מ"ג בראשית טו יא
<< · מ"ג בראשית · טו · יא · >>
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וירד העיט על הפגרים וישב אתם אברם
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וַיֵּרֶד הָעַיִט עַל הַפְּגָרִים וַיַּשֵּׁב אֹתָם אַבְרָם.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וַיֵּ֥רֶד הָעַ֖יִט עַל־הַפְּגָרִ֑ים וַיַּשֵּׁ֥ב אֹתָ֖ם אַבְרָֽם׃
תרגום
| אונקלוס (תאג'): | וּנְחַת עוֹפָא עַל פַּלְגַיָּא וְאַפְרַח יָתְהוֹן אַבְרָם׃ |
| ירושלמי (יונתן): | וּנְחָתוּ אוּמַיָא ע"א הִינוּן מְדַמְיָין לְעוֹפָא מְסָאֲבָא לְמִיבְזַז נִכְסֵיהוֹן דְיִשְרָאֵל וַהֲוַת זְכוּתֵיהּ דְאַבְרָם מְגַנָא עֲלֵיהוֹן: |
| ירושלמי (קטעים): | וְכַד נְחַת טְיָיסָא לָא הֲוָה קְרַב לְפַּסְגַיָא וְהָדֵין טְיָיסָא הוּא עוֹפָא מְסַאֲבָא וְהָדֵין עוֹפָא מְסַאֲבָא אִילֵין אִינוּן מַלְכְּוָותָא דְאַרְעָא ע"א וִיהֵי כַד יֶהֱוָיָן עַיְצִין עֵיצִן בִּישִׁין עַל בְּנֵי יִשְׁרָאֵל זְכוּתֵיהּ דְאַבְרָהָם צַדִיקַיָא מְבַטְלָא יַתְהוֹן: |
רש"י
"על הפגרים" - על הבתרים (ס"א הפגרים מתרגמינן פגליא אלא מתוך שהורגלו לתרגם איש בתרו ויהב פלגיא נתחלף להם תיבת פגליא לפלגיא ותרגומו הפגרים פלגיא וכל המתרגם כן טועה לפי שאין להקיש בתרים לפגרים שבתרים תרגומו פלגיא ופגרים תרגומו פגליא לשון פגול כמו פגול הוא (ויקרא ז) לשון פגר) (כך שמעתי מפי רבינו יהודה ב"ר שמואל) וכן הגי' ברש"י כ"י ובכ"י אחרת כתיב כך פי' רבינו מאיר ב"ר (שמואל)
"וישב" - ל' נשיבה והפרחה כמו (תהלים קמז) ישב רוחו רמז שיבא דוד בן ישי לכלותם ואין מניחין אותו מן השמים עד שיבא מלך המשיחרש"י מנוקד ומעוצב
• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •
עַל הַפְּגָרִים – "הַפְּגָרִים" מְתַרְגְּמִינָן "פַּגְלַיָּא", אֶלָּא מִתּוֹךְ שֶׁהוּרְגְּלוּ לְתַרְגֵּם "אִישׁ בִּתְרוֹ" – "וִיהַב פַּלְגַיָּא", נִתְחַלֵּף לָהֶם תֵּיבַת "פַּגְלַיָּא" לְ"פַלְגַיָּא" וְתִרְגְּמוּ "הַפְּגָרִים" – "פַּלְגַיָּא". וְכָל הַמְּתַרְגֵּם כֵּן טוֹעֶה, לְפִי שֶׁאֵין לְהַקִּישׁ "בְּתָרִים" לִ"פְגָרִים", שֶׁ"בְּתָרִים" תַּרְגּומוּ "פַּלְגַיָּא", וּ"פְגָרִים" תַּרְגוּמוֹ "פַּגְלַיָּא" לְשׁוֹן פִּגּוּל, כְּמוֹ (ויקרא יט,ז): "פִּגּוּל הוּא", לְשׁוֹן "פֶּגֶר".
וַיַּשֵּׁב – לְשׁוֹן נְשִׁיבָה וְהַפְרָחָה, כְּמוֹ (תהלים קמז,יח): "יַשֵּׁב רוּחוֹ". רֶמֶז שֶׁיָּבֹא דָּוִד בֶּן יִשַּׁי לְכַלּוֹתָם, וְאֵין מַנִּיחִין אוֹתוֹ מִן הַשָּׁמַיִם עַד שֶׁיָּבֹא מֶלֶךְ הַמָּשִׁיחַ.
אבן עזרא
• לפירוש "אבן עזרא" על כל הפרק •
על הפגרים — על הגופות.
וישב — בדגשות השי"ן, תחת הנו"ן המובלע, כמו יגרש וישלח מהפגרים, וכן "ישב רוחו" (תהלים קמז יח). או השיב הפגרים להבריח העיט:רמב"ן
רבינו בחיי בן אשר
• לפירוש "רבינו בחיי בן אשר" על כל הפרק •
מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
ילקוט שמעוני
• לפירוש "ילקוט שמעוני" על כל הפרק •
וירד העיט על הפגרים. זה דוד בן ישי שנמשל כעיט, "העיט צבוע נחלתי לי". כצאת השמש מן המזרח היה אברהם יושב, מניף עליהם בסודרו, כדי שלא ימשול בהן העיט, עד שבא הערב. ר' אלעזר בן עזריה אומר: מכאן אתה למד שאין מושלן של ארבע מלכיות הללו אלא יום אחד מיומו של הקב"ה. א"ל ר' אלעזר בן ערך: כדברך, שנאמר: "נתנני שוממה כל היום דוה", חוץ משתי ידות שעה. תדע לך שהוא כן, בוא וראה, כשהחמה נוטה לבוא במערב שתי ידות שעה, תש אורו אין נוגה לו. וכן עד שלא יבוא הערב יצמח אורן של ישראל, שנאמר: "והיה לעת ערב יהיה אור".
וירד העיט על הפגרים וישב אותם אברם. נסב אברהם מכישה והוה מכיש להון, ולא הוו מתכתשין; ואף על פי כן וישב אותם אברם בתשובה. אמר ר' עזריה: לכשיעשו בניך פגרים בלא גידים ובלא עצמות, זכותך עומדת להם:
<< · מ"ג בראשית · טו · יא · >>