לדלג לתוכן

התורה והמצוה על דברים טו ח

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

<< | התורה והמצוה על דבריםפרק ט"ו • פסוק ח' | >>
א • ב • ג • ד • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יז • יח • יט • כ • כא • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות


דברים ט"ו, ח':

כִּֽי־פָתֹ֧חַ תִּפְתַּ֛ח אֶת־יָדְךָ֖ ל֑וֹ וְהַעֲבֵט֙ תַּעֲבִיטֶ֔נּוּ דֵּ֚י מַחְסֹר֔וֹ אֲשֶׁ֥ר יֶחְסַ֖ר לֽוֹ׃



פירוש מלבי"ם על ספרי על דברים טו ח:

קלה.

כי פתוח תפתח . פי' חז"ל שהוא הבטחה - אם לא יקפוץ ידו ויפתח פעם א', אז תלבשהו רוח נדיבה ויפתח תמיד.

[ולא רצו לפרש שהוא צווי שיפתח כמה פעמים, דהא אומר אח"כ נתון תתן .

ומ"ש העבט תעביטנו דריש ר' יהודה שמלמד שיעביטנו על שני אופנים - אם אין לו ואינו רוצה להתפרנס, יתן לו לפי שעה דרך הלואה. ואם יש לו - יתן לו דרך הלואה ושידמה שהיא דרך מתנה.

וחכמים סוברים דברה תורה כלשון בני אדם.

והעתקתי גי' הגר"א עפ"י הגמ' בבא מציעא לא, כתובות סג.

קלו.

די מחסורו אשר יחסר לו . כבר בארתי ( ויקרא שכז ) שמלת " די " מורה כדי מדתו לא פחות ולא יותר, ועז"א שאין מצוה להעשירו.

והוסיף אשר יחסר לו . ר"ל אף שאינו מחסר לרוב בני אדם, רק לו לפי הרגלו חסר דבר זה, צריך לתת לו. ומזה הוציא סוס לרכוב וכו', וגם אשה שתהיה לו לעזר. וכמ"ש בכתובות סז ע"ב.





קיצור דרך: mlbim-dm-15-08