודת ציון

"משוכתו" - הוא הגדר הסוכך ומגין בעדו כמו הלא אתה סכת בעדו (שם א)

"והיה" - כמו ותהיה

"לבער" - למרעה כמו ובער בשדה אחר (שמות כב)

"למרמס" - למדרך הרגל

פסוק ו (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ועלה שמיר ושית" - יגדל קוצים כדרך השדה שאינו נעבד

"מהמטיר" - ר"ל שלא להמטיר עליו מטר והמ"ם הוא מ"ם השלילה וכן מעבר מי נח (לקמן נד)

"ולא יעדר" - לא יחפרו תחת האילנות כדרך שחופרים בכרמים לתקון הגפנים

"לא יזמר" - לא יחתכו הזמורות להרבות ענפים כדרך שעושים לכרמים

"ואשיתהו" - אשים אותו שממה

מצודת ציון

"ואשיתהו" - אשים אותו

"בתה" - ענין שממון כמו בנחלי הבתות (לקמן ז)

"יזמר" - כן יקרא קציצת ענפי גפן כמו וכרמך לא תזמור (ויקרא כה)

"יעדר" - ענין חפירה כמו וכל ההרים אשר במעדר יעדרון (לקמן ז)

"שמיר ושית" - שמות מיני קוצים

פסוק ז (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"לצדקה" - היה מקוה שיעשו צדקה והנה נשמע צעקת עשוקים

"ויקו" - לפי מרבית הטובה שעשה להם היה מקוה שיעשו משפט והנה לא כן הוא כי אספו חטאים רבים או עשו מעשים מגונים כנגע צרעת

"כי כרם וגו'" - עכשיו מפרש המשל ואמר שבית ישראל הם הכרם

"נטע שעשועיו" - הנטיעה שהוא משעשע ומשמח בו

מצודת ציון

"שעשועיו" - ענינו התעסקות בדבר מה לשמוח בו

"משפח" - ר"ל אסיפת חטא כמו ונספחו על בית יעקב (לקמן יד) או הוא מלשון ספחת הצרעת ולפי שלשון משפח נופל על לשון משפט אמר כן

פסוק ח (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"הוי" - ר"ל: יש להתאונן על מה שהמה מגיעים בית בבית. כשאדם חלש היה לו בית בין בתי אנשים חזקים בעלי זרוע, היה החזק שמצד זה מגיע ביתו בתוך גבול בית החלש ולקח מגבולו, וכן זה שמצד השני, עד שלא נשאר מקום להחלש שביניהם.

"והושבתם" - אמר הנביא לבעלי הזרוע: וכי סבורים אתם שרק אתם לבדכם תשבו ותתקיימו בקרב הארץ, ואין להחלש מקום עמכם?

מצודת ציון

"אפס" - הוא כמן אין.

פסוק ט (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"בתים רבים וגו'" - וכאומר הואיל וכן מה תועלת להם מה שלוקחים עוד מגבול החלשים

"אם לא" - הוא ענין לשון שבועה כאדם האומר אם לא יהיה כן אזי יהיה ענשי כך וכך ומגזם ואינו אומר וכן אם לא כאשר דמיתי (לקמן יד)

"באזני ה' צבאות" - באזני אמר ה' צבאות ותחסר מלת אמר ומאליו יובן

פסוק י (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"כי עשרת וגו'" - מקום עבודת עשרת וגו' יעשה בת אחת יין ומקום זרע חומר יעשה איפה אחת ובעבור הרעב יעזבו בתיהם וילכו להם וישארו שממה מבעליהן

מצודת ציון

"צמדי" - ענין זוג כמו צמד בקר (שמואל א יא) ועבודת יום אחד בצמד בקר קרוי צמד כרם

"בת" - מדת הלח מחזקת ג' סאין

"חמר" - הוא כור מחזיק שלשים סאין איפה מדת היבש מחזקת שלשה סאין

פסוק יא (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"משכימי בבקר" - משכימים בבוקר ורודפים לבקש יין המשכר ומאחרים לשבת בערב לשתות הרבה עד אשר היין דולק ובוער בהם

מצודת ציון

"בנשף" - בחשכת הלילה כמו נשף חשקי (לקמן כא)

פסוק יב (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"והיה כנור וגו'" - בידם היה הכנור וגו' לנגן בעת השתיה לתענוג, וגם יין משתיהם היה בידם.

"פועל ה'" - אינם נותנים לב להסתכל פועל ה', שעל הכל יביא במשפט.

"ומעשה וגו'" - כפל הדבר במילים שונות.

מצודת ציון

"כנור ונבל תוף וחליל" - הם שמות כלי נגון.

פסוק יג (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"וכבודו" - אנשי הכבוד והחשובים יהי מתי רעב והמון העם ימותו בעבור יובש הצמאון ומלת מתי משמשת בשתים

"מבלי דעת" - על שמאנו לדעת דרכי המקום

מצודת ציון

"מתי רעב" - אנשי רעב

"צחה" - ענין יובש וצמאון כמו על צחית סלע (יחזקאל כד)

פסוק יד (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"הדרה" - תפארת עדתם

"בה" - בהשאול ומוסב על וירד ור"ל הכל תרד אל השאול

"הרחיבה" - מדה במדה על שהרחיבו נפשם להתענג ביותר לכן תרחיב השאול נפשה לבלוע את הכל

מצודת ציון

"ופערה" - פתחה ביותר כמו פי פערתי (תהלים קיט)

"לבלי חוק" - בלא קצבה

"והמונה" - המון עמה

"ושאונה" - הוא כמו המונה וכפל הדבר במ"ש

"ועלז" - ענין שמחה

פסוק טו (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"תשפלנה" - להסתכל למטה כדרך השרוי בצרה וצער

"ועיני גבוהים" - העינים שהיו מגביהים להסתכל כלפי מעלה כדרך גסי הרוח

"וישפל איש" - כפל הדבר במ"ש

מצודת ציון

"וישח" - ענין כפיפה כמו שחו רעים לפני טובים (משלי יד)

פסוק טז (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"נקדש בצדקה" - יתקדש שמו במה שיעשה צדקה להכשרים שבדור

"ויגבה וגו' במשפט" - כשיעשה משפט יתרומם ויתעלה שמו

פסוק יז (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"וחרבות מחים" - בתי החרבות של הרשעים בעלי המוח יאכלו הצדיקים שהמה עתה כגרים מול רשעים

"כבשים" - הצדיקים הנמשלים לעדר הרחלים המה ירעו בנחת והשקט כמנהגם מאז ולא יהיו נכללים עם הרשעים

מצודת ציון

"כדברם" - כמנהגם כי וינהג תרגומו ודבר וכן ואני אשימם דוברות בים (מלכים א' ה) שהוא ענין הנהגה

"מחים" - רשעים השמנים בעלי המוח

פסוק יח (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"וכעבות" - לבסוף ממשיכים היצה"ר המחטיא בחבלים עבות שמושכים בהם את העגלה ר"ל בתחלה מעט נמשכים אחריו ולבסוף נמשכים הרבה

"מושכי העון" - ממשיכים על עצמן את היצר הרע המסית על העון

"בחבלי השוא" - בחבלים דקין וכמעט שאין בהם ממש

מצודת ציון

"וכעבות" - חבלים עבות

פסוק יט (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ונדעה" - שיש בידו הכח

"האומרים וגו'" - אומרים בלעג ימהר להביא מעשה הפורעניות שאומר למען נראה אם יוכל עשוהו

"ותקרב ותבואה" - כפל הדבר במ"ש

מצודת ציון

"יחישה" - הוא כמו ימהר וכן אחישה מפלט לי (תהלים נה)וכפל הדבר בשמות נרדפים וכן אדמת עפר (דנייאל יב)

פסוק כ (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"שמים חושך וגו'" - כפל הדבר פעמים ושלש כדרך המליצה ולהתמדת הדבר

"ולטוב" - הוא עבודת המקום

"לרע" - על עבודת אלילי כנענים היו אומרים שהוא טוב

פסוק כא (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ונגד פניהם" - לפי הסתכלות פניהם וכפל הדבר במ"ש

"בעיניהם" - מחזיקים א"ע לחכמים

פסוק כב (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ואנשי וגו'" - כפל הדבר במ"ש

"לשתות יין" - מראים גבורות לשתות יין הרבה

מצודת ציון

"למסוך" - מזוגת היין קרוי מסך

פסוק כג (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"יסירו ממנו" - מכ"א מן הצדיקים מסירים צדקתו לומר עליו שאינו צדיק בדינו

"מצדיקי" - מצדיקים בדין את הרשע בשכר שוחד

מצודת ציון

"עקב" - בשכר כמו והיה עקב תשמעון (דברים ז)

פסוק כד (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ופרחם" - גדולתם יסתלק כאבק דק המסתלק ברוח קמעא

"כאכול קש לשון אש" - כמו לשון אש שורף את הקש וכמו להבה מרפה את החשש ומחלישו עד כי ישוב לאפר כן יחלש שרשם להיות כדבר הנימק

"לכן" - בעבור הטיית המשפט

מצודת ציון

"קש" - תבן

"לשון אש" - להב אש ע"ש שנמשך כלשון

"חשש" - היא תבן הדק וכן תהרו חשש (לקמן לג)

"ירפה" - מלשון רפיון

"כמק" - מלשון המקה והמסה

"ופרחם" - המשיל הגדולה לפרחי האילן

"יעלה" - יסתלק כמו כעלות גדיש (איוב ה)

"נאצו" - ענין בזיון

פסוק כה (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"כסוחה" - כרוק המושלך בקרב חוצות

"בכל זאת" - עם כל הפורעניות הזאת לא שב אף ה' ועוד ידו נטויה להכות בהם

"עליו" - על עמו

"ההרים" - מלכי יהודה ושריהם

מצודת ציון

"וירגזו" - ענין תנועת החרדה

"כסוחה" - כרוק הניסח מן הגוף וכן סחי ומאוס תשימנו (איכה ג)

פסוק כו (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ונשא נס" - ר"ל יעורר לב האומות היושבים ממרחק לבוא עליהם כאלו נשא להם נס וכאלו שרק להם להתאסף ולבוא

מצודת ציון

"נס" - הוא כלונס ארוך ובראשו בגד ועשוי לרמוז בו ולהתאסף ולבוא

"ושרק" - הוא קול הנעשה בקבוץ השפתים והוא סימן להתאסף וכן אשרקה להם ואקבצם (זכריה י)

פסוק כז (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"לא ינום" - ר"ל לא יהיה מי מתעצל בדבר

"ולא נפתח" - ר"ל לא יהיה למי שום צד עכוב

"אין עיף" - בהעם הבא לא ימצא בו עיף וכושל

מצודת ציון

"נפתח" - ענין התרת הקשר כמו יתרי פתח (איוב ל)

"אזור" - חגורה

"חלציו" - מתניו

"נתק" - נעתק ממקומו

"שרוך" - ענין קשורים כמו מחוט ועד שרוך נעל (בראשית יד)

פסוק כח (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"כסופה" - ימהרו ללכת כרוח סופה

"כצר" - חזקים כסלע ולא יתנגפו במרוצתם

"אשר חציו שנונים" - יהיה עם אשר חציו יהיה שנונים ר"ל יהיה מוכן למלחמה

מצודת ציון

"שנונים" - חדודים

"דרוכות" - הדרך לדרוך ברגליו על הקשת למתחו היטב

"פרסות" - הוא כעין מנעלים

"כצר" - כסלע

"וגלגליו" - אופן העגלה

"כסופה" - רוח חזק

פסוק כט (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ואין מציל" - לא יהיה ביד מי להציל מידו

"שאגה לו" - להעם הזה

"ויפליט" - יציל הטרף לעצמו מיד הבא לחטוף מידו

מצודת ציון

"כלביא" - שם משמות האריה

"וינהם" - מלשון המייה

"ויפליט" - ענין הצלה

פסוק ל (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ואור חשך בעריפיה" - אור השמש חשך לו בשמים מרוב הצרה או בעריפיה ר"ל בבוא מאפליה ועל כי בעת יערוף המטר מאפיל האור אמר בעריפיה

"והנה חושך צר" - יש לו חושך מהצר והאויב הבא עליו כי לא מצא עזר

"עליו" - על ישראל

"ונבט לארץ" - יביט למלכי ארץ אולי ימצא מהם עזרה

מצודת ציון

"כנהמת" - מלשון המייה

"ונבט" - מלשון הבטה וראיה

"בעריפיה" - כן נקראים השמים על כי יערפו ויזלו את הטל כמ"ש אף שמיו יערפו טל (דברים לג)או ר"ל במאפליה