מ"ג דברים טו ט
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
השמר לך פן יהיה דבר עם לבבך בליעל לאמר קרבה שנת השבע שנת השמטה ורעה עינך באחיך האביון ולא תתן לו וקרא עליך אל יהוה והיה בך חטא
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
הִשָּׁמֶר לְךָ פֶּן יִהְיֶה דָבָר עִם לְבָבְךָ בְלִיַּעַל לֵאמֹר קָרְבָה שְׁנַת הַשֶּׁבַע שְׁנַת הַשְּׁמִטָּה וְרָעָה עֵינְךָ בְּאָחִיךָ הָאֶבְיוֹן וְלֹא תִתֵּן לוֹ וְקָרָא עָלֶיךָ אֶל יְהוָה וְהָיָה בְךָ חֵטְא.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
הִשָּׁ֣מֶר לְךָ֡ פֶּן־יִהְיֶ֣ה דָבָר֩ עִם־לְבָבְךָ֨ בְלִיַּ֜עַל לֵאמֹ֗ר קָֽרְבָ֣ה שְׁנַֽת־הַשֶּׁ֘בַע֮ שְׁנַ֣ת הַשְּׁמִטָּה֒ וְרָעָ֣ה עֵֽינְךָ֗ בְּאָחִ֙יךָ֙ הָֽאֶבְי֔וֹן וְלֹ֥א תִתֵּ֖ן ל֑וֹ וְקָרָ֤א עָלֶ֙יךָ֙ אֶל־יְהֹוָ֔ה וְהָיָ֥ה בְךָ֖ חֵֽטְא׃
תרגום
| אונקלוס (תאג'): | אִסְתְּמַר לָךְ דִּלְמָא יְהֵי פִתְגָם עִם לִבָּךְ בִּרְשַׁע לְמֵימַר קְרֵיבַת שַׁתָּא דִּשְׁבִיעֵיתָא שַׁתָּא דִּשְׁמִטְּתָא וְתִבְאַשׁ עֵינָךְ בַּאֲחוּךְ מִסְכֵּינָא וְלָא תִתֵּין לֵיהּ וְיִקְרֵי עֲלָךְ קֳדָם יְיָ וִיהֵי בָךְ חוֹבָא׃ |
| ירושלמי (יונתן): | אִסְתַּמָּרוּ לְכוֹן דִּלְמָא יְהֵי פִּתְגָם עִם לִבְּכוֹן דְּזָדָנוּתָא לְמֵימָר קְרֵיבַת שַׁתָּא שְׁבִיעֲתָא שַׁתָּא דִשְׁמִיטְתָא וְתִבְאַשׁ עֵינֵיכוֹן בְּאָחוּכוֹן מִסְכֵּנָא וְלָא תִתְּנוּן לֵיהּ וְיִקְבּוֹל עֲלֵיכוֹן קֳדָם יְיָ וִיהֵי בְּכוֹן חוֹבָא: |
רש"י
"והיה בך חטא" - מכל מקום אפי' לא יקרא א"כ למה נאמר וקרא עליך ממהר אני ליפרע על ידי הקורא יותר ממי שאינו קורא
רש"י מנוקד ומעוצב
• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •
וְהָיָה בְךָ חֵטְא – מִכָּל מָקוֹם, אֲפִלּוּ לֹא יִקְרָא. אִם כֵּן, לָמָּה נֶאֱמַר: וְקָרָא עָלֶיךָ? מְמַהֵר אֲנִי לִפָּרַע עַל יְדֵי הַקּוֹרֵא יוֹתֵר מִמִּי שֶׁאֵינוֹ קוֹרֵא (שם).
רשב"ם
מדרש ספרי
• לפירוש "מדרש ספרי" על כל הפרק •
פן . בלא תעשה.
פן יהיה דבר עם לבבך בליעל (לאמר . זה שקרוי עבודה זרה). (כתובות סח וש"נ) [מכאן היה ר' יהושע בן קרחה אומר, כל המעלים עיניו מן הצדקה כאלו עובד עבודת גילולים]; נאמר כאן "בליעל" ונאמר להלן "בליעל", מה להלן ע"ז אף כאן ע"ז.
קרבה שנת השבע שנת השמטה . זו היא שאמר ר' יוסי הגלילי, אם שבע שנים לכל אחד ואחד, היאך היא קרבה? אמור מעתה, שבע שנים לכל העולם.
ורעה עינך באחיך האביון ולא תתן לו, וקרא עליך אל ה' . יכול מצוה לקרות? תלמוד לומר (שם כד) ולא יקרא עליך.
יכול אם יקרא עליך יהיה בך חטא, ואם לא יקרא עליך לא יהיה בך חטא? ת"ל והיה בך חטא [מ"מ. א"כ למה נאמר וקרא עליך?] ממהר אני לפרע על יד קורא, מעל יד שאינו קורא.
מלבי"ם - התורה והמצוה
קלז.
השמר לך פן יהיה דבר עם לבבך בליעל . בכתובות סח ובבא בתרא י, ר’ יהושע בן קרחה אומר, המעלים עיניו מן הצדקה כאילו עבד ע"ז, נאמר כאן וכו' וכן גי' הגר"א פה.
ומ"ש " קרבה שנת השבע ז"ש ריה"ג", התבאר למעלה ( ראה קכד ).
קלח.
ורעה עינך וגו' וקרא עליך אל ה' . וגבי "מלין שכר שכיר” תפס הלשון (לקמן כב) ולא יקרא עליך , כי במלין שכרו י"ל עליו טענה ובודאי יקרא, אמר תן שכרו כדי שלא יקרא. אבל במניעת הצדקה אין סברא שיקרא אל ה', אמר שאם יקרא בכ"ז יהיה בך חטא. עכ"פ מבואר שרשות בידו לקרא או שלא לקרא.
ומלשון והיה בך חטא , שאינו מציין העונש רק מה שחטא. וזה לא יתהוה ע"י הקריאה, כי גם כשלא יקרא הרי חטא. ומוכרח שמ"ש כי יקרא והיה בך חטא , היינו שאז יתגלה עונש החטא תכף, וימהר לפרע.