מ"ג משלי טו כט

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מקראות גדולות משלי


<< · מ"ג משלי טו · כט · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
רחוק יהוה מרשעים ותפלת צדיקים ישמע

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
רָחוֹק יְהוָה מֵרְשָׁעִים וּתְפִלַּת צַדִּיקִים יִשְׁמָע.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
רָח֣וֹק יְ֭הֹוָה מֵרְשָׁעִ֑ים
  וּתְפִלַּ֖ת צַדִּיקִ֣ים יִשְׁמָֽע׃


אבן עזרא (כל הפרק)(כל הפסוק)

ראו אבן עזרא על משלי טו כז.

רלב"ג (כל הפרק)(כל הפסוק)


"רחוק ה' מרשעים". הש"י רחוק מעזור לרשעים ומשמוע לקולם ואמנם הוא ישמע תפלות הצדיקים לעשות בקשתם וזה לאות כי תפלתם היא הנשמעת:

 

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"רחוק ה' מרשעים ותפלת צדיקים ישמע", ההשגחה נמשכת אחרי מעשה האדם, המתרחק מה' הוא רחוק ממנו, והמתקרב אליו הוא קרוב לו, עד שה' קרוב לצדיקים ושומע תפלתם, כמ"ש קרוב ה' לכל קוראיו, ולא תשאל שא"כ מתפעל ומשתנה לפי התפלה, כי במה שהאדם מתקרב אליו כן הוא קרוב לו ואין בו שינוי, והרשעים הם עצמם מתרחקים מה':

 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"רחוק וגו'" - מלשמוע את תפילתם.

<< · מ"ג משלי · טו · כט · >>