לדלג לתוכן

רבינו אשר על הש"ס/פסקי הרא"ש/שבת/פרק י

הוספת קישורים
לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום בו בוצעה ההגהה האחרונה.

סימן א

[עריכה]

המצניע לזרע ולדוגמא ולרפואה והוציאו בשבת חייב עליו בכל שהוא. וכל אדם אינו חייב עליו אלא כשיעורו. חזר והכניסו אינו חייב עליו אלא כשיעורו:

גמ' אמר רב יהודה אמר שמואל מחייב היה ר' מאיר אף במוציא חטה אחת לזריעה ואף אם לא הצניע מתחלה לכך:

סימן ב

[עריכה]

מתני' המוציא אוכלין ונתנן על האיסקופה בין שחזר והוציאן בין שהוציאן אחר פטור לפי שלא עשה מלאכתו בבת אחת. קופה שהיתה מליאה פירות ונתנה על האיסקופה החיצונה אע"פ שרוב פירות בחוץ פטור עד שיוציא את כל הקופה:

סימן ג

[עריכה]

המוציא בין בימינו בין בשמאלו בין בתוך חיקו או על כתיפו חייב שכן היתה משא בני קהת. כלאחר ידו ברגלו בפיו ובמרפקו באזנו ובשערו ובאפונדתו ופיה למטה בין פונדתו לחלוקו ובשפת חלוקו במנעלו בסנדלו פטור לפי שלא הוציא כדרך המוציאים:

גמ' אמר ר' אלעזר המוציא משוי למעלה מעשרה טפחים חייב שכן משא בני קהת. אמר רב משמיה דרבי חייא המוציא משוי על ראשו פטור וא"ת אנשי הוצל עושין כן בטלה דעתן אצל כל אדם:

מתני' המתכוין להוציא לפניו ובא לו לאחוריו פטור. לאחוריו ובא לו לפניו חייב חטאת באמת אמרו האשה החוגרת בסינר בין מלפניה בין מלאחריה חייבת שכן דרכו להיות חוזר. רבי יהודה אומר אף מקבלי פיתקין כן. המוציא ככר לרה"ר חייב הוציאוהו שנים פטורים ואם לא יכול אחד להוציאו והוציאוהו שנים חייבין רבי שמעון פוטר המוציא אוכלים פחות מכשיעור בכלי פטור אף על הכלי שהכלי טפילה לו. המוציא את החי במטה פטור אף על המטה שהמטה טפילה לו. את המת במטה חייב. וכן כזית מן המת כזית מן הנבילה וכעדשה מן השרץ חייב רבי שמעון פוטר:

סימן ד

[עריכה]

גמ' ואם הוציא אדם כפות בשבת חייב: ההוא שיכבא דהוה בדיוקרת שרא להו רב נחמן בר יצחק לאפוקיה לכרמלית. אמר ליה ר' יוחנן חנן אחוה דמר בריה דרבנא לרב נחמן בר יצחק כמאן כר' שמעון אימור דאמר רבי שמעון דפטור מחטאת איסורא דרבנן מיהא איכא. אמר ליה האלהים דעיילת בית את ואפילו לרבי יהודה שרי מי קאמינא לרה"ר לכרמלית קאמינא גדול כבוד הבריות שדוחה את לא תעשה שבתורה:

סימן ה

[עריכה]

מתני' הנוטל צפרניו זו בזו או בשיניו וכן שערו וכן שפמו וכן זקנו וכן הגודלת וכן הכוחלת וכן הפוקסת רבי אליעזר מחייב וחכמים אוסרין משום שבות התולש מעציץ נקוב חייב משאינו נקוב פטור רבי שמעון פוטר בזה ובזה:

גמ' אמר רבי אלעזר מחלוקת ביד אבל בכלי ד"ה חייב. ואמר ר' אלעזר מחלוקת לעצמו אבל לחבירו ד"ה פטור וכן שערו תנא הנוטל מלא פי הזוג בשבת חייב וכמה מלא פי הזוג שתים ר' אליעזר אומר. אחת. ומודים חכמים לרבי אליעזר במלקט לבנות מתוך שחורות שאפילו אחת חייב ודבר זה אפילו בחול אסור משום לא ילבש גבר שמלת אשה. תניא רבי שמעון בן אלעזר אומר ציפורן שפירש רובו וציצין שפירשו רובן ביד מותר בכלי פטור אבל אסור. לא פירשו רובן ביד פטור אבל אסור בכלי חייב חטאת אמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן והוא שפירשו כלפי מעלה ומצערות אותו רש"י פירש כלפי מעלה כלפי ראש האצבע ור"ת ז"ל פירש שפירשו כלפי היד והיינו למעלה שהוא כלפי הגוף וכן מוכח לקמן גבי מילה אמר רב יהודה הלכה כרבי שמעון בן אלעזר. אמימר שרא זילחא במחוזא פירוש התיר ריבוץ הבית במחוזא שהיו קרקעות שלהן מרוצפות בשייש אמר מאי טעמא אסרו רבנן משום דלמא אתי לאשויי גומות הכא ליכא גומות. רבה תוספאה אשכחיה לרבינא דקמצטער מהבלא ואמרי לה מר קשישא בריה דרבא אשכחיה לרב אשי דקמצטער מהבלא אמר ליה לא סבר לה מר להא דתניא הרוצה לרבץ ביתו מביא עריבה מליאה מים ורוחץ בה פניו בזוית זו וידיו בזוית זו ורגליו בזוית זו נמצא הבית מתרבץ מאליו אמר ליה לאו אדעתאי. תניא אשה חכמה מרבצת ביתה בשבת והאידנא דסבירא לן כרבי שמעון אפילו לכתחלה שרי. בעל ה"ג כתב דכיבוד נמי מותר מהאי טעמא ואפילו בדהוצי. ולא נהירא דאמר לקמן בפרק כל הכלים דף קכד: רבי אליעזר אומר אף בשל תמרה פי' אף מכבדות של תמרה מותר לטלטלן בשבת ופריך אי מחמה לצל בהא לימא רבי אליעזר אף בשל תמרה. משמע דפשיטא ליה להש"ס דליכא מאן דשרי מכבדות של תמרה ואפילו רבי שמעון מודה כדמפרשי' לעיל בפרק במה מדליקין דאי שרי לכבד הוי דבר שמלאכתו להיתר אלא ודאי לכ"ע כיבוד אסור מפני שמזיז עפר ממקומו ולא שרינן הכא אליבא דרבי שמעון אלא מרבץ:


הדרן עלך המצניע
אוחזר מתוך "https://he.wikisource.org/wiki/רבינו_אשר_על_הש%22ס/פסקי_הרא%22ש/שבת/פרק_י"