מצודות על ישעיהו ו

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה אל: ניווט, חיפוש


<< · מצודות על ישעיהו · ו · >>

פסוק א (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"בשנת מות" - כשנצטרע כשנכנס בהיכל להקטיר כמ"ש והצרעת זרחה במצחו (דברי הימים ב' כ"ו) כי המצורע חשוב כמת

מצודת ציון

"ושוליו" - תחתיתו ר"ל רגליו

"מלאים" - ממלאים

פסוק ב (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"יעופף" - יעוף בשליחות המקום

"יכסה רגליו" - לצניעות שלא יראה בכל גופו לפני בוראו ורז"ל אמרו שלא להזכיר מעשה העגל כי כף רגליהם ככף רגל עגל

"לאחד" - לכל אחד ואחד

"יכסה פניו" - לבל יביט כלפי השכינה

"ממעל" - בשמים

"לו" - לשמשו

פסוק ג (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"מלא וגו'" - כבודו מלא בכל הארץ

"קדוש וגו'" - ר"ל שהוא מקודש ומרומם בעולם המלאכים ובעולם הגלגלים ובעולם השפל

"ואמר" - הקול יוצא מבין כולם כאחד כאילו הוא קול אחד

"וקרא וגו'" - שרף קורא לחבירו לומר קדוש כאחד ולא יקדים האחד לחבירו

פסוק ד (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ימלא עשן" - היה נמלא עשן

"והבית" - ההיכל

"וינועו" - מזוזות הפתח היו נעים מחוזק קול הקריאה וסרים ממקומם הרבה אמות ולא פירש כמה

מצודת ציון

"וינועו" - מלשון תנועה והסרה ממקומם

"הספים" - הם המזוזות כמ"ש והסף קנה אחד (יחזקאל מ)

פסוק ה (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"כי את המלך וגו'" - מוסב למעלה כאומר אוי לי וגו' כי את המלך וגו' כי איש וגו'

"כי איש וגו'" - על כי אני איש טמא שפתים וגו' ואינני אם כן כדאי לא מצד מעשי ולא מצד מעשה העם אשר אני בקרבו

"ואמר" - אמרתי אוי לי וגו' כי פחד פן ימות על שראה מראה כבוד ה'

מצודת ציון

"נדמיתי" - ענין שתיקה כמו וידום אהרן (ויקרא י)ור"ל נאבדתי כי הנאבד מן העולם הוא מושתק כי לא ישמע קולו וכן ער מואב נדמה (לקמן טו)

פסוק ו (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"במלקחים" - בצבת לקח בגחלת מעל המזבח

מצודת ציון

"רצפה" - גחלת והוא כמו רשפה בשי"ן כי זסשר"ץ מתחלף וכן עוגת רצפים (מלכים א' יט)

"במלקחים" - בצבת כמו מלקחיה ומחתותיה (שמות כה)

פסוק ז (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ויגע" - השרף נגע בגחלת על פי

"הנה נגע" - ר"ל בכוית נגיעת הגחלת קבלת העונש ובזה סר עונך וארז"ל שהעון היה במה שאמר ובתוך עם טמא שפתים וגו' ולא היה ראוי לומר כן על ישראל

פסוק ח (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"הנני" - הנה אני מוכן ללכת ושלחני

"לנו" - בשליחותנו וכאלו מדבר עם השרפים ונמלך בהם

"אשלח" - לדבר דברי לישראל

פסוק ט (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"וראו ראו" - הלא אתם רואים נפלאותי ואינכם שמים על לב לדעת ולהכיר בהם

"שמעו שמוע" - הלא אתם שומעים דברי מפי הנביאים ואינכם נותנים לב להבין

פסוק י (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"פן יראה" - כי היצר חושב פן כשיראה בעיניו וישמע באזניו ויבין בלבבו שלא עשה את הטוב ויעשה א"כ תשובה ויבוא לו בזה רפואת הנפש והיא הסליחה ואין דעת היצר נוחה מזה כי איננו דורש אליו לשלום ולזה מטמטם את הלב למען ישאר חייב

"הכבד" - היצר הכביד אזניו לבלי שמוע והשע עיניו לבל יראה

"השמן" - היצר הנטוע בלבו הוא השמן והאטים את הלב לבל הבין וקצר בדבר המובן מאיליו כי זהו דרך מעשה היצר

מצודת ציון

"השע" - ענין הסרה כמו השע ממני ואבליגה (תהלים לט)

פסוק יא (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"עד אשר וגו'" - ר"ל לבם יהיה אטום עד שיבוא הפורעניות ויהיו עריהם חרבה ובתיהם שממה

"עד מתי" - יהיה לבם אטום מלהבין

מצודת ציון

"אם" - כמו אשר וכפל המלה בשמות נרדפים כמו אדמת עפר (דנייאל יב)

"שאו תשאה" - ענין שממון וכן ושאיה יוכת שער (לקמן כד)

פסוק יב (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ורבה העזובה" - זמן מרובה תהיה הארץ עזובה מהם

"ורחק וגו' האדם" - ישראל הקרואים אדם יהיה גולה למקום רחוק

פסוק יג (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"זרע וגו'" - הנשאר בה יהיה זרע קודש ולפי שהמשיל לאילנות אמר מצבתה לשון הנופל באילן ורצה לומר שארית

"אשר בשלכת" - בימי הסתיו עת שמשליכין העלין דרכם להשליך מעט מעט עד שלא ישאר כי אם הנטיעה אשר בה כמות שהיא ואמר שכן יהיה ישראל לבעור אחר בעור

"ועוד בה עשיריה" - עוד ימלכו בה עשרה מלכים כי זה נאמר אחר שנצטרע עוזיה ומלכו אחריו יותם אחז חזקיה מנשה אמון יאשיה יהואחז יהויקים צדקיה ובימיו תשוב להיות לבער וכליון או ר"ל תשעה חלקים יהיו אבודים ותשאר חלק עשירי ואף היא תשוב להיות לבער

מצודת ציון

"לבער" - לכליון כמו כי אם יהיה לבער קין (במדבר כד)

"כאלה וכאלון" - שמות אילני סרק

"בשלכת" - מלשון השלכה

"מצבת" - היא הנטיעה הנצב ומתקיים ותרגום של ויטע הוא ונציב