קטגוריה:משלי ב יח

מה משמעות הפועל שחה ומי הנושא שלו?

1. שחה = "ענין כפיפה והשפלה" (מצודת ציון), כמו ב(ישעיהו ב ט): "וַיִּשַּׁח אָדָם וַיִּשְׁפַּל אִישׁ וְאַל תִּשָּׂא לָהֶם", (ישעיהו ה טו): "וַיִּשַּׁח אָדָם וַיִּשְׁפַּל אִישׁ וְעֵינֵי גְבֹהִים תִּשְׁפַּלְנָה", (תהלים קז לט): "וַיִּמְעֲטוּ וַיָּשֹׁחוּ מֵעֹצֶר רָעָה וְיָגוֹן". מבחינה דקדוקית אפשר לפרש את המשפט בשתי דרכים דומות:

• הנושא הוא ביתה של האשה הזרה - המתכופף ויורד אל המוות (שחה - פועל עומד, לשון זכר);

• הנושא הוא האשה הזרה עצמה - המורידה את ביתה ואת כל מי שבא אל ביתה אל המוות (שחה - פועל יוצא, לשון נקבה).

2. שחה = כמו חשה, והנושא הוא האשה הזרה, המגיעה במהירות אל המוות - שהוא ביתה (דעת מקרא, וראו שם פירושים נוספים בהערת שוליים).

רפאים הם מתים, או אנשים חלשים ונִרְפִּים; מעגל הוא אופן-התנהגות קבוע ומחזורי. האשה הנואפת מביאה את כל מי שהולך במעגלותיה, כל מי שנכנס לחוג החברתי שלה, לחולשה ורפיון עד מוות.

רפאים הם מתים, או אנשים חלשים ונִרְפִּים. בספר משלי הם נזכרים בשלושה פסוקים. (משלי ב יח): "כִּי שָׁחָה אֶל מָוֶת בֵּיתָהּ וְאֶל רְפָאִים מַעְגְּלֹתֶיהָ"*, (משלי ט יח): "וְלֹא יָדַע כִּי רְפָאִים שָׁם בְּעִמְקֵי שְׁאוֹל קְרֻאֶיהָ"*, (משלי כא טז): "אָדָם תּוֹעֶה מִדֶּרֶךְ הַשְׂכֵּל בִּקְהַל רְפָאִים יָנוּחַ"*.