מ"ג בראשית טו י

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מקראות גדולות בראשית


<< · מ"ג בראשית טו · י · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ויקח לו את כל אלה ויבתר אתם בתוך ויתן איש בתרו לקראת רעהו ואת הצפר לא בתר

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וַיִּקַּח לוֹ אֶת כָּל אֵלֶּה וַיְבַתֵּר אֹתָם בַּתָּוֶךְ וַיִּתֵּן אִישׁ בִּתְרוֹ לִקְרַאת רֵעֵהוּ וְאֶת הַצִפֹּר לֹא בָתָר.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וַיִּֽקַּֽח־ל֣וֹ אֶת־כׇּל־אֵ֗לֶּה וַיְבַתֵּ֤ר אֹתָם֙ בַּתָּ֔וֶךְ וַיִּתֵּ֥ן אִישׁ־בִּתְר֖וֹ לִקְרַ֣את רֵעֵ֑הוּ וְאֶת־הַצִּפֹּ֖ר לֹ֥א בָתָֽר׃

תרגום

​ ​
אונקלוס:
וְקָרֵיב קֳדָמוֹהִי יָת כָּל אִלֵּין וּפַלֵּיג יָתְהוֹן בִּשְׁוֵי וִיהַב פַּלְגַּיָּא פֵּילַג לָקֳבֵיל חַבְרֵיהּ וְיָת עוֹפָא לָא פַלֵּיג׃
ירושלמי (יונתן):
וְקָרִיב קוֹמוֹי יַת כָּל אִילֵן וּפְסַג יַתְהוֹן בִּמְצִיעָא וְסָדַר פַּסְגָא דְחַד כָּל קְבֵיל חַבְרֵיהּ וְיַת עוֹפָא לָא פָּסָג:
ירושלמי (קטעים):
וּקְרֵיב קֳדָמוֹי יַת כָּל אִילֵין וּפְסַג יַתְהוֹן לְפַסְגִין וְשַׁוִי גְבַר פַּסְגֵיהּ לְקָדָמוֹת חַבְרֵיהּ וְיַת עוֹפָא לָא פָסַג:

רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ויבתר אותם" - חלק כל אחד לשני חלקים ואין המקרא יוצא מידי פשוטו לפי שהיה כורת ברית עמו לשמור הבטחתו להוריש לבניו את הארץ כדכתיב ביום ההוא כרת ה' את אברם ברית לאמר וגו' ודרך כורתי ברית לחלק בהמה ולעבור בין בתריה כמה שנאמר להלן (ירמיהו לד) העוברים בין בתרי העגל אף כאן תנור עשן ולפיד אש אשר עבר בין הגזרים הוא שלוחו של שכינה שהוא אש

"ואת הצפור לא בתר" - לפי שהאומות עכו"ם נמשלו לפרים ואילים ושעירים שנא' (תהלים כב) סבבוני פרים רבים וגו' ואומר (דנייאל ח) והאיל אשר ראית בעל הקרנים מלכי מדי ופרס ואומר והצפיר והשעיר מלך יון וישראל נמשלו לבני יונה שנאמר (שיר השירים ב) יונתי בחגוי הסלע לפיכך בתר הבהמות רמז על העכו"ם שיהיו כלין והולכין

"ואת הצפור לא בתר" - רמז שיהיו ישראל קיימין לעולם

אבן עזרא (כל הפרק)(כל הפסוק)

ויבתר — חתכם והפרידם. וכמוהו: "על הרי בתר" (שיר השירים ב יז), "בין בתריו" (ירמיהו לד יח).

ויתן איש בתרו — דע, כי מלת "איש" כמו "בעל", וכן: "איש מלחמה" (שמות טו ג), "והאיש גבריאל" (דניאל ט כא). ופירושו "בעל", כמו עצם הדבר, וכן "איש בליעל" (שמואל ב כ א), סמוך. גם כן בחיות (ראו יחזקאל א ט) וביריעות (שמות כו ג) "אשה אל אחותה". נתן בתר כל איש לקראת רעהו, כי הבהמה והאדם שנים המה:

הצפור לא בתר — התור והגוזל, כי "צפור" שם כלל:

רמב"ן (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ויבתר אותם בתוך" - לכרות עמו ברית לעבור בין הבתרים האלה ונרמז לו גם כן כי מאלה יהיה כל קרבן בבהמה ובעוף כי הגוזל בן יונה ואמר בו גוזל שלא הוכשרו במין ההוא אלא הקטנים ואף על פי שכל קטני העופות יקראו גוזלים שנאמר (דברים לב יא) כנשר יעיר קנו על גוזליו ירחף הבין אברהם מעצמו המין הנבחר או הקריב בן יונה ברצונו והכתוב בחר לעולם במין אשר הקריב הזקן והנה ידע שאלה יהיו הקרבנות וכל הקרבנות יבתרו העולה לנתחים והשלמים לחזה ושוק וחלבים והחטאת והאשם לחלביהן

"ואת הצפור לא בתר" - נתן התור והגוזל איש לקראת רעהו כי גם הם היו בברית אבל לא בתר אותם בתוך כי בכל העוף הקרב נאמר לא יבדיל (ויקרא א יז) ובבראשית רבה (מד יד) הראה לו הקב"ה שמבדילין בעולת העוף ואין מבדילין בחטאת העוף

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


(י) "ויקח לו את כל אלה ויבתר אותם". שאברם כבר הכניע את חומרו בכל חלקיו לעבודת ה', אם את כח דמיונו שלא נטה כחוט השערה מהאמונה האמתיית, אם את כח המתעורר שמאס בבצע, ואמר אם מחוט ועד שרוך נעל, ואם כח המתאוה, כמ"ש חז"ל שאברם כרת ברית עם היצה"ר, וע"ז ציין שבתר אותם לגזרים, היינו שבטל כחות גופו והמית אותם בל ישלטו שלטת, ואמר "שבתרם בתוך", כי בכל מדה יש שני קצות והדרך האמצעי, ושני הקצוות הם רעים והדרך האמצעי הוא טוב והוא הנמצא בתוך, וע"כ רמז במ"ש עגלה משולשת, על שני הקצוות והאמצע, והוא אחז דרך התוך והאמצעי, ונתן את הבתרים איש לקראת רעהו, ששני הקצוות ינגדו זא"ז וישובו אל השווי שהוא האמצע, אבל "את הצפור לא בתר", כי העוף בת שמים שהיא נפשו האלהית לא מתה בקרבו, רק היתה חיה ורבת פעלים ומושלת על כל כחות גויתו:

 

ילקוט שמעוני (כל הפרק)(כל הפסוק)

ר' יהושע אומר: לקח אברהם חרבו ובתר אותם כל אחד לשנים, שנאמר: ויקח לו את כל אלה ויבתר אותם בתוך. אילו לא בתר אותם, לא היה העולם יכול לעמוד, אלא הואיל ובתר אותם תש כחן וכו'. ואת הצפור לא בתר וגו', לא היה שם אלא בן יונה.

ויקח לו את כל אלה. ר' שמעון אומר: כל הכפרות כולן הראה לו, עשירית האיפה לא הראה לו. ורבנן אמרין: אף עשירית האיפה הראה לו; נאמר כאן: את כל אלה, ונאמר להלן: "והבאת את המנחה אשר יעשה מאלה לה'" וגו'. ואת הצפור לא בתר, הראה לו שמבדילין בעולת העוף ואין מבדילין בחטאת העוף.

ויקח לו את כל אלה. ר' יהודה ור' נחמיה. ר' יהודה אומר: שרי אומות העולם הראה לו וכו'. על דעתיה דרבי יהודה, קתדרין דדין לקבל קתדרין דדין; ועל דעתיה דר' נחמיה, ששם היתה סנהדרי גדולה יושבת וחותכת דיניהם של ישראל. ואת הצפור לא בתר, הראה לו כל מי שהוא מעמיד פנים בגל, הגל שוטפו, וכל מי שאין מעמיד פנים בגל, אין הגל שוטפו.

<< · מ"ג בראשית · טו · י · >>