מ"ג משלי טו ל
מקרא
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
מאור עינים ישמח לב שמועה טובה תדשן עצם
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
מְאוֹר עֵינַיִם יְשַׂמַּח לֵב שְׁמוּעָה טוֹבָה תְּדַשֶּׁן עָצֶם.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
מְֽאוֹר־עֵ֭ינַיִם יְשַׂמַּֽח־לֵ֑ב
שְׁמוּעָ֥ה ט֝וֹבָ֗ה תְּדַשֶּׁן־עָֽצֶם׃
רש"י
אבן עזרא
• לפירוש "אבן עזרא" על כל הפרק •
המאור שתחזנה העינים הוא ישמח לב, וכשתשמע האזן תוכחת שבה יש גם חיים, וילין בקרב חכמים, אז תדשנהו התוכחת יותר משמועה טובה.
"פורע" - כי לומד המוסר יכתירהו ויצפינהו, והמתרחק ממנו כאילו יגלהו ויפרעהו, מן (שמות לב כה): "כי פרוע", כלומר: פורע מוסר החכמים חפץ להמית נפשו, ושומע תוכחת מפיהם שהוא קונה לב, והטעם - דעת ויראת השם.רלב"ג
רבנו יונה גירונדי
• לפירוש "רבנו יונה גירונדי" על כל הפרק •
"שמועה טובה תדשן עצם" - יתרון יש לשמועה טובה, כי מלבד שתשמח הלב השומע, תדשן עצמותיו.
הנה, כי רבה תועלת המגעת מן האוזן מאשר תגיע מן העין. ופירט שלמה ע"ה באחת מן התועלות, כי רבות הנה.
ואמרו ז"ל: (בבא קמא פה:): "חירשו - נותן לו דמי כולו".
ואחרי שהתבאר, שהאוזן איבר נכבד מאד, גם מן העין שהוא איבר נכבד, מה מאד שתגדל החובה לעבוד בו את הבורא יתברך, ורע ומר להשביתו ממעשיו. על כן סמך אחריו -מצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת דוד
"מאור עינים" - הארת עינים בדבר המסופק ישמח לב, כי אין בעולם שמחה כהתרת הספקות.
"שמועה טובה" - בדבר חידושי התורה.
מצודת ציון
"תדשן" - ענין שומן.מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
אם רואה אדם את הדבר הטוב בעיניו, המאור הזה ישמח הלב, ששם משכן הכוחות הנפשיות; והשמועה טובה ששומע מרחוק רק תדשן עצם, שהם בנייני הגוף וכוחות גשמיות. ושמחת הלב גדול מדישון עצם, ורוחני ונעלה ממנו, באשר הלב - ממנו תוצאות חיים לכל הגוף. ולכן:
אוזן שומעת תוכחת חיים אל תסתפק בשמיעה טובה מרחוק, רק בקרב חכמים תלין, לראות את החכמים עצמם ולראות מעשיהם, ו(?): "גדול שימושה של תורה יותר מלימודה", כי ראיית העין פועלת יותר משמיעת האוזן, שמאור עיניים ישמח לב.