מ"ג שמות י ב
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ולמען תספר באזני בנך ובן בנך את אשר התעללתי במצרים ואת אתתי אשר שמתי בם וידעתם כי אני יהוה
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וּלְמַעַן תְּסַפֵּר בְּאָזְנֵי בִנְךָ וּבֶן בִּנְךָ אֵת אֲשֶׁר הִתְעַלַּלְתִּי בְּמִצְרַיִם וְאֶת אֹתֹתַי אֲשֶׁר שַׂמְתִּי בָם וִידַעְתֶּם כִּי אֲנִי יְהוָה.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וּלְמַ֡עַן תְּסַפֵּר֩ בְּאׇזְנֵ֨י בִנְךָ֜ וּבֶן־בִּנְךָ֗ אֵ֣ת אֲשֶׁ֤ר הִתְעַלַּ֙לְתִּי֙ בְּמִצְרַ֔יִם וְאֶת־אֹתֹתַ֖י אֲשֶׁר־שַׂ֣מְתִּי בָ֑ם וִֽידַעְתֶּ֖ם כִּי־אֲנִ֥י יְהֹוָֽה׃
תרגום
| אונקלוס (תאג'): | וּבְדִיל דְּתִשְׁתַּעֵי קֳדָם בְּרָךְ וּבַר בְּרָךְ יָת נִסִּין דַּעֲבַדִית בְּמִצְרַיִם וְיָת אָתְוָתַי דְּשַׁוִּיתִי בְּהוֹן וְתִדְּעוּן אֲרֵי אֲנָא יְיָ׃ |
| ירושלמי (יונתן): | וּמִן בִּגְלַל דְתַתְנֵי בְּמִשְׁמְעֵי בְּרָךְ וּבַר בְּרָךְ יַת נִיסִין דַעֲבָדִית בְּמִצְרַיִם וְיַת אַתְוָותַי דְשַׁוֵּיתִי בְּהוֹן וְתִנְדְּעוּן אֲרוּם אֲנָא הוּא יְיָ: |
רש"י
[ג] שחקתי כמו התעללת בי ואינו לשון פועל ומעללים כו'. אהכא קאי, שבא לפרש דאינו פועל 'ומעללים'. אבל שם (במדבר כ"ב, כ"ט) אין שייך לפרש פועל 'ומעללים', כי לא היה האתון פועל בבלעם. וקאמר ד'אם כן לכתוב עוללתי וכו. והקשה הרא"ם שמא הכתוב מדבר פעם בלשון התפעל ופעם בלשון פועל, וכן לעולם הכתוב אומר לפעמים לשון התפעל כמו (בראשית מ"ח, ב') "ויתחזק ישראל וישב על המטה", ופעמים לשון קל כמו (לעיל ח, טו) "ויחזק לב פרעה", ופעם לשון כבד "ויחזק ה'" (לעיל ט, יב), ונראה שאין זה קשיא, דהכי דייק דהוי למכתב 'עוללתי' כיון דמצאנו בכל מקום שהוא לשון פועל ומעללים, כגון במקום שכתוב לי, כמו "עוללתי לי" (איכה א', כ"ב) דהוא מלשון פועל ומעללים, דאילו היה לשון שחוק הוי למכתב 'עוללתי בי', דאצל שחוק שייך 'בי', ומאחר שבכל מקום אצל פועל ומעללים כתב "עוללתם", ולא נמצא בשום מקום שפירושו בודאי לשון פועל ומעללים שיכתוב לשון "התעללתי", וכיון דבכל מקום נמצא לשון פועל ומעללים בלשון "עוללתי" אין לומר דכאן בא לשון פועל ומעללים בלשון התפעל:
[ד] פועל ומעללים וכו'. מה שכפל הלשון, לומר שאין זה סתם פועל, שאם היה סתם פועל לכתוב 'פעלתי', אלא לשון 'מעללים' שהיא פעולה לרעה, שכל מקום שנאמר 'מעללים' הוא לרעה, "ועולל לי" (איכה א', י"ב), "ועולל למו" (שם שם כב):
רש"י מנוקד ומעוצב
• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •
רשב"ם
רמב"ן
רבינו בחיי בן אשר
• לפירוש "רבינו בחיי בן אשר" על כל הפרק •
וידעתם כי אני ה'. לשעה ולדורות כי מתוך המוסר הזה שנתן הקב"ה במצרים יכירו ישראל לדורות וידעו שמו הגדול, גם אומות העולם יתיסרו בהם ויראו ויקחו מוסר, כענין שכתוב בפלשתים כשעכבו ארון הברית אצלם (שמואל א ו) ולמה תכבדו את לבבכם כאשר כבדו מצרים ופרעה את לבם הלא כאשר התעלל בהם וישלחם וילכו.
ויתכן לפרש אשר התעללתי שהוא לשון עלה כי המעשים הנעשים בעוה"ז יקראם הכתוב עלילות כלשון (תהלים קה) הודיעו בעמים עלילותיו, וכתיב (שמואל א ב) ולו נתכנו עלילות , וזהו שתרגם אונקלוס ית נסין דעבדית במצרים, וכן הזכיר דוד על הקב"ה (תהלים סו) נורא עלילה על בני אדם, ונקראו כל הפעולות עלילות מפני שכלן נמשכות ונאצלות מן העלה הראשונה וכל הנמצאים עלולים אצלו.
ובאר הכתוב כי מתוך עלילותיו ונפלאותיו שבמצרים הראה עצמו עלה כמו שידוע כי מתוך מצרים נתפרסם אלהותו בעולם, מזה אמר הנביא (הושע יב) ואנכי ה' אלהיך המעלך מארץ מצרים יאמר מארץ מצרים התחילו הבריות לידע אותי ונודע בגוים שמי להיותי משנה הטבעיים בנסים המפורסמים.
ספורנו
• לפירוש "ספורנו" על כל הפרק •
מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
ליתר שמות הבורא כמו שדי ואלהים, רק נסים גלוים המיוחסים לשם הויה ב"ה שאין להם שום קשר עם הטבע, וזה שלשה ענינים: א] להעניש את המצרים בעונשים גלוים ע"ד הפלא, ועז"א את אשר התעללתי במצרים, ב] שיקבע בלבם ג' פנות האמונה שנתבררו ע"י ג' סדרי המכות [כמו שנתבאר ז' י"ד], ועז"א ואת אתתי אשר שמתי בם, ג] מה שנוגע לענין ישראל וידעתם כי אני ה', שאין פי' כמו וידעת כי אני ה' הנאמר אצל פרעה שידע מציאות ה', שישראל כבר ידעו אותו, רק פי' שידעו שמנהיג אותם בהנהגה פלאיית לפי הנהגת שם הוי"ה, כי היה יכול להוציאם בנסים נסתרים ע"פ הטבע, כמו שיתן בלב מלך ושרים שיאבו לשלחם וכדומה, שזה מיוחס להנהגת שם אלהים או שדי, אבל רצה להודיעם הנהגת שם
הויה באותות ומופתים ונסים גלוים, וכמ"ש בריש פ' וארא בארך:אור החיים
• לפירוש "אור החיים" על כל הפרק •