קטגוריה:יהושע יא ה

• לדף התרגום על כל הפרק •

"וַיִּוָּעֲדוּ" - שורש 'יעד' - מטרה, יעד מבחינת מקום וזמן.

• במקום אחד בזמן נקוב, לקיים ועדה, פגישה, אסיפה, כינוס, כדי לקבל מידע ולתכנן איך להוציא משימה לפועל. האנשים יכולים לדון בעניין, או רק לשהות בחברה.
• לפעמים המילה היא בשימוש שלילי, במשמעות: קֶשֶׁר, מְזִמָּה, קְנוּנְיָה להרע, ככתוב: "זֹאת אֶעֱשֶׂה לְכׇל הָעֵדָה הָרָעָה הַזֹּאת הַנּוֹעָדִים עָלָי בַּמִּדְבָּר הַזֶּה יִתַּמּוּ וְשָׁם יָמֻתוּ" (במדבר יד לה).
• ולפעמים המילה היא בשימוש חיובי כאשר אנשים נועדים ומתיעצים, ככתוב: "בְּאֹהֶל מוֹעֵד אֲשֶׁר אִוָּעֵד לְךָ שָׁמָּה, קֹדֶשׁ קׇדָשִׁים תִּהְיֶה לָכֶם" (שמות ל לו).
• מהמשפט המפורסם, "הֲיֵלְכוּ שְׁנַיִם יַחְדָּו בִּלְתִּי אִם נוֹעָדוּ" (עמוס ג ג), ניתן להבין שלמילה יש משמעות של גורל, תוצאה המעידה על הסיבה, חטא מביא לעונש (עמוס ג ב) - המלכים נועדו לרעה, ולכן תבוא עליהם כליה.

מבחינת המלכים הם באו, התאספו, נועדו, והתיעצו כדי להציל את עצמם מבני ישראל המחרימים אותם, אולם מבחינת ישראל הם קשרו וזממו דרך להתנגד לאלוהים והבטחתו לאברהם וזרעו.

המלכים הרגישו בטוחים לעשות ועדת מלחמה, כאשר כל אחד היה מוקף בשומרי ראשו וצבאו, "וְכָל מַחֲנֵיהֶם עִמָּם" (ביאור:יהושע יא ד).

"מֵי מֵרוֹם" - המקום אינו ידוע.

• סביר שמחנה גדול - "עַם רָב כַּחוֹל אֲשֶׁר עַל שְׂפַת הַיָּם לָרֹב, וְסוּס וָרֶכֶב רַב מְאֹד" (ביאור:יהושע יא ד), זקוק למי שתיה, לכן חוקרים חושבים שמדובר בדרום אגם החולה המקבל את מימיו ממרומי הר חרמון, הר מירון, ורמת הגולן.
• אגם החולה קרוב לעיר חצור שהיתה פתוחה לעמקים ולמעברים הראשים דרך כנען ממצרים לממלכות הצפון. סביר שיבין העדיף שהועדה וההתארגנות תהיה קרובה לעירו, כי הוא אירגן הכול והיה הגדול במלכים, ככתוב: "כִּי חָצוֹר לְפָנִים הִיא רֹאשׁ כָּל הַמַּמְלָכוֹת הָאֵלֶּה" (ביאור:יהושע יא י).
• הועדה הזאת היתה רק ריכוז הכוחות למסע הצבאי, ככתוב: "וַיָּבֹאוּ וַיַּחֲנוּ יַחְדָּו", הם רק באו וחנו. הן עדיף שמקום הריכוז יהיה במקום בטוח, רחוק מיהושע בגלגל ודרום הארץ שאותה יהושע כבר כבש.

המלכים התאספו עם הצבאות שלהם, והמחנה נהפך לחופשה שמחה לכל החיילים. סביר שהיה אירוח כיד המלך. נשים מכל רחבי הארץ באו להשתתף בהילולה. וכשם שרחב ידעה מה קורה ביריחו ובכנען, מפגישותיה עם עוברי אורח, נכבדי העיר וקציניו, סביר שגם הנשים האלה למדו מה המלכים מתכננים.

המלכים נועדו איך להתקיף את בני ישראל.
להתיצב במערך כוחות במישור, עם כל הסוסים והמרכבות, ולהזמין את יהושע להתקיף אותם חזיתית, לא נראה הגיוני. יהושע ישאר בהרים ולא יתקיף כאשר התנאים הם לרעתו. הם היו צריכים למצוא דרך להתקיף אותו עם כל הציוד הכבד שלהם, או לוותר על המרכבות שאינן יכולות לנוע בהרים על סלעים. יבין היה מאוד גאה במרכבותיו, וסביר שהוא לא רצה להפרד מהם. המלכים ניהלו שיחות ארוכות כדי למצוא פתרון.

סביר שהמלכים הקימו ועדה איך להפטר מבני ישראל. הם הביאו עדים, ונועדו ביניהם מה לעשות. כידוע כאשר רוצים שעניין לא יפתר מקימים וועדה עם הרבה נציגים וריבוי דעות, ונותנים להם זמן בלתי מוגבל.

• לפני המלכים עמדו מספר בעיות איך להגיע לבני ישראל בגלגל שבערבות יריחו, בלי להתגלות ובלי להחשף להתקפה על עריהם בעורף:

1. להשאיר כוח בעל מהירות תנועה באזור העמקים, כדי לשמור על עריהם. ייתכן שיבין רצה את התפקיד הזה עם מרכבותיו, ורצה ששאר המלכים יעלו בהרים ויתקיפו את יהושע.
2. הצבא יתקדם לאורך הירדן עד הגלגל. את המסלול הזה עשו ארבעת המלכים כדי להתקיף את סדום ועמורה, והכתוב מציין את רשימת הערים והמחוזות שהם כבשו (ביאור:בראשית יד ה-ז).
3. הצבא יתקדם לאורך דרך החוף וכך להגיע מול הרי יהודה, לעלות עליהם ממערב ולרדת ליריחו. זה מסלול קשה כי הם יצטרכו לעלות בהר נגד כוחות יהושע שיידו בהם אבנים בקלע.
4. הצבא יתקדם לאורך פרשת המים של הרי שומרון ויהודה, וירד לערבות יריחו. זה מסלול טוב, אולם הוא לא כל כך מתאים למרכבות של יבין מלך חצור.
5. הצבא יפוצל לכמה ראשים שיתקדמו בדרכים הראשיות האלה.

סביר שהשיחות נמשכו זמן רב, כמקובל בכל הוועדות, כאשר ראש הוועדה לא יכול לכפות את דעתו על האחרים, וכל אחד הוא מלך שחושב שהוא יודע הכל, וחושש מהאחרים שהם יתנקלו לו.
בזמן הזה נודע ליהושע שנוצר מחנה נגדו, והוא התקיף לפני שהם היו מוכנים לפעול.