ביאור:עזז
(הופנה מהדף ביאור:עוז)
| הבהרה: | ||
|---|---|---|
|
| הבהרה: | ||
|---|---|---|
|
עוז = ביצור והגנה, או מרץ להתקפה
[עריכה]זהו מאמר הגדרה, מאמר שמטרתו להגדיר במדוייק שורש, מילה או ביטוי בלשון המקרא. חלק ממיזם המילון המקראי החופשי.
ראה מקורות נוספים בערכי לשון הקודש ערך: עזז
השורש עזז, והמילה עוֹז, מציינים, בלשון המקרא, כוח, ובמיוחד כוח הגנתי - כוח של מבצר או כוח שקול לזה:
- (במדבר יג כח): "אֶפֶס כִּי עַז הָעָם הַיֹּשֵׁב בָּאָרֶץ, וְהֶעָרִים בְּצֻרוֹת גְּדֹלֹת מְאֹד; וְגַם יְלִדֵי הָעֲנָק רָאִינוּ שָׁם"
- במדבר כא כד: "ויכהו ישראל לפי חרב ויירש את ארצו מארנן עד יבק עד בני עמון, כי עז גבול בני עמון" - מבוצר (כנראה היתה להם חומת הפרדה..).
- (שופטים ט נא): "וּמִגְדַּל עֹז הָיָה בְתוֹךְ הָעִיר, וַיָּנֻסוּ שָׁמָּה כָּל הָאֲנָשִׁים וְהַנָּשִׁים וְכֹל בַּעֲלֵי הָעִיר וַיִּסְגְּרוּ בַּעֲדָם וַיַּעֲלוּ עַל גַּג הַמִּגְדָּל"
- (שמואל א ב י): "...ה' יָדִין אַפְסֵי אָרֶץ, וְיִתֶּן עֹז לְמַלְכּוֹ, וְיָרֵם קֶרֶן מְשִׁיחוֹ"
- ישעיהו כו א: "... "עיר עז לנו, ישועה ישית חומות וחל" "
- (עמוס ה ט): "הַמַּבְלִיג שֹׁד עַל עָז וְשֹׁד עַל מִבְצָר יָבוֹא"
- תהלים כח ח: "ה' " עז למו ומעוז ישועות משיחו הוא" " - מגן על משיחו.
- (תהלים כט יא): "ה' עֹז לְעַמּוֹ יִתֵּן, ה' יְבָרֵךְ אֶת עַמּוֹ בַשָּׁלוֹם"- ה' יתן לעם ישראל בטחון ושלום.
- (תהלים נט י): "עזו אליך אשמרה, כי אלהים משגבי"
- (תהלים עא ז): "כְּמוֹפֵת הָיִיתִי לְרַבִּים, וְאַתָּה מַחֲסִי עֹז"
- (תהלים עח סא): "וַיִּתֵּן לַשְּׁבִי עֻזּוֹ, וְתִפְאַרְתּוֹ בְיַד צָר"- ירושלים והמקדש, שהם כביכול המבצר של ה'.
- (תהלים פד ו): "אַשְׁרֵי אָדָם עוֹז לוֹ בָךְ, מְסִלּוֹת בִּלְבָבָם"- אשרי אדם שהבטחון שלו הוא בך.
- (תהלים קמ ח): "ה' ד' עֹז יְשׁוּעָתִי, סַכֹּתָה לְרֹאשִׁי בְּיוֹם נָשֶׁק"- הגנת על ראשי כמו סוכך בלתי חדיר לנשק.
- (משלי י טו): "הוֹן עָשִׁיר קִרְיַת עֻזּוֹ, מְחִתַּת דַּלִּים רֵישָׁם"( פירוט )
- (משלי יד כו): "בְּיִרְאַת ה' מִבְטַח עֹז, וּלְבָנָיו יִהְיֶה מַחְסֶה"( פירוט )
- (משלי יח י): "מִגְדַּל עֹז שֵׁם ה', בּוֹ יָרוּץ צַדִּיק וְנִשְׂגָּב"
- (משלי יח יא): "הוֹן עָשִׁיר קִרְיַת עֻזּוֹ, וּכְחוֹמָה נִשְׂגָּבָה בְּמַשְׂכִּיתוֹ"- רכושו של העשיר מגן עליו, לפחות במחשבתו ( פירוט ).
- (משלי יח יט): "אָח נִפְשָׁע מִקִּרְיַת עֹז, ומדונים כִּבְרִיחַ אַרְמוֹן"- כאשר פושעים באחד האחים ומגרשים אותו מהעיר המבוצרת, הדבר גורם למריבות שנועלות את המשפחה ( פירוט ).
- (משלי כא כב): "עִיר גִּבֹּרִים עָלָה חָכָם, וַיֹּרֶד עֹז מִבְטֶחָה"- החכם מצליח להוריד ולבטל את ההגנות של העיר המבוצרת ( פירוט ).
- (משלי לא כה): "עז והדר לבושה, ותשחק ליום אחרון"- אשת חיל תופרת בגדים שמגנים עליה ועל בני ביתה.
- ואולי גם (משלי י כט): "מָעוֹז לַתֹּם דֶּרֶךְ ה', וּמְחִתָּה לְפֹעֲלֵי אָוֶן"- דרכו של ה' היא להגן על התמימים ( פירוט ).
אבל גם כוח התקפתי, "ענינו תוקף כוח וגבורה" (שבי"ל)
- (בראשית מט ז): "אָרוּר אַפָּם כִּי עָז וְעֶבְרָתָם כִּי קָשָׁתָה..."
- (שופטים ה כא): "נַחַל קִישׁוֹן גְּרָפָם... תִּדְרְכִי נַפְשִׁי עֹז"
- (שופטים יד יח): "מַהאכל יצא מאכל ומעַז יצא מָּתוֹק... מַה מָּתוֹק מִדְּבַשׁ וּמֶה עַז מֵאֲרִי?"
- (שמואל ב כב יח): "יַצִּילֵנִי מֵאֹיְבִי עָז, מִשֹּׂנְאַי כִּי אָמְצוּ מִמֶּנִּי"
- (ישעיהו נא ט): "עוּרִי עוּרִי לִבְשִׁי עֹז זְרוֹעַ ה'... הֲלוֹא אַתְּ הִיא הַמַּחְצֶבֶת רַהַב מְחוֹלֶלֶת תַּנִּין"
- (ישעיהו סב ח): "נִשְׁבַּע ידוד בִּימִינוֹ וּבִזְרוֹעַ עֻזּוֹ אִם אֶתֵּן אֶת דְּגָנֵךְ עוֹד מַאֲכָל לְאֹיְבַיִךְ וְאִם יִשְׁתּוּ בְנֵי נֵכָר תִּירוֹשֵׁךְ אֲשֶׁר יָגַעַתְּ בּוֹ"
- (תהלים צ יא): "מִי יוֹדֵעַ עֹז אַפֶּךָ, וּכְיִרְאָתְךָ עֶבְרָתֶךָ"
- (משלי יח כג): "תַּחֲנוּנִים יְדַבֶּר רָשׁ, וְעָשִׁיר יַעֲנֶה עַזּוֹת"( פירוט ).
- (משלי כא יד): "מַתָּן בַּסֵּתֶר יִכְפֶּה אָף, וְשֹׁחַד בַּחֵק חֵמָה עַזָּה"( פירוט ).
וגם מרץ:
- (שמואל ב ו יד): "וְדָוִד מְכַרְכֵּר בְּכָל עֹז לִפְנֵי ה' וְדָוִד חָגוּר אֵפוֹד בָּד", דברי הימים א יג ח
ויש פסוקים שאפשר לפרש בכמה דרכים:
מילים וביטויים
[עריכה]- עזאזל - יש אומרים שהכוונה להר עז, גבוה כמבצר, שממנו היו זורקים את ה"שעיר לעזאזל".
- עזניה - יש אומרים שהכוונה לציפור טרף עזה ותקיפה.
- העז את פניו = נתן עוז וחוזק לפניו - שיקר או הזיק מבלי שפניו הביעו בושה או צער .
פסוקים נוספים
[עריכה]- (בראשית מט ג): "רְאוּבֵן בְּכֹרִי אַתָּה, כֹּחִי וְרֵאשִׁית אוֹנִי, יֶתֶר שְׂאֵת וְיֶתֶר עָז"
- (ישעיהו יט ד): "וְסִכַּרְתִּי אֶת מִצְרַיִם בְּיַד אֲדֹנִים קָשֶׁה וּמֶלֶךְ עַז יִמְשָׁל בָּם נְאֻם הָאָדוֹן ידוד צְבָאוֹת"
- (ישעיהו כה ג): "עַל כֵּן יְכַבְּדוּךָ עַם עָז, קִרְיַת גּוֹיִם עָרִיצִים יִירָאוּךָ"
- (ירמיהו מח יז): "נֻדוּ לוֹ כָּל סְבִיבָיו וְכֹל יֹדְעֵי שְׁמוֹ אִמְרוּ אֵיכָה נִשְׁבַּר מַטֵּה עֹז מַקֵּל תִּפְאָרָה"
- (יחזקאל יט יא): "וַיִּהְיוּ לָהּ מַטּוֹת עֹז אֶל שִׁבְטֵי מֹשְׁלִים, וַתִּגְבַּהּ קוֹמָתוֹ עַל בֵּין עֲבֹתִים וַיֵּרָא בְגָבְהוֹ בְּרֹב דָּלִיֹּתָיו... ותצא אש ממטה בדיה פריה אכלָהּ ולא היה בה מטה עֹז שבט למשול קינה היא ותהי לקינה"
- (דברי הימים א טז כז): "הוֹד וְהָדָר לְפָנָיו, עֹז וְחֶדְוָה בִּמְקֹמוֹ"
- (דברי הימים ב ל כא): "וַיַּעֲשׂוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל הַנִּמְצְאִים בִּירוּשָׁלִַם אֶת חַג הַמַּצּוֹת שִׁבְעַת יָמִים בְּשִׂמְחָה גְדוֹלָה וּמְהַלְלִים לידוד יוֹם בְּיוֹם הַלְוִיִּם וְהַכֹּהֲנִים בִּכְלֵי עֹז לידוד"
- (תהלים ח ג): "מִפִּי עוֹלְלִים וְיֹנְקִים יִסַּדְתָּ עֹז לְמַעַן צוֹרְרֶיךָ לְהַשְׁבִּית אוֹיֵב וּמִתְנַקֵּם"
- (תהלים יח יח): "יַצִּילֵנִי מֵאֹיְבִי עָז, וּמִשֹּׂנְאַי כִּי אָמְצוּ מִמֶּנִּי"
- (תהלים ל ח): "ידוד בִּרְצוֹנְךָ הֶעֱמַדְתָּה לְהַרְרִי עֹז, הִסְתַּרְתָּ פָנֶיךָ הָיִיתִי נִבְהָל"
- (תהלים סא ד): "כִּי הָיִיתָ מַחְסֶה לִי מִגְדַּל עֹז מִפְּנֵי אוֹיֵב"
- (תהלים סב יב): "אַחַת דִּבֶּר אֱלֹהִים שְׁתַּיִם זוּּ שָׁמָעְתִּי כִּי עֹז לֵאלֹהִים"
- (תהלים סח לה): "תְּנוּ עֹז לֵאלֹהִים עַל יִשְׂרָאֵל גַּאֲוָתוֹ וְעֻזּוֹ בַּשְּׁחָקִים. נורא אלהים ממקדשיך אל יִשְׂרָאֵל הוא נתן עֹז ותעצמות לעם ברוך אלהים"
- (תהלים קנ א): "הַלְלוּ יָהּ הַלְלוּ אֵל בְּקָדְשׁוֹ הַלְלוּהוּ בִּרְקִיעַ עֻזּוֹ"
- (תהלים צג א): "ה' מָלָךְ גֵּאוּת לָבֵשׁ, לָבֵשׁ ה' עֹז הִתְאַזָּר, אַף תִּכּוֹן תֵּבֵל בַּל תִּמּוֹט"
- (תהלים צו ו): "הוֹד וְהָדָר לְפָנָיו , עֹז וְתִפְאֶרֶת בְּמִקְדָּשׁוֹ"
- (תהלים קלח ג): "בְּיוֹם קָרָאתִי וַתַּעֲנֵנִי תַּרְהִבֵנִי בְנַפְשִׁי עֹז"
- (איוב יב טז): "עִמּוֹ עֹז וְתוּשִׁיָּה, לוֹ שֹׁגֵג וּמַשְׁגֶּה"
- (איוב כו ב): "מֶה עָזַרְתָּ לְלֹא כֹחַ הוֹשַׁעְתָּ זְרוֹעַ לֹא עֹז?"
- (איוב לז ו): "כִּי לַשֶּׁלַג יֹאמַר הֱוֵא אָרֶץ וְגֶשֶׁם מָטָר וְגֶשֶׁם מִטְרוֹת עֻזּוֹ בְּיַד כָּל אָדָם יַחְתּוֹם לָדַעַת כָּל אַנְשֵׁי מַעֲשֵׂהוּ"
- (איוב מא יד): "בְּצַוָּארוֹ יָלִין עֹז, וּלְפָנָיו תָּדוּץ דְּאָבָה"
- שיר השירים ח ו: " "שימני כחותם על לבך כחותם על זרועך, כי עזה כמות אהבה קשה כשאול קנאה רשפיה רשפי אש שלהבתיה""
הקטגוריות נמצאות ב: ביאור:עוז - ביצור והגנה, או מרץ להתקפה
מקורות
[עריכה]על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2008-03-23.
דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.
קיצור דרך: tnk1/kma/qjrim1/oz