מצודות על ירמיהו כד

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


<< · מצודות על ירמיהו · כד · >>

פסוק א (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ואת החרש ואת המסגר" - הם אומנים ושומרי השערים אשר סגרו אותם בעתם וכן ת"י

"דודאי" - כלים מלאים תאנים היו מזומנים לפני ההיכל

"אחרי הגלות" - חוזר לתחילת המקרא לומר שזה ראה אחר שגלה נ"נ וגו'

"הראני ה'" - במראה הנבואה

מצודת ציון

"דודאי" - שם כלי כעין קדרה וכן כפיו מדוד תעבורנה (תהלים פא)

"מועדים" - מזומנים וכן אנה פניך מועדות (יחזקאל כא)

"החרש" - קבוצת האומנים כמו חרש עצים (ישעיהו מד)

פסוק ב (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"מרוע" - בעבור רעתן לא היה אפשר לאכלן

"כתאני הבכרות" - כתאנים המבושלין כל צרכן

"תאנים" - מלאה תאנים וגו'

מצודת ציון

"הבכורות" - המבושלות כל צרכן וכן בכורי ענבים (במדבר יג)

פסוק ג (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"רעות מאד" - המה רעות מאד

"טובות מאד" - המה טובות מאד

פסוק ה (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"לטובה" - חוזר למעלה לומר כן אכיר לטובה

"כתאנים הטובות האלה" - שהמה חביבים ובני אדם מתקרבים אליהן כן אכיר את גלות יהודה ר"ל עם כי נעשו זרים ממני כי הרחקתים מעל גבולי הנה עתה אכיר אותם ואתקרב אליהם

מצודת ציון

"אכיר" - מלשון הכרה

פסוק ז (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ואנכי וגו'" - להיות בעזרתם

"והיו לי לעם" - להאמין בי ולקבל עול מוראי

"ונתתי וגו'" - אתן להם לב מבין לדעת אותי אשר אני ה'

פסוק ח (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"כן אתן וגו'" - להיות שנוא ומרוחק

"והיושבים בארץ מצרים" - שהלכו עם יוחנן בן קרח למצרים ונתיישבו שמה אשר לא כמצות ה'

"וכתאנים הרעות" - כאלו אמרו הנשארים בם יהיו כתאנים הרעות אשר אין לאכלן בעבור רעתן השנואים ומרוחקים מבני אדם

פסוק ט (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"לשנינה" - יתמידו לספר מהצרות הבאות עליהם

"ולקללה" - המקלל יתלה הקללה בהם לומר תהיה כהיהודים האומללים

"ולמשל" - יביאו משל מהפורעניות הבא עליהם

"לחרפה וגו'" - ר"ל בכל המקומות אשר אדיח אותם שם יהיו לחרפה כי כולם יחרפו אותם

"ונתתים וגו'" - ר"ל אמסרם לכל ממלכות הארץ להיותם לזעוה ולרעה כי כולם יחרידם וירעו להם

מצודת ציון

"לזעוה" - ענין רעד ורתת וכן והיה רק זועה (ישעיהו כח)

"לשנינה" - ענין ספור ואמירה כמו ושננתם לבניך (דברים ו)

פסוק י (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"עד תומם" - עד יכלו מעל האדמה וגו'

מצודת ציון

"תומם" - ענין כליון והשלמה כמו תם הכסף (בראשית מז)