התורה והמצוה על דברים טו י
<< | התורה והמצוה על דברים • פרק ט"ו • פסוק י' | >>
• א • ב • ג • ד • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יז • יח • יט • כ • כא •
על פסוק זה: דף הפסוק • מקראות גדולות
נָת֤וֹן תִּתֵּן֙ ל֔וֹ וְלֹא־יֵרַ֥ע לְבָבְךָ֖ בְּתִתְּךָ֣ ל֑וֹ כִּ֞י בִּגְלַ֣ל ׀ הַדָּבָ֣ר הַזֶּ֗ה יְבָרֶכְךָ֙ יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ בְּכׇֽל־מַעֲשֶׂ֔ךָ וּבְכֹ֖ל מִשְׁלַ֥ח יָדֶֽךָ׃
פירוש מלבי"ם על ספרי על דברים טו י:
קלט.
נתון תתן . אפי' מאה פעמים.
ומ"ש כמה פעמים מלת " לו " - דייק שיתן לו בינו לבין עצמו. כמ"ש בפ"ח דשקלים, "לשכת חשאים היתה בירושלים, ויראי חטא נותנים לתוכה בחשאי, ועניים בני טובים מתפרנסים מתוכה בחשאי".
קמ.
כי בגלל הדבר הזה . כבר הזכרתי ( אחרי פח ) שדרך חז"ל לדרוש תמיד מלת " דבר " שמורה (=שענינה) כמלת ענין מענין דבור (המילה "דבר" היא מל' דיבור) , כי היל"ל "כי בגלל זה"!
ופי' שבצדקה יצויר שאומר ליתן ונותן, או אומר ליתן ונאנס. כמ”ש "חשב אדם לעשות מצוה ונאנס ולא עשאה, מעלה עליו הכתוב כאלו עשאה".
ומוסיף שיקבל ברכה גם בעד דבור, היינו אם אמר לאחרים תנו, או שמנחמו בדברים.
<< · התורה והמצוה על דברים · טו · י · >>
קיצור דרך: mlbim-dm-15-10