התורה והמצוה על דברים טו ט

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


פירוש מלבי"ם על ספרי על דברים טו ט:

קלז.

השמר לך פן יהיה דבר עם לבבך בליעל . בכתובות סח ובבא בתרא י, ר’ יהושע בן קרחה אומר, המעלים עיניו מן הצדקה כאילו עבד ע"ז, נאמר כאן וכו' וכן גי' הגר"א פה.

ומ"ש " קרבה שנת השבע ז"ש ריה"ג", התבאר למעלה ( ראה קכד ).

קלח.

ורעה עינך וגו' וקרא עליך אל ה' . וגבי "מלין שכר שכיר” תפס הלשון (לקמן כב) ולא יקרא עליך , כי במלין שכרו י"ל עליו טענה ובודאי יקרא, אמר תן שכרו כדי שלא יקרא. אבל במניעת הצדקה אין סברא שיקרא אל ה', אמר שאם יקרא בכ"ז יהיה בך חטא. עכ"פ מבואר שרשות בידו לקרא או שלא לקרא.

ומלשון והיה בך חטא , שאינו מציין העונש רק מה שחטא. וזה לא יתהוה ע"י הקריאה, כי גם כשלא יקרא הרי חטא. ומוכרח שמ"ש כי יקרא והיה בך חטא , היינו שאז יתגלה עונש החטא תכף, וימהר לפרע.

<< · התורה והמצוה על דברים · טו · ט · >>


קיצור דרך: mlbim-dm-15-09