מ"ג משלי טו כט

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


<< · מ"ג משלי טו · כט · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
רחוק יהוה מרשעים ותפלת צדיקים ישמע

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
רָחוֹק יְהוָה מֵרְשָׁעִים וּתְפִלַּת צַדִּיקִים יִשְׁמָע.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
רָח֣וֹק יְ֭הֹוָה מֵרְשָׁעִ֑ים
  וּתְפִלַּ֖ת צַדִּיקִ֣ים יִשְׁמָֽע׃


אבן עזרא

לפירוש "אבן עזרא" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

ראו אבן עזרא על משלי טו כז.

רלב"ג

לפירוש "רלב"ג" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק


"רחוק ה' מרשעים". הש"י רחוק מעזור לרשעים ומשמוע לקולם ואמנם הוא ישמע תפלות הצדיקים לעשות בקשתם וזה לאות כי תפלתם היא הנשמעת:

 

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

מצודת דוד

"רחוק וגו'" - מלשמוע את תפילתם.

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק


"רחוק ה' מרשעים ותפלת צדיקים ישמע", ההשגחה נמשכת אחרי מעשה האדם, המתרחק מה' הוא רחוק ממנו, והמתקרב אליו הוא קרוב לו, עד שה' קרוב לצדיקים ושומע תפלתם, כמ"ש קרוב ה' לכל קוראיו, ולא תשאל שא"כ מתפעל ומשתנה לפי התפלה, כי במה שהאדם מתקרב אליו כן הוא קרוב לו ואין בו שינוי, והרשעים הם עצמם מתרחקים מה':  

<< · מ"ג משלי · טו · כט · >>