התורה והמצוה על דברים טו ט
<< | התורה והמצוה על דברים • פרק ט"ו • פסוק ט' | >>
• א • ב • ג • ד • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יז • יח • יט • כ • כא •
על פסוק זה: דף הפסוק • מקראות גדולות
הִשָּׁ֣מֶר לְךָ֡ פֶּן־יִהְיֶ֣ה דָבָר֩ עִם־לְבָבְךָ֨ בְלִיַּ֜עַל לֵאמֹ֗ר קָֽרְבָ֣ה שְׁנַֽת־הַשֶּׁ֘בַע֮ שְׁנַ֣ת הַשְּׁמִטָּה֒ וְרָעָ֣ה עֵֽינְךָ֗ בְּאָחִ֙יךָ֙ הָֽאֶבְי֔וֹן וְלֹ֥א תִתֵּ֖ן ל֑וֹ וְקָרָ֤א עָלֶ֙יךָ֙ אֶל־יְהֹוָ֔ה וְהָיָ֥ה בְךָ֖ חֵֽטְא׃
פירוש מלבי"ם על ספרי על דברים טו ט:
קלז.
השמר לך פן יהיה דבר עם לבבך בליעל . בכתובות סח ובבא בתרא י, ר’ יהושע בן קרחה אומר, המעלים עיניו מן הצדקה כאילו עבד ע"ז, נאמר כאן וכו' וכן גי' הגר"א פה.
ומ"ש " קרבה שנת השבע ז"ש ריה"ג", התבאר למעלה ( ראה קכד ).
קלח.
ורעה עינך וגו' וקרא עליך אל ה' . וגבי "מלין שכר שכיר” תפס הלשון (לקמן כב) ולא יקרא עליך , כי במלין שכרו י"ל עליו טענה ובודאי יקרא, אמר תן שכרו כדי שלא יקרא. אבל במניעת הצדקה אין סברא שיקרא אל ה', אמר שאם יקרא בכ"ז יהיה בך חטא. עכ"פ מבואר שרשות בידו לקרא או שלא לקרא.
ומלשון והיה בך חטא , שאינו מציין העונש רק מה שחטא. וזה לא יתהוה ע"י הקריאה, כי גם כשלא יקרא הרי חטא. ומוכרח שמ"ש כי יקרא והיה בך חטא , היינו שאז יתגלה עונש החטא תכף, וימהר לפרע.
<< · התורה והמצוה על דברים · טו · ט · >>
קיצור דרך: mlbim-dm-15-09