התורה והמצוה על דברים טו י

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


פירוש מלבי"ם על ספרי על דברים טו י:

קלט.

נתון תתן . אפי' מאה פעמים.

ומ"ש כמה פעמים מלת " לו " - דייק שיתן לו בינו לבין עצמו. כמ"ש בפ"ח דשקלים, "לשכת חשאים היתה בירושלים, ויראי חטא נותנים לתוכה בחשאי, ועניים בני טובים מתפרנסים מתוכה בחשאי".

קמ.

כי בגלל הדבר הזה . כבר הזכרתי ( אחרי פח ) שדרך חז"ל לדרוש תמיד מלת " דבר " שמורה (=שענינה) כמלת ענין מענין דבור (המילה "דבר" היא מל' דיבור) , כי היל"ל "כי בגלל זה"!

ופי' שבצדקה יצויר שאומר ליתן ונותן, או אומר ליתן ונאנס. כמ”ש "חשב אדם לעשות מצוה ונאנס ולא עשאה, מעלה עליו הכתוב כאלו עשאה".

ומוסיף שיקבל ברכה גם בעד דבור, היינו אם אמר לאחרים תנו, או שמנחמו בדברים.

<< · התורה והמצוה על דברים · טו · י · >>


קיצור דרך: mlbim-dm-15-10