מצודות על ירמיהו כג
<< · מצודות על ירמיהו · כג · >>
פסוק א
מצודת דוד
"צאן מרעיתי" - הם ישראל שאני להם לרועה
"הוי רועים" - יש להתאונן על המלכים הרעים אשר במעשיהם מאבדים ומפזרים את העם ללכת גולה בארצות אויביהם
מצודת ציון
"ומפיצים" - ענין פיזור כמו ויפץ העם (שמות ה)
"מרעיתי" - מלשון מרעהפסוק ב
מצודת דוד
"פוקד עליכם" - אזכור עליהם רוע מעשיכם להשיב עליהם גמול
"ולא פקדתם אותם" - לא השגחתם עליהם להיישירם בדרך הישרה
"אתם הפיצותם" - ר"ל בעווניכם נפזרו בין העכו"ם ונדחו בארצות האויב
מצודת ציון
"ותדיחום" - מלשון דחיה
"ופקדתם" - ענין זכרון והשגחה
"מעלליכם" - מעשיכםפסוק ג
מצודת דוד
"והשיבותי" - אשיב אותם אל מדורם ושמה ירבו
"ואני אקבץ" - ובחסדי אקבץ את שארית וגו' כי רובם יכלו ומעט ישארו
מצודת ציון
"נויהן" - מדורה כמו נוה שאנן (ישעיהו לג)
"יפרו" - יעשו פירות ר"ל יולידו בניםפסוק ד
מצודת דוד
"והקימותי" - אני אקים להם רועים כשרים והם ירעו אותם להנהיגם בדרך הישר
"ולא ייראו" - ולכן לא ייראו עוד מן העכו"ם ולא ישברו ולא יהיו נחסרים
מצודת ציון
"יחתו" - ענין שבר ופחד
"יפקוד" - ענין חסרון כמו אשה רעותה לא פקדו (שם לד)פסוק ה
מצודת דוד
"ומלך מלך" - מלך ימלוך על ישראל והצליח ויעשה משפט וצדקה
"והקימותי לדוד" - אקים לדוד מזרעו צמח צדיק זהו מלך המשיח
מצודת ציון
"והשכיל" - ענין הצלחה כמו ויהי דוד לכל דבריו משכיל (שמואל א יח)פסוק ו
מצודת דוד
"ה' צדקנו" - ה' יצדיק אותנו בימיו של זה
"בימיו" - בימי המשיח תוושע גם יהודה גם ישראל ישכון בארצם לבטח לא כמו בבית שני שלא חזר כ"א יהודה
"וזהו שמו" - של המשיח אשר יקראו אותו ישראלפסוק ז
מצודת דוד
"לכן וגו'" - הואיל והגאולה ההיא תהיה חשובה כ"כ לכן לא יאמרו עוד בשבועתם חי ה' אשר העלה וגו' מארץ מצריםפסוק ח
מצודת דוד
"וישבו" - כן יאמרו בשבועתם חי ה' אשר העלה וגו' והמה יושבים על אדמתם
"הדחתים" - הדחתי אותם (וזהו מאמר המקום כמדבר בעדו אבל הם יאמרו הדיח אותם שם וכמדברים בעדם)
"כי אם" - כי אז יאמרו בשבועתם חי ה' אשר העלה וגו' מארץ צפונה ומשאר ארצות וגו' כי הגאולה ההיא יזכר יותר בפי האנשים לפי מרבית החשיבותפסוק ט
מצודת דוד
"מפני ה'" - ר"ל כל הצער הזה הוא עלי מפני ה' שהיה מחולל על ידי הנביאים האלה ומפני דברי קדשו שהמה מחוללים על פיהם
"לנביאים" - בעבור נביאי השקר נשבר לבי בקרבי וכל עצמותי נעים ונדים ואני מבולבל בצער כאיש שכור וכגבר אשר היין עבר עליו להתחזק ממנו ולבלבל מוחו
מצודת ציון
"לנביאים" - הלמ"ד הוא במקום בעבור כמו פתח פיך לאלם (משלי לא)
"רחפו" - ענין תנועה ותנודה כמו על גוזליו ירחף (דברים לב)פסוק י
מצודת דוד
"מרוצתם" - מה שהם רצים לעשות בזריזות הוא רק לרעה ולא לטובה
"וגבורתם" - תגבורת הלב שבהם איננה על דבר נכון ואמת
"כי מנאפים" - כי על ידיהם מלאה הארץ ניאוף וזנות
"כי מפני אלה" - בעבור שבועת שוא הבאה בסבתם תשחת הארץ ויבשו מדורי המדבר מקום מרעה הצאן
מצודת ציון
"אלה" - ענין שבועה כמו ושמעה קול אלה (ויקרא ה)
"אבלה" - ענין השחתה כמו על כן תאבל הארץ (הושע ד)
"נאות" - ענין מדור כמו בנאות דשא (תהלים כג)
"מדבר" - לפעמים יאמר לשון מדבר על מקום המרעה סמוך למדבר וכן הצאן ההנה במדבר (שמואל א יז)
"מרוצתם" - מלשון ריצה ומהירות ההליכה
"כן" - נכון ואמת כמו לא כן בדיו (ישעיהו טז)פסוק יא
מצודת דוד
"גם בביתי" - בבית המקדש מצאתי רעתם כי היו מזבחים שם לאלהים אחרים
"כהן" - זה כהן הבעל
"חנפו" - מחניפים לבני אדם ואינם אומרים האמת
"נביא" - זה נביא השקרפסוק יב
מצודת דוד
"כי אביא" - בזה יפרש ראשית המקרא לומר המכשול יהיה כי אביא הרעה
"פקודתם" - זכרון עונותיהם לשלם עליהם גמול
"ידחו" - יהיו נדחים ממקומם ויפלו בדרך
"דרכם להם" - ר"ל יוכשלו בדרכם כמו ההולך באפלה במקום חלק שהוא נוח שימעדו רגליו
מצודת ציון
"כחלקלקות" - מלשון חלק
"באפילה" - ענין חושך
"פקודתם" - ענין זכרוןפסוק יג
מצודת דוד
"ובנביאי שומרון" - ר"ל כמו שמאז ראיתי בנביאי שומרון דבר גרוע מבלי טעם וזהו מה שנבאו בשם הבעל והתעו את עמו ללכת בדרך רעה
מצודת ציון
"תפלה" - ענין דבר גרוע מבלי טעם וכן ולא נתן תפלה לאלהים (איוב א)
"ויתעו" - מלשון תועהפסוק טו
מצודת דוד
"כי מאת וגו'" - על ידיהם יצאה חנופה לכל הארץ רצה לומר כולם מחניפים ליצרם למלאות תאותו
"הנני מאכיל וגו'" - ר"ל אביא עליהם צרות מרובות וגדולות
מצודת ציון
"לענה" - מין עשב מר
"והשקיתים" - ענין שתיה
"מי ראש" - מי סחיטת עשב מר ששמו ראש כמו וישקני מי ראש (לעיל ח)פסוק טז
מצודת דוד
"חזון לבם" - מראית לבם ידברו כי לא ראו בנבואה רק בודים מלבם
"מהבלים" - אומרים לכם דברי הבל
"על דברי" - אל דברי
מצודת ציון
"מהבלים" - מלשון הבל
"חזון" - ענין ראיה וע"פ רוב יאמר על מראה הנבואהפסוק יז
מצודת דוד
"וכל הולך" - ולכל ההולך בשרירות לבו אמרו וגו'
"אומרים אמור" - רגילים הם לומר להרשעים המנאצים אותי ה' דבר שלום יהיה לכם
מצודת ציון
"למנאצי" - ענין בזיון כמו כי נאצו האנשים את מנחת ה' (שמואל א ב)
"וכל" - כמו ולכל
"בשרירות" - ענין ראיה ר"ל מה שהלב רואה וחומדפסוק יח
מצודת דוד
"מי הקשיב" - אמנם מי שהקשיב דברו כירמיהו שהקשיב בקול ה' ועשה מצותיו הוא השומע הנבואה ולא הרשעים האלה
"כי מי עמד" - נתן טעם למה לא ישמעו אליהם באמרו כי מי מאלה עמד בסוד ה' לקבל נבואה ומי ראה מראות הנבואה ומי מהם שמע את דברו כי בהיותם רשעים אינם ראויים לנבואה
מצודת ציון
"בסוד" - ר"ל במקום השפעת הנבואה
"הקשיב" - ענין האזנה וקבלהפסוק יט
מצודת דוד
"חמה יצאה" - תצא בחמה עבר במקום עתיד
"וסער מתחולל" - הסער הזה הוא מלא מחלחלה ורעד והוא יהיה חל ושוכן על ראש הרשעים האלה הם נביאי השקר
מצודת ציון
"סערה" - רוח סערה
"חמה" - כמו בחמה
"מתחולל" - מלשון חיל וחלחלה
"יחול" - ישכון כמו יחולו על ראש יואב (שמואל ב ג)פסוק כ
מצודת דוד
"באחרית הימים" - ר"ל אם יתמהמה הנה בסוף הימים כשתתקיים תתבוננו בה בינה שלא שב ה' מחרון אפו עם כי נתארך הזמן
"לא ישוב וגו'" - לא ישוב מהם חרון אפו עד יעשה ויקיים מחשבות לבו
מצודת ציון
"הקימו" - מלשון קיום
"מזימות" - מחשבות כמו זממה שדה (משלי לא)
"באחרית" - בסוףפסוק כא
מצודת דוד
"והם נבאו" - מלבם ולא שמעו ממני
"והם רצו" - במהירות רב כאלו היו שלוחים בדבר
מצודת ציון
"רצו" - מלשון מרוצה ומהירות ההליכהפסוק כב
מצודת דוד
"ואם עמדו בסודי" - ר"ל אם הוא כדבריהם שעמדו בסודו לקבל נבואה היה ראוי שישמיעו לעמי את דברי אשר דברתי בתורתי להשיבם מדרכם הרע ולא להכשילם עוד בעבירה
מצודת ציון
"וישיבום" - מלשון השבה
"מעלליהם" - מעשיהםפסוק כג
מצודת דוד
"האלהי מקרוב אני" - ר"ל וכי אינני רואה ושופט אלא בסמוך לי ולא את התחתונים שהמה רחוקים ממכון שבתי בתמיהפסוק כה
מצודת דוד
"שמעתי" - ר"ל הואיל ואין נסתר ממני לכן שמעתי מה שמנבאים בשמי שקר שאומרים כל היום חלמתי חלמתי ומחזיקים חלומותם הפשוט הדמיוני כחלום נבואייפסוק כו
מצודת דוד
"ונביאי תרמית לבם" - אבל הם נביאי ערמות לבם כי יודעים המה שאין ערך לחלום הדמיוני עם חלום הנבואיי ובערמת הלב ידברו בפיהם שדומים הם
"היש בלב" - וכי יש בלבם מה שאומרים תדיר שחלום הדמיוני הוא כחלום הנבואיי
"עד מתי" - יהיה השטות והטעות הזה
מצודת ציון
"ונביאי" - הוי"ו במקום אבל
"תרמית" - ענין ערמה כמו שקר תרמיתם (תהלים קיט)פסוק כז
מצודת דוד
"בבעל" - בהתמדת עבודת הבעל
"החושבים" - אשר יחשבו לסבב לעמי שישכחו שמי ע"י חלומותם אשר יתמידו לספר זה לזה להיות כל עסקם בזה
מצודת ציון
"החושבים" - מלשון מחשבהפסוק כח
מצודת דוד
"מה לתבן" - מה ענין תבן להדמותו עם הבר ר"ל מה ענין חלום דמיוני להדמותו עם חלום נבואיי
"ואשר דברי אתו" - ומי אשר בחלום אדבר בו הוא ידבר דבר ויאמת אותו ר"ל חלום כזה יוכל לספר בדרך ספור נבואה
"הנביא כו'" - ר"ל מהראוי שהנביא אשר אתו חלום פשוט ודמיוני יספרנו בדרך ספור חלום בעלמא
מצודת ציון
"לתבן" - קש
"הבר" - כן נקרא התבואה וכן לשבור בר (בראשית מג)פסוק כט
מצודת דוד
"הלא כה דברי" - הלא החלום אשר הוא דברי באה בחוזק רב ובהרגשה יתירה כאש הבוערת וכפטיש המפוצץ את הסלע שהוא דבר המורגש מאד כן הוא חלום הנבואיי ולא כן חלום הדמיוני כי הרגשתם קלה מאד
מצודת ציון
"וכפטיש" - הוא המקבת כמו פטיש כל הארץ (לקמן נ)
"יפוצץ" - ענין השבר לחתיכות רבות וכן ויתפוצצו הררי עד (חבקוק ג)פסוק ל
מצודת דוד
"לכן הנני וגו'" - ר"ל הואיל ויש הפרש רב בין חלום נבואיי לחלום דמיוני ובזדון לבם יאמתו חלום דמיוני כחלום נבואיי לכן כמו שהנני מוכן להביא פורעניות על הנביאים אשר גונבים דברי וגו' ר"ל שהיו שומעים דברי נביאי האמת והיו מגידים אותם מעצמם ואמרו שאליהם נאמרו וכאלו יגנבו דברי הנביאים מן הנביא האמיתיפסוק לא
מצודת דוד
"וינאמו נאום" - ר"ל שבודים שקרים מלבם וימתיקו אמריהם וידברום במקום נבואה ובלשון הנביאים כאלו היה דבר ה'
"הנני וגו'" - וכמו שהנני מוכן להביא פורעניות על הנביאים המלמדים לשונם למהר לדבר צחות
מצודת ציון
"הלוקחים" - ענין למוד והרגל כמו הטתו ברוב לקחה (משלי ז)
"וינאמו נאם" - הוא ענין אמירה והוא לשון שהנביאים רגילים בופסוק לב
מצודת דוד
"ואנכי וגו'" - אמר כמתרעם על הנפתים להם ואמר הלא אנכי מעולם לא שלחתים ולא צויתי אותם שום צואה ומעולם לא הועילו לעם הזה בשום דבר וא"כ אין בידם לתת שום אות ומופת וגם היטב אין עמהם ובמה א"כ מחזיקים אותם לנביאים
"ויתעו" - והמה מתעים את עמי בחלום הדמיוני שהוא דבר שקר
"ופחזותם" - בקלות דעתם יפתו את העם להאמין בחלומותם הדמיוני
"הנני על נבאי חלומות" - ר"ל כמו כן הנני מוכן להביא פורעניות על המנבאים חלומות שקר כלומר שאומרים חלום דמיוני כאלו הוא חלום נבואיי כי בזדון ידברו ואינם מוטעים
"ויספרום" - מתמידים לספרם כאלו היה דבר ממש
מצודת ציון
"ויתעו" - מלשון תועה
"ובפחזותם" - ענין קלות הדעת וכן אנשים רקים ופוחזים (שופטים ט)
"והועיל" - מלשון תועלתפסוק לג
מצודת דוד
"ואמרת" - אז תאמר אליהם את מה משא ר"ל את מה שיאות ויצטרך במשא כלומר מה שיאות לעשות במשא אעשה לכם וחזר ופירש ונטשתי אתכם כאדם העוזב ומשליך את המשא הכבידה עליו
"וכי ישאלך" - אמר המקום לירמי' אם ישאלך העם הזה או נביא השקר או כהן הבעל לאמר מה משא ה' ר"ל מה דבר ה' ובדרך לעג אמרו לשון משא לפי שהיה להם למשא ולעול כבד
מצודת ציון
"משא" - כן נקרא הנבואה
"ונטשתי" - ענין עזיבהפסוק לד
מצודת דוד
"ופקדתי" - במקרא שלפניו אמר שהנביא ישיב להם דרך אונאת דברים שהמקום יעזוב את ישראל בעוונם וישליכם כאדם המשליך משא כבידה ובזה אמר העון הזה אזכור להשיב גמול ביחוד על האיש המדבר ועל ביתו
מצודת ציון
"ופקדתי" - ענין זכרוןפסוק לה
מצודת דוד
"כה תאמרו" - בלשון הזה תאמרו וגו'
"מה ענה ה' וגו'" - ר"ל אם תשאלו על המענה תאמרו מה ענה ה' ואם תשאלו על מה שמדבר מבלי שאלה תאמרו מה דבר ה'
מצודת ציון
"על רעהו" - אל רעהו
"ענה" - מלשון עניה ותשובה על השאלהפסוק לו
מצודת דוד
"והפכתם" - אבל אתם מהפכים את דברי וגו' היא מלת המשא לומר שהיא למשא על השומעים ולא כן הוא
"ומשא" - לשון משא לא תזכרו עוד
"כי המשא יהיה לאיש דברו" - ר"ל דברי הנבואה המה כאלו למשא על הנביא שה' דבר בו על כי לא יוכל לכבוש הנבואה לבלי להגידה כאלו היתה למשא עליו וכמ"ש ואמרתי וגו' ולא אדבר עוד בשמו והיה בלבי כאש וגו' ונלאיתי כלכל (לעיל כ) וגם בעבור זה יתכן לקראה בשם משא מלבד מה שנקראה כן על כי נשאת בפי הנביאפסוק לז
מצודת דוד
"כה תאמר אל הנביא" - ר"ל ואף אם תשאלו את הנביא עצמו עם כי למולו כאלו למשא על כי לא יוכל להסתירה עכ"ז לא תזכרו שם משא רק בלשון הזה תאמרו מה ענה לך ה' אם יהיה השאלה על המענה או מה דבר ה' אם יהיה על דבר מבלי שאלה קדומהפסוק לח
מצודת דוד
"ואשלח" - ר"ל ואף כי שלחתי אליכם אשר לא תאמרו לשון משא ה' ועכ"ז לא שמעתם
"לכן" - בעבור זה כה אמר וגו'
"ואם וגו'" - ואם אחר כל האזהרות תאמרו שוב לשון משא ה'פסוק לט
מצודת דוד
"ואת העיר" - גם את העיר אשר וגו' אעזוב ואשליך מעל פני ותהיה מסורה ביד הכשדים
"לכן הנני" - בעבור זה הנני מוכן לשלם גמול ועל העוון הזה בלבד אסיר אתכם בהסרה מלפני ואעזוב אתכם כאדם העוזב משא הכבידה עליו ר"ל העוון הזה לבד כדאי הוא לזה העונש מדה במדה על שאמרו לשון משא יעזוב אותם כמשא
מצודת ציון
"ונשיתי נשא" - ענין הסרה והעתקה כמו נשתה גבורתם (לקמן נא)פסוק מ
מצודת דוד
"וכלימות עולם" - זמן מרובה יזכר הכלימה שיהיה לכם בעת תלכו שבי לפני צר אשר לא תשכח הכלימה ההיא על כי תהיה מרובה וגדולה
"חרפת עולם" - זמן מרובה תהיו בחרפה גולים ביד הכשדים
<< · מצודות על ירמיהו · כג · >>